רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

המהפכה השקטה של בר אילן

train.jpgרבים רואים בהלכה היהודית גוף ידע מאובן שעבר זמנו, שכן הוא לא משתנה זה כ-500 שנה למרות שהחיים משתנים ללא הרף וגם הידע על המציאות גדל ומזדקק * מיפגש מרתק המתקיים בין שתי אליטות – הרוחנית-תורנית והמדעית באוניברסיטת בר-אילן – הופך את האוניברסיטה הדתית למעוז חשאי של אקטיביזם הלכתי רדיקלי ונועז. התוצאה: בקרוב אפשר יהיה להדליק חשמל בשבת, לנסוע בתחבורה ציבורית אוטומטית ואפילו ל…אכול בשר שמקורו בחזיר

 

מאת דודי גולדמן

ייתכן שבעוד כמה שנים נוכל להדליק חשמל בשבת, ולהשתמש בתחבורה ציבורית בשבת וכנראה גם לאכול נתח בשר צלוי, שמקורו בחזיר, גם בסתם יום של חול. ואין מדובר בחילונים או באוכלי טריפות, שיעשו את כל אלה, אלא בהיתרים שכנראה יינתנו ברשות ובסמכות של ההלכה היהודית. את הניצנים של מהפכת ההלכה הזו אפשר לראות בימים אלה ב…אוניברסיטת בר-אילן.

בשנים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה, נזרעים זרעיה של המהפכה השקטה שאוניברסיטת בר-אילן מחוללת. 
באופן אנקדוטיאלי, המהפכה השקטה הנעשית שלא מדעת בבר-אילן, מזכירה את "המהפכן הביישן", צ'ארלס דרווין, גדול המדענים מאז ומעולם, שכנוצרי מאמין, הצטער שהגיע לתובנה שהגיע אליה, מאחר שהבין כי היא מסלקת את אלוהים מתמונת העולם הנוצרית. אבל בניגוד לדיכוטומיה המסורתית אצל הנוצרים, בין רציונלים המאמינים באבולוציה לבין בריאתנים, הנאחזים בפשטנות איכרית בסיפור המקראי, בהלכה היהודית לא קיים המתח הניגודי הזה, ובר-אילן היא סוכנת השינוי והקידמה ברקיחת המאחד שבין ההלכה לבין המדע והידע המבוסס על המציאות. וזו אותה אוניברסיטה, שעבור רבים בציבור החילוני, היא נחשבת מאז התקופה שקדמה לרצח רבין, כמעוז של שמרנות אקטיבית המתבוססת בשמרנותה ההלכה היא השם הכולל לכלל הדינים והמצוות שיהודי מצווה לנהוג על פיהם. כאשר מתקיים דיון בין גדולי התורה בישראל כיצד יש לנהוג במקרה מסוים על פי היהדות, הדיון המתקיים ביניהם נקרא דיון הלכתי וההכרעה המתקבלת נקראת "פסק הלכה" או "הלכה". לאורך ההסטוריה הקדימה ההלכה היהודית לראות למרחוק וגם לראות ללב האדם, והיתה בין הראשונות להנהיג דינים ומנהגים של צדק חברתי, שוויון, הגנת החלש מפני התקיף. אבל בכ-500 השנים האחרונות, למעשה מאז ספר ההלכה הבסיסי והקובע "שולחן ערוך", שכתב ר' יוסף קארו בצפת ואשר נדפס בוונציה בשנת 1565, נמנעו גדולי ישראל מלעדכן את ההלכה, וכך אירע, שחוכמת ההלכה, כקונסיטוטציה שהיתה לרוב מודרנית ובעלת הלימה גדולה למציאות שסביב, פתחה פער בינה לבין המציאות, ועדכוני הלכה נעשו בצנעה ולעתים מחשש שייתפסו כ"שינוי", ושינוי זה רע כי הוא מזכיר את המושג "רפורמה", שגרם לקרע בין האורתודוכסיה היהודית לבין היהדות המתקדמת (הרפורמית). את האקטיביזם ההלכתי אפשר למצוא במקומות רבים בבר-אילן, אבל במיוחד בתוכנית הלימודים החדשה לתואר שני שם הנקראת "מדע, הלכה וחינוך", שבראשה עומד פרופ' (למתמטיקה) עלי מרצבך. התוכנית נכתבה ביחד עם הרב פרופ' יגאל שפרן, המלמד אתיקה רפואית באוניברסיטה העברית, בטכניון ובבר-אילן. בתוכנית לומדים 28 תלמידים ותלמידות לתואר שני, אנשים שהגיעו מהאליטה של מערך ההכשרה התורני וכאן הם לומדים מדע וטכנולוגיה ברמה גבוהה, כולל פילוסופיה של המדע.  "אם מבינים את הטכנולוגיה ואת המדע בצורה מדויקת וטובה יותר – באופן מיידי ההלכה יכולה להשתנות. אם מבינים איך פועל החשמל – אפשר לפעמים להקל כי מבינים שחשמל זה לא בדיוק אש – כמו שחשבו פעם", אומר פרופ' מרצבך, שכמו כל שאר המרואיינים כאן, הוא יהודי ירא-שמים.   

אתה לא חושש שדיעותיך המודרניות עלולות להיחשב בעיני הציבור הדתי והמסורתי הרחב כדעותיו של אלישע בן-אבויה, שנחשב כמאמין שהפך לכופר?
פרופ' מרצבך: "אני יהודי מקיים מצוות, ואני רק פרופסור למתמטיקה ולא רב, ולכן לא עליי לפסוק, אבל אני מבין שרוחה של ההלכה היהודית היא לאפשר הקלות ואורח-חיים קל יותר. קח לדוגמה את שעון-השבת, שמקל את החיים ליהודים, והיום מדברים על אוטומציה מלאה, וכמו שיש מעלית-שבת, אני יכול לחשוב שאולי את הרכבת הקלה שמתכננים בירושלים, אפשר היה לשלב בה אוטומציה ברמה גבוהה עוד יותר, עם חיישנים, וכך לאפשר גם ליהודים שומרי מצוות להשתמש בתחבורה ציבורית בשבת. היהדות רואה במדע ובטכנולוגיה אמצעים חשובים העומדים לשירותו של האדם כדי להפוך את חייו לקלים ולנוחים יותר".  

 עם כניסתה של הננוטכנולוגיה והביולוגיה הסינתטית לחיינו, נוכל לפרק כל דבר לגורמיו הקטנטנים ביותר ולייצר מהם מוצר אחר. אתה רואה את זה קורה באופן שישנה את חוקי הכשרות? 
פרופ' מרצבך: "בוודאי. הטכנולוגיה הזו כבר קיימת, רק שבינתיים היא יקרה מדיי, אבל היא כבר אפשרית. כל בשר אפשר לפרק לחלקיקים קטנים, ולהרכיב בחזרה באופן שהוא ייהפך לחלב ולהיפך, לקחת חלב ולהופכו לבשר, ואז השאלה אם הוא חלבי או בשרי, האם הוא כשר או מקורו טמא? והביולוגיה הסינתטית מראה לנו שלקחו עגבניה והכניסו לה גן שלקחו מתרנגול-הודו, והשאלה האם העגבניה הופכת פתאום לבשרית? יש היום ידע חדש וטכניקות חדשות, וההלכה היהודית תשמח להתמודד איתן ואני מניח שהם יאשרו שאי-הכשרות שהיתה במוצר הקודם, למשל בשר מחיה טמאה, שעבר גלגולים ושינויים באופן שכעת הוא כבר אינו בלתי כשר. וזה טוב כי זה מאפשר גיוון ואפשרויות חדשות שפעם לא היו. אבל לעתים קרובות השינוי הוא מראית-עין כי העיקר הוא כוונת ההלכה, כלומר עקרוני הדעת שלה, המטא-הלכה. בכל מקרה, כדי לפתור את השאלות ההלכתיות החדשות, הנובעות מהמחקרים ומהטכניקות החדשות, צריך לייצר מימשק בין אנשים שמבינים כימיה וביולוגיה לבין פוסקי הלכה, שיודעים עקרונות הלכתיים של בשר וחלב, והמקום היחיד שבו מתקיים מיפגש סינגרטי כזה הוא פה בבר-אילן".

מה לגבי אבולוציה? מה עמדת ההלכה כלפיה?
"אין סתירה בין עולם ההלכה לבין עולם המדע והטכנולוגיה. היהודים מקבלים את המדע כולל את האבולוציה. למשל במסכת סנהדרין כתוב שכאשר האדם הראשון נברא, הוא לא נברא פתאום בבת אחת, אלא לאט לאט. הראשון היה גוש עפר, השני היה גולם וכן הלאה עד שנברא אדם שנכנסה בו נשמה ואז הפך אדם כפי שמכירים היום. זה היה תהליכי. כל פעם שחשתי סתירה בין מדע להלכה נוכחתי לדעת שאו שלא הבנתי לעומק את ההלכה או שלא הבנתי לעומק את המדע, ואני חי מצויין עם שני הדברים". "המדע והרפואה נזקק לתשובות המוסר של ההלכה וזו מצידה נעזרת במדע, ומהמיפגש הזה צומח רק טוב", אומר הרב פרופ' יגאל שפרן. לדבריו, זה מיפגש מרתק. "ראה למשל מה קורה ביפאן, ששם יש פחות השתלות, כי הם קובעים מוות לפי מערכת העיכול, ואולי לכן ההתאבדות שם, חרקירי, נעשית באמצעות דקירה עצמית בבטן, כי זה מקום משכנה של מערכת העיכול. בכלל, היהדות מעולם לא התנגדה למדע, רק לפסוודו מדע, והשאלות ששואלים היום הם שאלות של חיי המעשה, כמו האם מותר לעשות הפרייה לרווקה, או מתי מתחילים הביציות לחיות כדי לדעת באיזה שלב מותר לבצע עליהן מניפולציה, אפילו פילוסוף המדע תומס קון אמר שהיהודים הבינו היטב את המדע, שפועל בסבבים של מהפכות". 


לא רועדת לך היד ביודעך שאתה אחד ממחולליו של השינוי העתידי בהלכה? אינך חושש מפריצת גדר?
הרב שפרן: "להיפך, אני מרגיש שאני הולך לאט מדיי, ולא מהר מדיי. אני תלמיד של הרב קוק שראה בהתפתחות השכלית של האדם ברכה אלוהית, כולל בכישורי המדע שהם חלק מהשפע האלוהי וגם הכישורים למדע כמו כישורים אחרים הם חלק משפע אלוהי ואם לא אעשה בהם שימוש – אני מפגר מבחינה דתית כי אלוהים נתן כוח לאדם ואני לא עושה בזה שימוש". "מה שמשתנה היא התפיסה ההלכתית, המחשבה של ההלכה משתנה, וזה טבעי", אומר הרב שבתי רפופורט, המשמש כראש המכון הגבוה לתורה ("הכולל"), ובעבר כיהן כראש ישיבת הסדר ועסק בספרי ההלכה של סב אשתו הרב הגאון משה פיינשטיין, שהיו בין המעטים שהניחו את היסוד למחשבת ההלכה. "כאשר תמונת העולם משתנה, משתנה איתה התפיסה המחשבתית , ובעקבות זה אתה בוחן את ההלכה מחדש, ויש פה אתגר. בשלהי המאה ה 19 כאשר המדען הצרפתי לואי פאסטר גילה שהתסיסה אינה נגרמת מעצמה, אלא על ידי חיידקים, היה מקום לשאול האם החיידקים גורמי התסיסה הם בעלי חיים עצמאיים כמו פרות, שאוכלות עשב ונותנות חלב, ולכן מבחינה כשרותית, למשל, מוצרי התסיסה מנותקים מן החומר ששימש כמזון לחיידקים. זה היה סוג של ידע חדש שחייב חשיבה חדשה, וההיבטים המעשיים של האתגר המחשבתי באו אחרי הפיתוח התיאורתי", מסביר הרב רפופורט. השינויים הללו  בתפיסת העולם מתרחשים לנגד עינינו בקצב מדהים בתחומי מחקר רבים ומגוונים. "בבר-אילן מתרכזים הרבה אנשי מדע ואנשי הלכה, ומתוך בחינת הידע שנוצר במחקר החדש, הם יורדים לעקרונות ההלכה ומתוך העקרונות בונים את המסקנות המעשיות החדשות, המשתלבות במערכת ההלכתית בדיוק כמו שמערכת המשפט  יורדת לעקרונות, ומתוכם היא בונה את המעשה", אומר הרב רפופורט. לדבריו, התפתחות המדע מעוררת שאלות חדשות, והתשובות עליהן אינן מובנות מאליהן. אנו מנסים להבין את התחום החדש,ובמקביל מנסים להבין את עקרונות ההלכה הרלוונטייים, ואז מתוך כך בונים את המעשה. למשל, תחום חדש ומרתק כמו ביולוגיה סינתטית, המעלה שאלה אם בכלל מותר לעסוק בתחום מחמת שאין רשות לאדם להתערב ביצירת בעלי חיים, ומתוך כך בא הפחד מתוצאות המחקר בביולוגיה סינתטית, ולכן יש לאסור את העיסוק בו. או שעלינו לומר שעלינו להשתמש באופן מושכל בכל כוח שהבורא נתן בידינו. אם יש דבר שצריך ללחום כנגדו הוא כנגד הרשע האנושי, ולא נגד היכולת האנושית,שבכוחה לברוא חיים באופן כמעט מלאכותי. כמו כן חשוב לבחון את מהות  וההבדל המדעי והאתי שבין  החי לחומר דומם. כל רעיון חדש מאתגר את ההלכה כמו שאיתגרה אותה הקמת המדינה ", אומר הרב רפופורט. 

הרב ד"ר (בית הספר להנדסה) דרור פיקסלר מסכים כי בבר-אילן מתחוללת מהפכה שאת תוצאותיה ההלכתיות נראה רק בעוד כמה שנים, אבל לדבריו זו מהפכה שלא מדעת והיא תוצאה של מיפגש פורה בין מדענים מבריקים לבין אנשי הלכה דגולים. "פעם היה אסור להדליק חשמל כי היה בו מקור בעירה, והיום אני אומר לך כפיזיקאי שיש תאורת LED שהיא תאורה שאין בה בעירה ואין בה כילוי – כך שאין סיבה לאסור את הדלקתה בשבת. למרות שטרם התירו, אבל אני מניח שבהתחלה יתירו לשירותי חירום ולצבא ואז זה יחלחל במעגלים מתרחבים. או קח דוגמה אחרת קיצונית עוד יותר: הפעלת יד מלאכותית באמצעות המחשבה. עד היום ידענו על אדם שחושב לבצע מעשה בידו ואז הוא מבצעו ומביא לשינוי, למשל מזיז כוס מים. היום הצליחו לחבר את ראשו של אדם קטוע ידיים למחשב ומשם ליד מלאכותית, והאדם רק חושב על הפעלת היד, ובאמצעות קשר בין הנוירונים שבמוחו לבין המחשב – הוא מצליח להפעיל את היד המלאכותית. זו מציאות חדשה המחייבת גישה הלכתית חדשה, שהרי ביהדות המחשבה לעשות עברה אינה קובעת, אלא המעשה. אם כן כובעים חדשים עם החיישנים שעליהם, יוכולו להפעיל מעצמם את אור החשמל שבחדר. אלה טכנולוגיות חדשות וידע מדעי חדש המחייבים לא סתם איסור אוטומטי, אלא דיון בעקרונות ההלכה, ובעקבות כך שינויים", אומר הרב פיקסלר. חידוש מדעי מסעיר חדש, שיגרור בעקבותיו עדכוני הלכה היא האפשרות של עוורים לראות באמצעות השתלת מצלמה המשדרת לעצב הראייה שלהם במוח. במקרה שכזה מתקבלת תמונה כמו אמיתית, ואפילו רחבה יותר (בתחום אורכי הגל, מעבר לתחום הראיה הרגיל מהכחול לאדום) והעוור מתחיל לראות גם בחושך, בדומה לאמצעי ראיית לילה. חידוש זה מעלה שאלות רבות לדוכמה האם זו ראייה אמיתית שיש לה קבילות משפטית במקרה פלילי, או שזו ראייה מלאכותית המועצמת על ידי מכשיר טכנולוגי. "ההלכה תמיד משתנה בעקבות שינויי הידע על המציאות, רק שזה נעשה לאט. למשל פעם עובר שנולד לפני גיל 7 חודשים – לא עסקו בהצלתו, אם נולד בשבת, שכן סיכוייו לשרוד היו קטנים. היום השתנתה ההלכה כי סיכויי הוולד לשרוד גדולים. דוגמה אחרת פעם כרות שופכה או אנשים בעלי אשך אחד, היו אסורים בנישואין עם בת ישראל, אבל היום שונתה ההלכה שכן ידוע שגם גבר בעל אשך אחד יכול להוליד. אלה שינויים שנעשו תמיד, אבל אני מסכים איתך שהמימשק החדש בין מדע והלכה בבר אילן עתיד להאיץ את קצב השינויים ההלכתיים", אומר הרב פיקסלר. המהלך הרפורמיסטי שאוניברסיטת בר אילן מחוללת ויוזמת אינו עובר בשקט בעולם התורני, והרב ישראל אייכלר, מחסידות בעלז, עוקץ את האקדמיה בכלל ואת אוניברסיטת בר-אילן בפרט ואומר, כי "מי שרוצה להוציא תקציבי מחקר ומלגות ופרסים ופירסומים – עוסק בדיונים תיאורטיים בהלכה. אבל כל העשייה הזו, בין אם היא מדע ובין אם היה שעשועי מדע, אינה מחייבת את פוסקי ההלכה, שרק עם יקבעו מה מותר ומה אסור לפי הנתונים שיביאו בפניהם כאשר יהיה דבר מוגמר. איש לא יכול לדעת מראש מה יפסקו הרבנים והפוסקים הגדולים בהלכה. בשביל זה יש גדולי דור שבודקים מוצר מוגמר ולומדים אותו עד תומו ודרכם היא דרכה של היהדות שהיא ההלכה שיא מעשית מאוד". 


גם הליטאי הרב מרדכי נויגרשל אינו נלהב מהמהלך של בר אילן. "אני מכבד את הרב שפרן אבל בכל תחום מדעי או רפואי יש שעשועי מדע, ובהם משתעשעים אנשים ברמה היפותטית, ולמעשה ההכרעה צריכה להגיע להררכיה הגבוהה ביותר. ייתכן שגם אם יושלם המחקר המדעי ותימצא רכבת שפועלת על אוטומציה או חשמל שפועל בשיטה שונה – הדבר לא יתקבל כי יהיה בו כדי להעכיר את אווירת השבת. בכלל, עליך להבין שהיהדות גאה בעתיקות שלה ואינה מתפארת בחידושים. יתירה מזאת, לעניות דעתי, בר אילן צריכה להתריע מפני חביבות החידוש, שהרי עצם החידוש אינו חביב עלינו. אנחנו לא מתפעלים מזה שאנחנו מחדשים או פורצי דרך אנחנו אוהבים את העבר עם הארומה של פעם". פרופ' דורון אורבך, מדען העוסק בכימיה פיזיקלית, אלקטרוכימיה, בפיתוח מקורות אנרגיה ובהתפלת מים  ואיש סגל בכיר מאוד בבר-אילן, המשמש אף כחבר סנט האוניברסיטה, אינו נלהב. "היהדות היא בעד מחקר מדעי, אבל יש לזכור שאת ההלכה יכולים להוביל רק תלמידי חכמים, שתורתם אמנותם. קשה להיות גם מדען מוביל וגם תלמיד חכם, היכול לפסוק הלכות לעם ישראל שכן כל אחד מהעיסוקים הללו דורש הקדשת זמן מלא  (פול טיים ג'וב). מי שמבין באמת את עומק ההלכה הם רק אנשים, שזה העיסוק העיקרי שלהם בחיים, והם המהווים את קו המתח הגבוה, המחבר אותנו למעמד הר סיני. יש לנו בכל הדורות פוסקים שהכירו ומכירים את הקידמה המדעית לפרטיה, כמו הרב משה פיינשטיין והחזון איש זצוק"ל ופוסקי זמננו כמו הרב שטינמן והרב אליישיב. אוניברסיטת בר אילן אינה יכולה להצמיח אנשים ברמה הזו. עם כל הכבוד למדעני בר אילן, הם בוודאי יכולים להציג הבנות מדעיות, שיכולות להאיר את המציאות בפני ראשי עולם התורה, אבל לא יכול להיות להם מעמד בעולם ההלכתי. אין סתירה בין מדע אמיתי לבין יהדות כי המחקר המדעי הטהור הוא הכלי היפה ביותר של המין האנושי להתפעל מחוכמת הבריאה – בתנאי שהמחקר הוא אובייקטיבי ולא מגמתי נגד הדת כפי שהוא היום. הסמכות לקבוע ולפסוק אינה יכולה לבוא מאוניברסיטת בר אילן, אלא מעולם הישיבות  שבהן אנשים עוסקים בלימוד התורה במלוא העומק הנדרש. בוודאי שפסיקות הלכתיות לא יכולות לבוא ממדענים שאין להם את העומק התורני ונסיון החיים  הדרוש לפסיקת הלכה". 
איש סגל נוסף מבר-אילן, ד"ר משה הלינגר, חוקר מדע המדינה ומרצה בתחום באוניברסיטת בר-אילן, מסייג את ההתלהבות, ואף קורא לבר אילן להיזהר ולהישאר במיינסטרים. "ברור שאוניברסיטת בר אילן נמצאת בחזית של תורה ומדע,אבל אין לה שום משקל הלכתי. יתירה מזאת, מהיכרותי את עולם ההלכה האורתודכוסי, הידע המדעי החדש לא יתקבל אוטומטית בהלכה כי אין לבר אילן זכות עמידה בתחום הפסיקה ההלכתית. בנוסף, אלה דברים שלא תמיד נוגעים בהלכה. למשל, אם הטלוויזיה מופעלת באמצעות שעון-שבת, אין איסור הלכתי לצפות בה, ולמרות זאת איני מכיר אף משפחה דתית הצופה בטלוויזיה בשבת – גם אם ההלכה מתירה את זה. כך, שמעשית, זה לא יעבור. מה שרואים פה זה שאוניברסיטת בר אילן עוברת שינוי סוציולוגי, ממקום דתי סגור למקום פלורליסטי מאוד אבל אם בר אילן תהיה ליברלית מדיי – היא תאבד את המיינסטרים". 

============================================================================
 הפיזיקאי הדתי פרופ' אביעזר: כשאלוהים אמר יהי אור – הכוונה ל"מפץ הגדול"

 פרופ' נתן אביעזר הוא מדען ופיזיקאי ותיק בבר-אילן, שבשנה האחרונה כתב והוציא לאור את הספר "אמונה בעידן המדע" ועיקרו של הספר הוא להראות כי אם משווים את הגילויים האחרונים במדע גיאולוגיה ביולוגיה פיזיקה ואסטרונומיה יש התאמה מושלמת כפי שכתוב בתורה כפשוטו.  "המדענים אומרים שהיקום החל בבריאת אותו "מפץ גדול", והם צודקים. היקום הופיע פתאום כפרץ של אור קסום. הבריאתנים הנוצרים, המאמינים בסיפור המקראי כפשוטו, חושבים שמקור הידע המדעי הוא ספר בראשית וזה לא נכון. מקור הידע המדעי הוא המדענים", הוא אומר. "המדע אינו אויב אלא שותף בחיפוש האמת. לברר מה שכתוב במדע זו המסורת היהודית. את זה עושים כל הזמן חוץ מקומץ חרדים קיצוני. זה עיסוק יהודי מובהק", הוא אומר וטורח להראות סיפור אחר סיפור כי ישנה תאימות בין המימצאים המדעיים לבין הסיפור כפי שהוא מופיע בתורה. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-אפריל 6, 2010 מאת ב-המחר הנועז ותויגה ב-, .