רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

הים הנעלם

הים הנעלם, איור: מתן ליברמן

הים הנעלם, איור: מתן ליברמן

תשכחו מה שידעתם על הנגב: בעומק של מאות מטרים שוקק מאגר עצום של מים חיים המגיע עד מדבר סהרה * מהמים המליחים האלה מגדלים בנגב עגבניות שרי, שמן-זית משובח, אספרגוס, מלונים, תמרים, פרחים ו…דגי לברק ודניס * חוקר מבן-גוריון: "חינכנו" את ברמונדי, דג האוקיינוס, להסתגל לחיות במי הנגב המליחים ולגדל אותו הכי רחוק מהים * התבלין הנחשק ביותר במסעדות הגורמה באירופה הוא סליקורניה, שפותח בנגב ומיוצא למעדניות במערב ולא דיברנו עוד על האצה הצובעת באדום את דגי הסלמון * עכשיו מפתחים כאן תרופה אנטיביוטית מצמחי המדבר

מאת דודי גולדמן

אומרים מדבר וחושבים על ישימון צחיח, מקום יבש וחסר מים, ואם אין מים – אין חיים. אומרים מדבר וחושבים על מקום שאדמתו חרבה, ואי אפשר להפיק ממנה גידולים חקלאיים. אבל דבר מכל אלה אינו נכון, לפחות לא במדבר שלנו – בנגב. מתברר, כי מתחת לנגב שוקק מאגר מים חיים גדול, למעשה מדובר בים, בעומק הנגב, המגיע כמעט עד מדבר סהרה בצפון אפריקה.

"מתחת לנגב יש ים, וזה מאגר אדיר של מים מליחים, פחות מלוחים ממי ים, ויותר מלוחים ממי שתייה. מהחישובים שלנו עולה, שהאקוויפר הזה משתרע מהנגב שלנו בישראל ועד לסהרה בצפון אפריקה", אומר פרופ' אביגד וונשק, מנהל המכונים לחקר המדבר (ע"ש בלאושטיין) באוניברסיטת בן-גוריון בשדה-בוקר.

* איך הגיעו מים לצחיחות הנגב שכה צמא להם?
פרופ' וונשק: "יש כמה תיאוריות, אבל דומה שבסופו של דבר המדענים מסכימים כי זו הצטברות של מי גשמים במשך שנים רבות. מי בארות רגילים, למשל במישור החוף, הם בעומק 50-100 מטר שהרי בעומק רב יותר יש שכבה של סלע, המונעת מהמים להמשיך לחדור הלאה, אבל במדבר המים האלה נמצאים בעומק שבין 500 ל-1000 מטר וכנראה שבתהליך החדירה והחילחול הם המיסו הרבה מלחים, ומכאן – מליחותם".

קיומו של מאגר מים אדיר שכזה בעומק גדול כזה בנגב מייקר את הפקת המים, אבל יש לו גם יתרונות: המים נשאבים מעומקים כאלה בלחץ עצמי גבוה, ואז כאשר הם מגיעים לפני הקרקע, מידת החום שלהם גבוהה ונעה בין 40 עד 60 מעלות צלזיוס. את העובדה הזו ניצלו לטובה חמי רמת-הנגב מול קיבוץ משאבי שדה, המפעילים ספא ממי הנגב שנשאבו מעומק רב. חוקרי המדבר מאוניברסיטת בן-גוריון, הנחשבים בין הטובים והמוכרים בעולם בתחומם, אומרים כי מי המדבר האלה משמשים גם להשקייה של גידולים חקלאיים, ולעתים מוהלים אותם עם מי המוביל הארצי או עם מים מטוהרים שבמקור היו מי ביוב. יתירה מזאת, מתברר כי במים האלה, הנשאבים ממעמקי הנגב, מגדלים דגים בחוות דגים ברמת-נגב.

"מה שמדהים הוא, שתכונות מסוימות, שעבור הציבור הרחב נחשבות כ"קללות המדבר", כמו טמפרטורה גבוהה, קרינת שמש חזקה, קרקע שאינה ראויה לעיבוד ומחסור במים, או שאינן נכונות או שאפשר לנצל אותן לטובה", אומר פרופ' וונשק. "מתברר שמים הנשאבים ממעמקי הנגב משמשים בכלכלת תיירות, למשל בספא, וגם משמשים לגידול דגים ואפילו לגידול זיתים, למשל חלק גדול מהזיתים המשמשים להפקת שמן זית של "חלוצה", מקורו בגידול זיתים במים מליחים. וכך גם הדגים שמגדלים במשאבי שדה מקורם באותם מים מליחים. יש פה שרשרת של משתמשים שבאותה יחידת מים משתמשים בתיירות לדגים ולייצור זיתים", אומר פרופ' וונשק.

פרופ' אילון אדר, מנהל מכון צוקרברג לחקר המים, המכונים לחקר המדבר בשדה-בוקר באוניברסיטת בן-גוריון, מוסיף כי המים המליחים, הנשאבים ממעבה הנגב בעומק גדול, משמשים לגידולי עגבניות בזנים שונים, שרובנו נחשפים אליהם ברשתות השיווק. "ישראל הצליחה לגדל זנים שונים של עגבניות, המסוגלים לגדול יפה ולהניב במים בעלי מליחות שונה. לעתים מערבבים את המים המליחים עם סוגים אחרים של מים, מי השקיה, למשל, וכך עושים בפתחת ניצנה, במושב קדש ברנע ובערבה וכל ישוב מערבב לעצמו את מה שצריך. כך מגדלים במים מליחים עגבניות שרי, אספרגוס, מלונים, תמרים, פרחים, וכמובן החקלאות הימית שמתחילה לפרוח בנגב בחוות לגידול דגי מאכל ודגי נוי. דגי מאכל כמו לברק, דניס, ברמונדי, שהוא דג-אוקינוס מדהים מאוסטרליה, ש"חינכו" אותו לחיות במקום במי ים מלוחים – במי הנגב שהם מעט מליחים", אומר פרופ' אדר.

* איך דג שרגיל לחיות במי ים מסתגל לחיות במים פחות מלוחים?
"יש דגים שחושבים שהם דגי ים, אבל מתברר שהם די מרוצים כאשר מורידים להם את ריכוז המלח במים. אלה דגים שגדלים רחוק מאוד מהים".

אחד השימושים המרתקים ביותר במחקר המדעי בקרב חוקרי המדבר הם צמחי הנגב ואופן ההתמודדות שלהם עם התנאים הקשים. המדענים מנסים להבין כיצד הצמחים מגינים על עצמם, ואז להפיק מהם את היכולת הזו ולהעניק אותה לנו, לבני אדם, בצורה של תרופות ומשחות. פרופ' וונשק, חוקר את הביוטכנולוגיה של צמחי המדבר ומנסה להבין את תנאי האיקלום של אצה מסוימת כדי להפיק ממנה יכולות לטובת כולנו. "תבין, העקה (סטרס), שכל צמח במדבר עומד בפניו יום יום היא אדירה, ואם הוא שורד זה בזכות היכולות המופלאות שהצמח פיתח, המאפשרות לו לשרוד עם בוקר קיצי בנגב, שנפתח בטמפרטורה קרירה ונעימה של 17 מעלות – גם בשיא הקיץ – ואחרי חמש שעות הטמפרטורה מטפסת ומגיעה ל-35 מעלות", הוא אומר. תחשוב על צמח, הוא מוסיף, שגדל במדבר, ואלה החיים שלו והם מלאי אתגרים קשים. הצמח תקוע באמצע הדיונה הלוהטת, והוא לא יכול ללכת לשום מקום. הוא חייב להסתדר טוב מאוד כדי לשרוד. הצמח הזה מתחיל את יומו בבוקר, שהוא קר ופתאום חם מאוד, והשמש יוקדת והטמפרטורה עולה והוא צריך להתמודד ולהסתגל לכל השינויים וכל זה תוך שהצמח עומד ואינו יכול להימלט לצל".

* רחמיי על הצמח. מה באמת הוא עושה כדי להקל את הזוועה?
"הצמח מייצר חומרים מיוחדים, שעוזרים לו להתמודד עם עקות סביבה ולחומרים האלה יש לעתים ערך מיוחד, גם כלכלי. חלקם מרחיקים יתושים, חלקם פיגמנטים המגינים על הצמח מפני השמש הקופחת, אנחנו מורחים קרם הגנה נגד שמש או משתמשים בשמשיה או נמלטים לצל, אבל הצמח צריך למסך את עצמו אחרת יישרף. וכאן, אנחנו המדענים מנסים לזהות חומר שהצמח מייצר כדי לעזור לעצמו ומנסים לבדוק אם לחומר הזה יש פונטציאל כלכלי. יש, למשל, מפעל גדול בקיבוץ קטורה שמגדל אצה מסוימת שבתנאים רגילים היא ירוקה, אבל כאשר היא נחשפת לקרינת שמש חזקה, היא נאלצת להגן על עצמה ואז היא מייצרת פיגמנט אדום. מתברר שלפיגמנט הזה יש דרישה גדולה בשוק מזון הדגים כי זה הצבע הטבעי הצובע את דגי הסלמון בוורוד. יש פה שילוב של עשרות שנים של מחקר, הבנה של תהליכים ביולוגיים בסיסים ועד הפיכת הידע למשהו, שמייצר פרנסה והכנסה לתושבי הערבה. דגי סלמון רבים מגודלים כיום בכלובים, והם נזונים ממזון מלאכותי, כך שדגי סלמון רבים מגיעים לשוק בצבע אפור, ואז אתה הלקוח רואה בחנות סלמון אפור ולידו סלמון אחר שצבעו ורוד, ואתה ואני ניקח את הוורוד, ולכן סוחרי הדגים מחפשים דרך להחזיר את הצבע האדום לסלמון, והם מפיקים אותו מהאצה הזו".

פרופ' וונשק וחוקריו בנגב מנצלים את עקות הקיום של הצמח המדברי כדי למצוא חומרי טבע פעילים. לדבריו, עד כה התגלו כמה חומרים, הנמצאים בתהליכי מחקר, אשר יכולים לשמש כאנטיביוטיקה טבעית לבני אדם ולדגים. "יש צמחי מדבר שמנסים לבודד מהם חומרים, המגנים עליהם מפני מחלות, והם יכולים לשמש לדגים שרבים מהם גדלים כיום בצפיפות גבוהה במכלאה ויש סכנה אמיתית של התפרצות של מגיפה בבריכה, והיום הדרישות בשוק המזון הן כאלה שאסור שהמזון יכיל אנטיביוטיקה רגילה, ולכן מחפשים חומרים חדשים של אנטיביוטיקה טבעית מהחומרים שצמחי המדבר מייצרים", הוא אומר. החוקרים עוקבים אחר גן הקקטוסים וצמחי מדבר מכל העולם, ובודקים מה מאפיין אותם כימית, ולמעשה מקטלגים ספריית חומרים, שאפשר להפיק ממגוון הצמחים האלה בשדה בוקר.

למעשה, צמח המדבר, הניזון ממים מליחים שמקורם במעמקי הנגב, עוסק בהתפלת מים, כלומר הוא משאיר את המלח בקרקע, ולוקח לעצמו מים נטולי מלח, וכך דואג הצמח לעצמו בטווח הקצר. אבל בטווח הארוך, הצמח מותיר אחריו אדמה חרוכה ומלוחה, כך שאחרי כמה שנים זו אדמה חרבה, שלא תסכון לגידולים. ולכן אחד האתגרים של מדעני אוניברסיטת בן-גוריון, המתמחים בחקר המדבר, הוא לפתח צמחים שלא רק יודעים לגדול על מים מליחים, אלא גם קולטים את המלח וכך אפשר למנוע את תהליך ההמלחה. והנה בתחום הזה כבר נרשמה הצלחה מסחרית, שבישראל אינה מוכרת, אבל במעדניות ובמסעדות יוקרה ברחבי אירופה מוכרת בהחלט. מדובר בתבלין, פרי פיתוח ישראלי מדברי, המופק מצמח הנקרא "סליקורניה". המיוחד בצמח הזה שהוא יודע לקלוט את המלח מהמים המליחים שבהם הוא מושקה ממעמקי הנגב, וכך הוא הופך לתבלין מלוח וטעים מאוד, ובשנה האחרונה חקלאים מרמת נגב יצאו לא פחות מ-100 טונות מהירק הזה, שנחטף על ידי מנהלי מסעדות גורמה במערב ונחשב שם כצמח תבלין יחודי. זו דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה בין חוקרי האקדמיה לבין חקלאי הנגב, וזו גם דוגמה נהדרת לבעיה שהופכת ליתרון כלכלי עצום.
.
בכלל, מתברר כי רוב החקלאות בנגב מבוססת על מי המעמקים המליחים, ולא על מי המוביל הארצי, שמגיע רק עד מצפה רמון. משם דרומה, עד אילת וכולל אילת, מה שמגיע לברזי השתייה בבתים ובמשרדים הם מים מותפלים, שמקורם במתקן ההתפלה זרחין (על שמו של הממציא אלכסנדר זרחין המנוח). בשאר המקומות מתפילים את מי השתייה שמקורם במים המליחים ובבארות, ולחקלאות משתמשים במים מליחים שלעתים מעורבבים במים מטוהרים שמקורם במי ביוב. בתחום הזה, מספר פרופ' אדר, ישראל משמשת אור לגויים, ואנחנו עומדים במקום הראשון בעולם בניצול של מי קולחין בחקלאות. שיעור השימוש בארץ הוא 73% ואין לזה דוגמה בעולם. המדינה העומדת במקום המתקדם והשני בעולם, ספרד, תגיע השנה אולי לשיעור של  22%. "והכל הולך לחקלאות וזה נהדר, ורק צריך להקפיד שמי הקולחין יטופלו בצורה כזו שלא יצטברו נזקים לקרקע", מוסיף אדר. לדבריו, גם אם נכפיל את כמות השימוש במי המעמקים של הנגב, עדיין יהיו לנו מים לעוד 50 שנה, זאת למרות העובדה, שגוף המים העצום, המשתרע מים המלח ועד מדבר סהרה בצפון אפריקה, מורכב למעשה מכמה גופי מים, ולכן איכות המים מאותו מאגר הנשאבים למשל בניצנה או או בפארן אינם בהכרח באותה איכות כמו המים הנשאבים בצופר או במשאבי שדה.

מדעני המדבר באוניברסיטת בן-גוריון עוסקים בכל ההיבטים הקשורים במדבר, כולל באדריכלות מדברית. בניגוד למגדלי הזכוכית המפוארים בתל אביב, שאינם מבודדים ולכן הם צורכים מיזוג אוויר וחשמל יקרים, גם בחורף וגם בקיץ, בנגב מקדישים תשומת לב לכיוון החלונות, לעובי הקירות לסוג הבידוד וכך חוסכים באנרגיה. "בתיכנון מוקדם מראש אפשר לייצור הצללה ברחובות המיועדים לתנועת אדם. יש לנו שכונה שלמה לדוגמה שכונת נוה-צין בשדה בוקר, שבה 120 מעונות ובהם מזג אוויר נהדר ללא מיזוג אוויר זללן אנרגיה, אלא בזכות רוח טבעית ומניעה של קרינת שמש ישירה בקיץ, בידוד טוב יותר, פיזור חכם של אוויר ואם מקררים – אז באמצעות אידוי מים ולא באמצעות מיזוג אוויר", אומר פרופ אדר.

במדבר יש חיי לילה פעילים, הנחש מחפש טרף – עכברים וגרבילים – רק בלילה, וזו הסיבה שתיירות מדבר יעילה היא בעיקר תיירות לילה. היעלים שהפכו חייה מוגנת התרבו יפה, והפכו לבני בית ברחובות מצפה רמון. יש מאות מהם ורשות שמורות הטבע מנסה להחזיר לנגב בעלי חיים שבעבר חיו בו כמו יחמורים, ובמקביל ממשיכים להגן על הזאבים ועל הנמרים באיזור. אחת לשנה מתקיים קורס בינלאומי על עטלפי הנגב, שהצליחו להסתגל לתנאים הקיצוניים של המדבר.

המוניטין המעולים שיצאו למדעני המדבר הישראלים והטכנולוגיות שמפתחים בארץ בתחומים האלה, מסקרנים מדענים רבים בכל העולם, ובשדה בוקר פועל בית ספר בינלאומי ללימודי מדבר שנועד לייצא את הידע לעולם ולכן שפת הלימוד בו היא אנגלית ויש בו 150 סטודנטים מ-30 מדינות מכל העולם כולל ירדן והרשות הפלשתינית. במכון עוסקים בבעיה אחרת, הקשורה אף היא במדבר, והיא המידבור – התפשטות בלתי מבוקרת של המדבר ונגיסתו בשטחים שפעם היו ירוקים.

המדבור הוא תופעה כלל-עולמית, והמדינות העניות של חצי הכדור הדרומי, שרוב אדמותיהן צחיחות, הן הסובלות העיקריות. עוני גורר מידבור, ומידבור גורר עוני. הניסיון הבינלאומי הראשון להילחם במידבור נעשה כאשר רעב קשה היכה באפריקה בשנים 1968  ועד 1974. הרעב המית 200 אלף איש, ומיליוני בעלי-חיים נכחדו.

פרופ' חנוך לביא, מדען במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן, העוסק במידבור ובדרכים למיגורו מסביר כי באירופה הים תיכונית חלק גדול מהשטחים החקלאיים בספרד בצרפת באיטליה וביוון נעלמו כי תושבים רבים עוברים לחוף כי תיירות יותר משתלמת מחקלאות, וכך נפסק הטיפול בטרסות והאיזור הופך להיות אט אט מדברי בגלל סחף הקרקע – עוד לפני שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ בגלל אפקט החממה.

* הנגב עובר מידבור?
פרופ' לביא: "יש סכנה שהנגב יילך ויתפשט צפונה לאיזורים שמצפון לבאר שבע והלאה. אבל זו אם אכן המגמה של עליית הטמפרטורה והקטנה בכמות הגשם יימשכו. טמפרטורה הולכת וגדלה ולכן יש סכנה למידבור ומדבר יהודה יתפשט מערבה ולכן צריך להיערך".

* איך?
"נטיעה של יערות, חורש, טראסות ושימור הקרקע, למנוע סחיפת קרקעות".

* הקמת עיר הבה"דים שצה"ל מתכנן עשויה להשפיע לטובה או לרעה?
"לטוב זה לא ישפיע, אבל אפשר למנוע נזקים לרעה – אם תיעשה בנייה מתאימה וירוקה כי בנייה עלולה לגרום לסחף קרקע. אם למשל יקימו את תעלת הימים בתוואי המקורי, אפשר היה להשתמש בחלק מהמים לאורך הדרך לנטיעות ולהקטנת הסכנה של המידבור. התיישבות אנשים בנגב היא תופעה מבורכת בתנאי שכל הפיתוח הוא בר-קיימא, כלומר לוקח בחשבון את מחירי הפיתוח ומנסה לצמצם נזקים. המחקר הישראלי בתחום הלוחמה במידבור ידוע בעולם כולו, ואפילו השקייה בטפטפות עוזרת למנוע סחף קרקע, בנוסף על העובדה שהיא חסכנית ויעילה בשימוש במים. זו הסיבה שמדענים וחוקרים מכל העולם באים לישראל כדי ללמוד על השיטות שלנו במלחמה במידבור".

dudigoldman@gmail.com

 

1937: העירקים קדחו בנגב כדי למצוא נפט, ומצאו מים

בשנת 1937 שלט בארץ ממשלת הוד מלכותה והעניקה לאחד מתאגידי הנפט העיראקיים הגדולים זכיון לקידוח נפט בנגב. המיקום שנבחר היה במכתש הגדול מזרחית לירוחם. החברה השקיעה כסף רב בציוד ובהכשרת השטח לקידוח ובמשכורות לפועלים, למהנדסים ולגיאולוגים, אבל נפט הם לא מצאו. ובמקום זהב שחור, פרצו מים מלוחים וחמימים ממעבה האדמה.
הכישלון הכלכלי העיראקי נרשם דווקא כהצלחה למדען הישראלי פרופ' ליאו פיקארד, שהיה הראשון שאמר שמתחת לנגב חייב להיות מקור מים גדול. אגב, זו הסיבה שעד היום הכביש הזה נקרא "כביש הנפט" על שמה של החברה העיראקית שלא הצליחה למצוא נפט.

תגובה אחת על “הים הנעלם

  1. מאמר מושקע ויפה
    כל הכבוד


    משלוחי פרחים נס ציונה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-נובמבר 12, 2009 מאת ב-המחר הנועז ותויגה ב-, , .