רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

קיימות כאבולוציה של הקפיטליזם

hotflatandcrowded.jpgההיסטוריון, פרופ' אייל נווה, מומחה להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת תל-אביב, נוהג לומר, כי לעתים, יכולת הראייה והתפיסה של עיתונאי – למרות שטחיותה ומהירותה – מדויקת וגבישית יותר מזו של ההיסטוריון, הספון באקדמיה. זו כנראה גם מעלתו הגדולה של העיתונאי תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס", שבספריו מצליח ללכוד את "רוח התקופה", ולתאר אותה באופן נגיש ומובן. כך גם ספרו החדש, שתורגם לעברית (אריה ניר), "חם, שטוח וצפוף: מדוע אנו זקוקים למהפכה הירוקה ואיך היא תחדש את אמריקה", ובאנגלית: Hot, Flat, and Crowded: Why We Need a Green Revolution: And How It Can Renew America).

דודי גולדמן

אם ניקח את המושג המרכזי בספר, "המהפכה הירוקה", ונפשיט אותו ממחלצותיו, נוכל להגיע ללוז שלו, שהוא השלד הרעיוני שעומד בבסיסו וזו הקיימות (באנגלית: Sustainability). קיימות היא תפיסה הרואה את הפיתוח לא רק כהליך המתקיים בהווה, אלא היא בוחנת את השלכותיו בעתיד הרחוק. למעשה, מדובר בהשקפת עולם הומנית ושוחרת טוב, שבמרכזה עומד האדם – על חירותו ועל כבודו כמושגים המגדירים אותו – המבין שכל היצורים החיים פה הם פרטים מתוך מארג חיים גדול יותר, שאינו רק אנושי. יתירה מזאת, אפשר לראות בקיימות שלב התפתחותי גבוה בתודעה האנושית, שרואה את התרבות האנושית על מפעלותיה הכבירים, שהם ברורים וגלויים, אבל גם את מחיריה, שלעתים הם נוטים להיות סמויים מן העין. תפיסת העולם הזו יודעת ומעריכה את השובל ההיסטורי של ההתפתחות התרבותית של האדם, כמו הארכת תוחלת החיים, הירידה הדרסטית בתמותת תינוקות, התפתחות הרפואה והמדע, הישגים חקיקתיים בתחום השוויון לנשים ולשחורים וכמובן הישגים סוציאליים. קיימות יודעת כי לפני 250 שנה, בתחילתה של המהפכה התעשייתית באנגליה, היה לאדם הרבה טבע ומעט מוצרי צריכה. היום המצב הפוך, ויש לנו הרבה מוצרי צריכה, הרבה יותר מכושר הקיבולת הטבעי שלנו, אבל הרבה פחות טבע. פחות שמים נקיים, פחות מים נקיים, פחות פרדסים ושטחים ירוקים.
הרבה שנים לקח לאדם להגיע לדרגת התפתחות תודעתית גבוהה כזו: מתוך 2 מיליון השנים שבהם התחיל להתפתח הגזע שלנו, הומו, במשך 49,000 השנים האחרונות, האבולוציה שלנו היא כמעט כולה תרבותית, ולא ביולוגית. רק לפני כ-250 שנה התרחשה המהפכה התעשייתית, שהכשירה את התנאים להתפתחות הקפיטליזם. המושג קפיטליזם הופיע לראשונה אצל הסופר האנגלי ויליאם תאקרי ("יריד ההבלים" ) בשנת 1854 אבל על רוחו של הקפיטליזם למדנו רק מהסוציולוג מקס ובר בחיבורו הידוע "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם", שיצא בשנת 1904.
הקפיטליזם, טען ובר, לא יכול היה להתפתח, אלא מתוך עולם הערכים הפרוטסטנטי – מוסר-עבודה גבוה, ציות, חיסכון, השקעה חוזרת של הון ותפיסה בסיסית, המדגישה את חשיבות הפרט ואת הזכות שלו לקניין. הקפיטליזם, שבמהותו הוא יותר חילוני, או לפחות ארצי, ומבוסס על היחיד ועל ניהולו העצמי, לא יכול היה להתפתח באקלים קתולי, שהוא לא יחידני, אלא להיפך – קולקטיבי ונהנתן. ומאחר שהקפיטליזם דוגל בשמירה על חירותו האישית של הפרט, כולל זכותו לבעלות פרטית, ומאחר שאין הוא עוסק במה שצריך להיות, אלא רק במה שיש ובמה שיכול להיות, ומאחר שהוא דגם התנהלות, העוסק באמצעים ולא במטרה וגם לא בתוכן של המאמצים (ובלבד שמאמצים אלה לא יפגעו בחירותו של הזולת), הרי שרק טבעי הוא שהקפיטליזם ישאף להתרחבות. ואת זה עושים באמצעות פיתוח. לא רק ישראל הציונית דגלה בהלבשת שלמת בטון ומלט (מתוך "שיר בוקר" של נתן אלתרמן) על חשבון הטבע, אלא כידוע גם כל שאר הכלכלות הקפיטליסטיות. וכאשר המנגנון השולט בחיי האדם הוא רציונלי ותועלתני, ברור שמושגים מופשטים כמו טבע, נזקים לדורות הבאים, נזקים לסביבה, ניצול של כוח עבודה זול במדינות עולם שלישי, פליטת מזהמים, ניצול-יתר, פיתוח-יתר ושבירה של מנגנונים תומכי חיים הקיימים באופן לא מאוד גלוי בטבע – יטו להיות נסתרים מן העין.
במובן הזה הקיימות כשלב תודעה חדש, הוליסטי ומתחשב, היא אבולוציה חיובית ומחוייבת של רוח הקפיטליזם. נכון שהיא מסיטה את המבט מתועלתנות כלכלית קצרת-טווח, נכון שהיא מעבירה את הדגש מהתבוננות במפעלותיו ומעשיו של היחיד, באינדיווידואל, לטובת ראייה קולקטיביסטית כוללנית ורחבה יותר, נכון שהיא מוכנה לוותר על רווחים גדולים מאוד בטווח הקצר – לטובת רווחים פחות גדולים שלא יפגעו בעתיד – ולמרות כל זאת היא שלב באבולוציה של האקלים הפוליטי-אידיאולוגי שעל בסיסו פועל הקפיטליזם. שכן, אחד מהוריו של הקפיטליזם הוא עידן הנאורות של המאה ה-18,  The Age of Enlightenment, שבה הרציונליות היתה אמורה להחליף את הדת ואת הדוגמות שלה ואת המבנה החברתי המבוסס לא על כשרון ומאמץ, אלא על מעמד חברתי שעובר בירושה. הערכים שעידן הנאורות הנחיל לעולם קיימים ושרירים עוד היום ובהם המדינה קיימת כדי להגן על זכויות הפרט, ולא הפרט קיים כדי לשרת את רצונו של המלך, כל אדם זכאי לחירות מירבית ולכבוד, דמוקרטיה ליברלית היא צורת המימשל הטובה ביותר, אמונה שכל בני האדם שווים בלי הבדלי גזע מוצא דת מין או לאום ויש להם זכות לחופש דיבור, לחופש התאגדות, לחופש לבחור ולהיבחר.
ecological_footprint2_icon.gifעידן הנאורות גם סימל את מה שאחרי 200 שנים ייקרא כלכלה גלובלית, אבל זה גם העידן שילד את המבט הכולל על רווחת האדם והעביר את האדם ממשעול צדדי לדרך המלך, ובמובן הזה גם מדינת הרווחה המודרנית, בנוסח הסוציאל-דמוקרטי, המכיר בקיומו של הקפיטליזם כשיטה האפשרית היחידה המוכרת השומרת על חירות האדם, אבל תוך כדי מגבלות רגולטוריות של המדינה, נולדה באופן טבעי במאה ה-18. ולכן, קריסת השווקים הפיננסים בארה"ב ובעקבותיהם המשבר הכלכלי במערב, גרמו לרבים להתפכחות המלווה בכאב ראש, כמו האנג-אובר בבוקר שאחרי. המאמרים והרשימות כנגד "הקפיטליזם החזירי" או הדורסני או הלא-אנושי, מצד אחד, ובצידם קריאה לבתי המחוקקים במדינות השונות, בעיקר בארה"ב, להחמיר את הדרישות ואת הפיקוח הרגולטורי על כלכלת ההון, "פינו" מקום ואף האיצו את הקיימות, כצורת הסתכלות חדשה על הכלכלה והחברה.
פתאום אפשר להטות אוזן, להקשיב וגם להבין את המשמעות של המשפט, שעד עתה רק טהרנים ירוקים השמיעו אותו, שאנחנו צורכים במשך 12 חודשים את מה שלטבע ולכל הביומסה לוקח לייצר בחזרה במשך 14 חודשים. דווקא כלכלה קפיטליסטית, שהיא במהותה רציונלית ושואפת תועלות, מבינה היטב מידע כאשר הוא מבוטא במספרים, וברגע שמושג כמו "המהפכה הירוקה", שפרידמן מדבר עליה הופך להיות לא רק פופולרי, אלא גם תועלתני, זה סימן שהקיימות – כבר אינה סיסמה המגיעה מהשוליים האקולוגיים של החברה – אלא שלב חדש באבולוציה של הקפיטליזם.

dudigoldman@gmail.com

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-נובמבר 24, 2009 מאת ב-היער האפל ותויגה ב-.