רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

שומשום, היפתח

מדענים ירדנים: אנחנו מודים לישראל שהצילה את בניית מאיץ החלקיקים אצלנו * רשמי ביקור במאיץ בירדן שבו שותפות: ישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן ו…איראן * וגם איך המהנדס האיראני והפקיסטני נמלטו מפניי באופן בהחלט לא מנומס

 מאת דודי גולדמן

8 במארס 2012. מלון ברבת עמון. נציגים רשמיים של ירדן, טורקיה, איראן וישראל נפגשים סביב שולחן אחד. כן, זו אינה טעות דפוס, ושמונת הגברים המייצגים ארבע מדינות, ובהן גם איראן וגם ישראל, חותמים על התחייבות כספית לתמוך במיזם מדעי משותף. כל מדינה מתחייבת לתת 5 מיליון דולר, וכך בפגישה אחת מובטחת הזרמת חמצן למיזם ססמ"י, מאיץ חלקיקים, שהולך ונבנה בירדן.

 15 במאי 2012. סרן ז'נווה. מועצת ססמ"י מחליטה כי עכשיו עם ההבטחה של 20 מיליון דולר אפשר וצריך לשחרר את בלם-היד, ולהתחיל לחמם מנועים לקראת המראתו של המאיץ בשנים הקרובות.

 4 ביוני 2012. ירדן. בניין המאיץ ססמ"י סמוך לעיר אלאן. אני מתלווה לפיזיקאי פרופ' אליעזר רבינוביץ, השושבין, היזם והרוח החיה מאחורי מיזם המדע השאפתני הזה. בשבילי זה ביקור ראשון. בשבילו – עוד ביקור בסדרה ארוכה של מסעות דילוגים, הנמשך 15 שנה בין אוהלים בסיני, לבין מלונות ברבת עמון, בז'נווה, בקהיר, באיסטנבול.

 "לפני הכל, ברוכים הבאים לירדן, ותודה רבה לישראל", כך במאור פנים מקבל את פנינו המנהל הטכני של המיזם בשלב הבנייה שלו, המהנדס ד"ר חאמד טראוונח. הוא ירדני בן 37, נשוי ואב לשניים, שאת הדוקטורט שלו בפיזיקה עשה בשוודיה. למה אמרת תודה רבה לישראל, אני שואל אותו אחר כך במשרדו הצנוע. "בגלל שאם לא ישראל, המיזם היה מת. היו נשארים דיבורים יפים, ואני יודע שישראל היא המדינה שהניעה את התהליך, לאחר שהבינה שלמעשה הוא תקוע, ואז אמרה אני אשים 5 מיליון דולר אם יתר המדינות ישקיעו כל אחת סכום דומה", מספר לי ד"ר טראוונח.

 החום בירדן, הצחיחות שבדרך שבין גשר אלנבי לבין העיירה המנומנמת והמאובקת אסאלט במרחק של 30 ק"מ מגבול ישראל, כמו גם שפע המידע והנתונים ששני הפיזיקאים – אליעזר הישראלי וחאמד הירדני – ממטירים עליי, מבלבל ולכן דרוש לי סדר בגבבי הנתונים. את הסיפור אפשר להתחיל בשנות ה-40 של המאה ה-20, כאשר אירופה דיממה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ובמוחם של מדענים ומדינאים עלה רעיון: להקים מיזם מדעי בלב אירופה, שיהיה משותף לכל המדינות, וכך השלום ייארג באופן מעשי בין אנשים. לימים נודעה תהילתו של מיזם המדע הזה, והוא ידוע כיום כמאיץ החלקיקים בסרן שליד ז'נווה, וכמו בחזון של הוגיו, הוא אכן מעסיק את טובי הפיזיקאים מהמדינות שרק אתמול עוד היו יריבות מרות, ובהן גרמניה, צרפת, איטליה, אנגליה ויתר המדינות. זה גם המודל וזה החזון שהיה בראשם של כמה מדענים ובהם שניים: הפיזיקאי הישראלי פרופ' אליעזר רבינוביץ, המשמש כיו"ר הוועדה לאנרגיות גבוהות ועומד בראש המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית ועמיתו האיטלקי, הפיזיקאי סרג'יו פוביני מסרן. אלה היום הימים האופוריים של שנות אוסלו האופטימיות, ושני הפרופסורים לפיזיקה, הישראלי והאיטלקי, חשבו במחצית שנות ה-90 כי כדאי להקים מיזם מדע על פי המודל האירופי – גם אצלנו במזרח התיכון. אליעזר מספר כי הרעיון התחיל להתרקם מעשית באוהל בדואי בדהב בסיני כשלושה שבועות לאחר רצח רבין. "היינו שם מדענים מישראל, מירדן, ממצרים, ממרוקו ומהרשות הפלסטינית, והכנס נפתח בדקת דומיה לזכר רבין. הדממה הזו של אותה דקת דומייה לזכר רבין מהדהדת לי בראש עד היום", מספר אליעזר.

 ההיסטוריה הארורה שהגיעה לאחר אותם ימים זכורה לכולנו, גלי פיגועים, ובעקבותיהם מבצעים צבאיים, פשיטות ומעצרים וגלי עוינות הדדיים, אבל העבודה על מיזם המדע המשותף לעמי האזור, נמשכה. המיזם קיבל האצה בשנת 2000 בזכות תרומה. גרמניה עמדה לסגור מאיץ מיושן ששמו 1BESSY, והיא תרמה אותו לטובת מיזם המדע לצורכי שלום במזרח התיכון, והוחלט לשדרג אותו. ירדן תרמה את השטח והבנייה, האיחוד האירופי תרם כוונות טובות והבטחה לכספים, שחלקם הגיעו וחלקם לא, אבל לכל השותפים היה ברור כי המיזם כדאי למדינות החברות. "סינכרוטרון אינו מאיץ באנרגיה או בעוצמה של המאיץ בשווייץ. הוא גם לא בנוי על עיקרון של התנגשויות, אלא על זה שמסובבים אלומת אלקטרונים בתוך המאיץ, וכשהאלקטרונים מאיצים הם קורנים. בקרינה הזו אפשר להשתמש למטרות שונות, כמו פיתוח תרופות, ניסויים במדעי החיים, בננו טכנולוגיה, במדעי הסביבה, לצורכי תיארוך של מימצאים ארכיאולוגיים, כמעט בכל תחום מדע. המאיץ הוא כמו מיקרוסקופ משוכלל, והוא יפעל פה בירדן, כך שבמקום שמדעני הטכניון ומכון ויצמן, או מדעני האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב יסעו למאיצים דומים ברחבי אירופה לצורכי עבודת המחקר שלהם, כפי שהם עושים עד היום, בעתיד הקרוב הם יגיעו לפה למאיץ היחיד מסוגו באיזור המזרח התיכון, פה בירדן, וכך השלום ייעשה מלמטה למעלה. באופן מעשי", אומר אליעזר, המקפיד לדבר באנדרסטייטמנט מינורי מדויק, כך שהחזון הכביר שלו ומאמציו ודילוגיו ושיכנועיו וחיזורו אחר הפתחים השונים עומדים בניגוד לדיבורו המתון, ודומה כאילו הפיזיקאי הירושלמי חושש להישמע מתלהם או לא מדויק.

 כיזם של הפרויקט המדעי הזה, קיבלת תמיכה ממוסדות בארץ?
אליעזר: "חימם את ליבי שהמיזם קיבל תמיכה מתמשכת לא רק ממדענים, אלא גם מהאקדמיה הישראלית למדע, משרי המדע ואנשי משרדם והעובדים במשרד, גם מעובדים במשרד האוצר, וגם במשרד החוץ וגם בוועדה לתכנון ולתקצוב".  שני הנציגים שחתמו ברבת עמון ב-8 במרץ על התחייבות כספית בסך 5 מיליון דולר היו אליעזר רבינוביץ ומשה ויגדור, המשמש כמנכ"ל הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה. "ההחלטה לתקצב את המיזם ב-5 מיליון דולר התקבלה כבר לפני יותר משנתיים", מספר ויגדור.

 מי החליט לתקצב מיזם ששותפה בו גם איראן?
משה ויגדור: "לפני כשנתיים החלטנו גם ות"ת, גם משרד האוצר וגם משרד החוץ להצטרף עם צ'ק בסך 5 מיליון דולר מתקציב ות"ת, בדיוק כמו שאנחנו תומכים במחקרים מדעיים ישראלים. הוחלט להזרים את הסכום במשך חמש שנים כאשר יהיו לנו עוד 3-4 שותפים. אז דובר על מצרים, טורקיה ופקיסטן, ובהחלט לא ציפו שאיראן תצטרף, אבל לימים היא הגישה בקשה להצטרף גם באופן מעשי כלומר לתת 5 מיליון דולר כמו ישראל וכמו ירדן ובינתיים במצרים קרה מה שקרה, כך שמצרים בינתיים לא הצטרפה מעשית".

 מי השתתף באותה פגישה מכרעת ב-8 במרץ כאשר הגיעו גם נציגים רשמיים בכירים של איראן?
ויגדור: "באותה פגישה בעמאן השתתפו שניים מחברי ועדת ההיגוי הישראלית של המיזם, פרופ אליעזר רבינוביץ ואני, ומצד איראן שני אנשי מימשל בכירים. מצד ירדן הגיעו שני נציגים בכירים ובהם שר האנרגיה טוקאן, שני פלסטינים ונציג טורקיה שהוא יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית באנקרה וכמובן יו"ר הוועדה, כריס לואלן סמית, לשעבר מנכ"ל סרן.

 איך היתה האווירה בפגישה בעמאן בין שניכם לבין שני הנציגים האיראנים הרשמיים?
אליעזר: "זו היתה פגישת עבודה עניינית. מדענים מישראל משתתפים בפורומים מדעיים שונים בעולם שבהם משתתפים גם איראנים, ולכולם ברור כי למיזם הזה אין היבטים פוליטיים אלא רק מדעיים וכולם ייצאו נשכרים ממנו. המדינות החברות במיזם מבינות כי כל אחת מהן משקיעה 5 מיליון דולר אבל התפוקות שהיא תפיק ממנו יהיו הרבה יותר גדולות".

ויגדור: "המיפגש היה קורקטי וענייני. לא היו חילופי דברים עם האיראנים ולא לחצנו ידיים. אנחנו הישראלים התחברנו יותר עם הירדנים והפלסטינים".

 ובחזרה לססמ"י ולמארח החביב שלנו, הפיזיקאי הירדני ד"ר טראוונח, ולדברי השבח שהוא הרעיף על ישראל. עכשיו אני מבין את דבריו, שכן לכל המדינות  החברות במיזם הזה – פקיסטן, בחריין, קפריסין, מצרים, איראן, ישראל, הרשות הפלסטינית, טורקיה וירדן, כמו גם למדינות המשקיפות – ארה"ב, צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, יפאן, כווית, פורטוגל רוסיה, שבדיה שוויץ ובריטניה – ברור כי ישראל היא שהניעה את התהליך.

 במתקן העצום הזה אני פוגש את אחד העובדים, סופיאן ג'אפר, מהנדס אלקטרוניקה בן 24, יליד זרקא בירדן ובוגר אוניברסיטת ירמוק, שמגיל 8 ידע שהוא רוצה להיות מהנדס ולעסוק במדע. ג'אפר שהספיק לעבוד תקופה בחברה פרטית בירדן, מספר כי עבודה במיזם ציבורי כזה שונה. "הכול שונה. האווירה, ההתלהבות והבינלאומיות של האנשים שעובדים כאן", הוא מספר. 25 עובדים מועסקים כאן, רובם גברים, וג'אפר צוחק על המבטא שלי באנגלית. "לירדנים, לפלסטינים ולישראלים יש מבטא דומה באנגלית", הוא אומר, "אבל לא כך לעמיתים שלנו כאן שבאים מפקיסטן. להם יש אנגלית גבוהה במבטא בריטי אצילי כזה, ולפעמים קשה להם להבין אותנו, הירדנים והפלסטינים שעובדים פה".

 השמועה שהגיעו שני ישראלים, מדען ועיתונאי, עושה את שלה, ואחד העובדים האיראנים במשמרת הסתלק, שכן אינו רוצה להתראיין או להצטלם בעיתון ישראלי, וכך גם המהנדס הפקיסטני הצעיר, שעוזר לי עם הלפטופ ומחבר אותו לשקע החשמל במשרדו. הוא אומר שכבר יחזור, ולא חוזר. "אל תעלב, זה לא אישי, זה ענייני פוליטיקה, הם חוששים להיות מזוהים ומצולמים בעיתון ישראלי, אבל העיקר שפה עושים מדע משותף ולא רק מדברים", אומר לי הבוס שלהם, הירדני ד"ר טראוונח. הוא בן 37, יליד קראק, עיירה מעברו הירדני של ים המלח, תואר ראשון בהנדסה ודוקטורט בפיזיקה בשוודיה ובקיץ הוא נוסע עם משפחתו לפוסט דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.

 אחרי הסיור הנלהב שאתה עורך לנו ב"בייבי" שלך, ועכשיו מתברר שאתה נוטש אותו ונוסע לעשות לביתך בקליפורניה?
"אני עובד פה מאז שנת 2006 אבל בגלל שהיו בעיות מימון להמשך המיזם הייתי צריך לדאוג לקריירה שלי. חמש שנים חיכינו לכסף, ורק ירדן תרמה באופן מעשי שטח ובנייה ומשכורות והסעות, וזה לא הספיק והמיזם כמעט ומת, ואז ישראל הצילה אותו עם ההתחייבות לשים 5 מיליון דולר בתנאי שיתר המדינות יתחייבו לסכום דומה".

 יש פה גם עובדים מישראל?
"הלוואי. באתר האינטרנט שלנו אנחנו מפרסמים הצעות למשרות מדעיות וטכניות אבל אף ישראלי לא הגיש בקשה לעבוד פה. אני לא מבין למה".
אליעזר: "אני אסביר לך למה. עובד ישראלי צריך שיהיו סידורי לינה – פה בקמפוס שלכם, ועמיתי וחברי, פרופ' משה פז מאוניברסיטת תל-אביב, מדגיש זאת השכם והערב".

 טראוונח: "למה שישראלי לא ילון כמונו במלון או ישכור דירה בעיר הסמוכה?
אליעזר: "כי ישראל הרשמית מודאגת מביטחון הישראלים בירדן, אז בינתיים צריך לוותר על עובדים מישראל. החוקרים הישראלים יגיעו כאשר המאיץ עצמו ייבנה".

 גם ג'אפר היה רוצה לראות פה מדענים ישראלים עובדים איתו ביחד, אבל כאשר אני מבקש לצלם אותו עם הבוס שלו ועם אליעזר הוא מסרב בנימוס תקיף. אני מספר להם שקניתי במיוחד בישראל את הדיסק החדש "השמחות שלי" של הזמרת ריטה ובו שירים בפרסית, האהובים מאוד על איראנים רבים, כדי למסור אותו לאחד המהנדסים האיראנים שעובדים פה, אבל הציעו לי להשאיר אותו בתל אביב ולא להגיע למיזם מחקר שבו מועסקים מדענים גם מאיראן – דווקא בימים שבהם וירוס המחשבים "flame" משתולל באיראן ועושה שמות במחשבים שלה.

 אגב, הכפריים הירדנים החיים בסמוך למאיץ החלקיקים, שקלטו חצאי דברים ולפיהם מדובר במיזם של אנרגיות גבוהות בפיזיקה ובמדעני אטום שאמורים להסתובב להם ליד הבית, התנגדו למיזם, אבל טראנווח מספר כי הם הטיסו את המוכתרים החשובים בכפר לכמה מאיצים באירופה, והראו להם את התועלות שהסביבה יכולה להפיק ממיזם כזה, ולאט לאט הם השתכנעו והרגיעו את יתר התושבים וכיום המיזם פועל בסביבה שכבר אינה חשדנית ועוינת. עכשיו הם חושבים לפתוח את המאיץ לתערוכות צילום וציור בנושאי מדע, ולקיים סיורים במקום לסטודנטים ולכל אזרח ירדני שירצה בכך.

 מה שמאחד פה את כולם זו התלהבות של עובדים צעירים, שכמותה אפשר למצוא בכל סטארט-אפ ישראלי מצוי, וגם התנגדות לדבר על פרופ' מסעוד עלי מוחמדי. הפיזיקאי האיראני הבכיר הזה, שהשתתף בישיבות של מועצת ססמ"י, ואשר כמה מדענים ישראלים הכירו אותו, חוסל ב-12 בינואר 2010 בלב טהרן. בניגוד לשלטונות איראן, שטענו כי הוא היה פיזיקאי בכיר, שהעוסק בפיתוח בפרויקט הגרעין של איראן, מתברר כי הוא היה בכלל פיזיקאי תיאורטי, ולפי פירסומים באתרי אינטרנט שונים, הוא תמך באירגוני האופוזיציה באיראן, כך שבמערב ברור כי חיסולו לא נעשה על ידי המוסד, כפי שטהרן טענה, אלא כנראה בידי אנשי משמרות המהפכה, שחששו שמא קולו, כמתנגד למשטר האלים שלהם, יישמע ויהדהד בקול רם בעולם או שהוא יערוק למערב. אגב, מדען איראני נוסף, שהיה קשור במיזם, חוסל אף הוא בטהרן.

בסוף השבוע חשף המגזין "פורבס" שיתוף פעולה הדוק שהחל בין חברת סטארט-אפ אמריקנית, לורנסוויל לבין מרכז המחקר לפיזיקת פלזמה באוניברסיטה האיסלמית אזאד שבטהרן. לפי המגזין, המחקר יעסוק באנרגיית היתוך גרעיני א-נויטרוני, ולדברי פיזיקאים היתוך א-נויטרוני מייצר כמויות זניחות של קרינה ויש לו פוטנציאל להפוך את מרכיבי ההיתוך עצמם – לחשמל. זאת, בניגוד למחקר המרכזי של אנרגיית היתוך, המשתמש בחום הנפלט מההיתוך על מנת להעלות אדים שיניעו את הטורבינות. בארה"ב  טוענים כי הסנקציות על איראן אינן כוללות שיתוף פעולה בתחומים של מדע בסיסי.

=================================================================

סינכרוטרון: מה זה ואיך הוא עובד?

סינכרוטרון הוא צינור טבעתי, שבו נעים אלקטרונים במהירות גבוהה מאוד, והם קורנים ופולטים מעין  קרינת רנטגן. לאורך הטבעת ישנן כמה פתחים וכל פתח כזה משמש כתחנת עבודה, ובכל תחנת עבודה כזו נעשים ניסויים מדעיים שונים. תחנה אחת יכולה לשמש לניסויים בתרופות חדשות, תחנה אחרת לניסויים באלקטרוניקה, או בננוטכנולוגיה, לצורכי תיארוך בארכיאולוגיה ולנושאים מדעיים שונים, ובהם חקר חלבונים.

עוצמת הסינכרוטרון נמדדת ביחידות של ג'יגה אלקטרון וולט (GeV). איכותו הכוללת מוכתבת משילוב של מדדים הכוללים את אנרגיית המאיץ, אולם גם פרמטרים חשובים אחרים. כיום קיים דור שלישי של סינכרוטרונים והמדענים במיזם משדרגים את הסינכרוטרון הגרמני המיושן ובסופו של דבר הוא יהיה דור 2.5, כלומר טוב דיו לניסויים מדעיים, וכך הוא ייקל על הדרכתם של מדענים ישראלים צעירים.

ססמ"י (SESAME),
ראשי תיבות באנגלית של "אנרגיית סינכרוטרון למדע ניסויי ויישומים במזרח התיכון"
Synchrotron-light for Experimental Science and Applications in the Middle East

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-יולי 25, 2012 מאת ב-חלקיקים ברוח ותויגה ב-, , , , , , .