רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

קבלני השלד

שני חוקרים ישראלים, פרופ' אבינעם כדורי וד"ר שי מרצקי, פיתחו פטנט: ייצור עצמות אדם לפי מידה. אם הניסויים יצליחו, חולים שעברו כריתת איברים, נפגעי תאונות קשות ובעלי פגמים מולדים יוכלו להזמין יד או רגל, שתהיה מוכנה בתוך חודשיים.
היתרון העצום: העצם החדשה עשויה מתאי גזע של המושתל, כך שהגוף לא ידחה אותה. האם האנושות עומדת בפתחה של המהפכה הרפואית הבאה?

 מאת: דודי גולדמן

פנטזיה על ייצור "חלקי חילוף" לגוף האדם מעסיקה את האנושות כבר שנים. רשימה חלקית: האיברים הביוניים של סטיב אוסטין ורובוקופ, קסדתו נותנת החיים של דארת ויידר, לבו המלאכותי של איירון־מן, ושלל סרטים שבהם ייצרו ארכי־נבלים גוף אלטרנטיבי שלם כדי לזכות בעלומי נצח — לכולם קו מקשר אחד: לאפשר לאדם שנפצע, חלה או נקלע למ־
ציאות פיזית עגומה מכל סיבה אחרת לשרוד, להשתקם, לקום בבוקר כמו חדש. בזכות שי מרצקי ואבינעם כדורי, יכול להיות שהפנטזיה הזאת תהפוך בקרוב למציאות, לפחות
עבור אנשים שסובלים מבעיות בעצמות. הרומן בין השניים החל כשמרצקי היה סטודנט צעיר בטכניון.

יום אחד הגיע הסטודנט שי מרצקי, למכון ויצמן למדע ברחובות, וביקש מפרופ' אבינעם כדורי, שיסכים להיות  המנחה שלו לעבודת הדוקטורט. הפרופסור, שכבר היה חוקר מכובד, וניהל את המחקר והפיתוח של האינטרפרון, שאל את הסטודנט על מה הוא רוצה לעשות מחקר לדוקטורט, ומרצקי אמר כי הוא חולם לגדל רקמה בתלת-מימד. "תבין, עד אז גידלו בארץ ובעולם רקמות רק בצלחות פטרי במעבדה, בדו-מימד, וזה די פשוט, אבל לגדל בתלת-מימד, כמו שזה בגוף האדם, זה היה מטורף", מספר אבינעם כדורי.

אבל, אומר פרופ' כדורי, "שי, שהיה הסטודנט הכי מוצלח, הכי מטורף והכי עיקש שהיה לי, צדק בדיעבד. הוא סיים את הדוקטורט על המחקר הזה, שאותו עשינו ביחד, וכל אחד מאיתנו קנה את הזכויות על המחקר ממכון ויצמן ומהטכניון, והקמנו יחד עם אחרים, ובהם עם פרופ' דבציפורי, שגם היה המנחה של שי, את חברת פלוריסטם".

 פלוריסטם, שהשניים כבר הספיקו לכהן בה במשך כמה שנים בתפקידים בכירים ולעזוב אותה, עלתה לכותרות בחודש שעבר לאחר שאשה בת 54 שאובחנה כחולה בסרטן לימפומה וטופלה בכימותרפיה, החלה להידרדר, מה שחייב לבצע בה השתלה של  מח עצם, אבל ההשתלה לא הצליחה וגם לא יתר הטיפולים, והחולה נקלעה למחסור קריטי בתאי דם, והיתה סכנה חמורה לחייה. אחד הרופאים שטיפלו בה נזכר כי קרא ב"ידיעות אחרונות" על חברת פלוריסטם, שעוסקת בתאי גזע ממקור טבורי, ובאישור מיוחד של "ועדת הלסינקי", שהיא הגוף היחיד, המורשה לאשר את ביצועם של ניסויים בבני אדם, ולמרות שעד אז טרם בוצע ניסוי קליני (ניסוי בבני אדם), אבל על בסיס "טיפול של חמלה", בוצעה באשה השתלה של תאי גזע בטכניקה של פלוריסטם, והחולה, שעליה כבר דווח בכל הספרות הרפואית והמדעית בעולם, ניצלה.

 עכשיו השניים יחד עם אחרים הקימו מיזם חדש שעוסק בייצור – על פי הזמנה – של עצמות שנקטעו בגלל תאונה או בגלל מלחמה או בגלל קטיעה כתוצאה ממחלה, רק שבינתיים הם צברו ניסיון רב גם במיזמים ביו רפואיים וגם בביוטכנולוגיה. פרופ' אבינעם כדורי נולד וגדל בירושלים ולמד בה בבית ספר דתי גאולים ולאחר שמשפחתו עברה למרכז הוא בגר את תיכון גאולה בתל אביב, ואחרי הצבא עשה תואר ראשון בתל אביב כימיה וביולוגיה, ותואר שני בפיזיולוגיה באוניברסיטה העברית ודוקטורט במכון ויצמן (על השפעה של הורמונים על סינתטזה של חומר גנטי). את הפוסט דוקטורט (פוסט דוק) עשה באוניברסיטת יוטה ליד מרכז המורמונים בסאלט לייק סיטי, "ומאחר שהייתי נציג הסטודנטים באיגוד הסטודנטים היהודים שם, הוזמנתי לתת הרצאות על ישראל ועל היהדות בכנסיות מורמוניות, וזו היתה חוויה נהדרת ואלה אנשים שהם אוהבי ישראל", הוא מספר בגאווה. מעבר לזה, הקבוצה הזו באוניברסיטת יוטה היתה אחת מקבוצות המחקר הטובות בזמנו בעולם בתחום הסינתיזה של ד-נ-א. לאחר שהשלים את עבודת המחקר לפוסט דוק, חזר ונקלט במכון ויצמן למדע כחוקר, ושם עסק במחקר בסיסי אבל גם במחקר יישומי. "תמיד נמשכתי גם למחקר ישומי תעשייתי, ולא רק למחקר בסיסי תיאורטי וקיבלתי מלגות מחקר מחברות יפאניות ושוודיות ובריטיות ובעיקר אהבתי לעסוק בהינדוס רקמות", הוא מספר.

 באותה תקופה הצליח פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן, שלימים זכה בפרס ישראל ברפואה, לפתח את האינטרפרון. מדובר בסוג של חלבונים, המופרשים מהתא בתגובה לחדירה של גורמים פולשים כמו חיידקים או וירוסים או בתגובה להפיכת תא נורמלי לתא סרטני. האינטרפרון מצליח לעודד ולעורר את מערכת החיסון. פרופ' מישל רבל הצליח לבודד ולגדל אינטרפרון מתרביות חיידקים, ופרופ' כדורי המשיך את המחקר והביא אותו ל"אריזה" ולתיעוש. כיום משתמשים באינטרפרון נגד כמה סוגי סרטן ובהם מלנומה, סרטן הריאה, קפוסי סרקומה, נגד דלקת כבד נגיפית מסוג סי, נגד לוקמיה מילואידית, נגד מיאלומה נפוצה וגם לעיכוב ההידרדרות של טרשת נפוצה. לאחר שכדורי המשיך בפיתוח האינטרפרון לתרופה, הוא המשיך והפך למנהל המחקר והפיתוח של כל תאגיד סרונו בשוויץ, שרכש את התרופה ממכון ויצמן, ובתאגיד הזה הפך כדורי למנהל המחקר והפיתוח ואחראי על עבודתם של אלפי מדענים. כדורי, נשוי ואב לבת ולשני בנים, שימש גם כיו"ר האיגוד האירופי לחברות ביוטכנולוגיה באירופה. בשבע השנים האחרונות כיהן במועצה המדעית של פלוריסטם והיה בין מקימיה של חברת בריינסטורם, ושם עסק בפיתוח המוצר התאי לטיפול בבעיות נוירולוגיות.

 המשותף לפרופסור ולתלמיד שלו היתה התשוקה לעסוק במחקר ובייצור של רקמות מתאי גזע ובפיתוח של מערכות, שיאפשרו לגדל את הרקמות עליהן במטרה לייצור איבר אדם "אנחנו בונים רקמה, וזה אומר שזה לא רק הפיגום שעליו הרקמה תגדל. בזמן שפיתחנו את זה במכון ויצמן, לא ידעו בארץ או בעולם לגדל רקמה במבנה תלת מימדי, וזה נחשב בזמנו למשימה כמעט בלתי אפשרית", מעז ופותח את הפה התלמיד, ד"ר שי מרצקי, שדומה שגם כיום, לאחר שהשניים שותפים וכל אחד מהם נחשב עשיר, אבל עדיין נשמר היחס הבסיסי מפעם של יראת כבוד מצד התלמיד כלפי המורה, ושל הערכה של המורה כלפי תלמידו לשעבר. בגוף האדם, אומרים השניים, אין תא שהוא לבדי, אלא זו רקמה, אשר כוללת כמה סוגים של תאים, שחלקם תומכים זה בזה ויש להם גורמי גדילה. "בזמנו פיתחנו נשאים, שיוצרים מיבנה תלת מימדי, ועליהם גידלנו את התאים, ואת כל הכבודה הזו הכנסנו לביו ריאקטור", אומר פרופ' כדורי.

 מה זה ביו ריאקטור?

מרצקי: "מערכת גידול המדמה את התנאים הפיזיולוגיים הקיימים בגוף האדם, וזה אומר ריכוז מסוים של חמצן, מזון, מידת חומציות, סוג החלבונים וגורמים נוספים ובהם הטמפרטורה, ולשם מכניסים את הנשא ואת הרקמה שעליו, המבוססת על תאי גזע. כך נוצר מצב, שבו התאים יכולים להישאר שם זמן רב בצורה מבוקרת ולגדול בצורה תלת מימדית, ולהפוך להיות רקמה שאותה אנחנו רוצים לייצר".

 אם במחקר במכון ויצמן הם הצליחו לגדל "כמעט רקמה", היום הם יודעים לגדל רקמה שלמה, שהתאים ממלאים את כל הנפח של הפיגום, הנשא, שעליו הם גדלים בביו ריאקטור".

 מה אתם מייצרים היום?

כדורי: "רקמות עצם. אנחנו בונים עצם מחוץ לגוף האדם, ולוקחים תאי דם לעצם ומייצרים צינורות שיוליכו אותם וייצרו מח עצם. זו פעם ראשונה שהצלחנו לייצר רקמת עצם שלמה מחוץ לגוף האדם בלי הצורך באספקה של נוזל גידול ובלי להוסיף גורמי גידול".

 

מה זו רקמת עצם?

כדורי: "עצם היא רקמת חיבור חיה, שמכילה הרבה סוגי תאים, המקיימים יחסי גומלין ביניהם. כדי לתת לעצם את התכונות, כמו חוזק, אלסטיות, יכולת חיבור, יש תאי עצם ותאים שבונים אותם ותאים, שבונים כלי דם ויש שם אוכלוסיה הטרוגנית של מספר תאים ויחסי הגומלין המדויקים ביניהם חשובים, יש עצמות יותר חזקות ויש עצמות יותר אלסטיות, והחלק החיצוני של העצם הוא יותר מאסיבי והחלק הפנימי פחות חזק ומכיל מערכת דם".

 איזה עצם טובה יותר? עצם חזקה או עצם אלסטית?

 מרצקי: "שאלה טובה. האיזון בין נוקשות לבין אלסטיות, אותו איזון עדין, הוא המקנה לעצם את העמידות הגבוהה ביותר שלה. שכן עצם שהיא רק אלסטית היא לא טובה ועצם שהיא בעיקר נוקשה – גם אינה טובה. האיזון נותן את העצם המושלמת, ובעולם אנשים רבים צריכים עצמות".

 מי צריך עצמות?

מרצקי: "מי שחסרה לו עצם, או בגלל טראומה, בצבא או תאונת דרכים, בגלל שהעצם רוסקה או בגלל צורך רפואי בקטיעה. אנחנו לא מדברים על שבר, אלא על מצב שבו חסרה חתיכה גדולה של עצם. ומה שעשו עד היום היה או לחבר חלק מתכתי שהוא בעייתי כי זה גוף זר או שמנסים לקחת חלק עצם אחר מאותו גוף של אדם למשל מאחת הצלעות או שלוקחים חתיכה מאגן הירכיים וחותכים ושוברים בצורה דומה ומנסים לגדל רקמת עצם בעזרת עצם אחרת שנלקחה מהאדם. הבעיה היא שזה פתרון שהוא קשה מאוד וכואב לחולה והוא מחייב אישפוז ארוך וכואב, וזה מצריך ניתוח אלקטיבי, של חיתוך וקטיעה של חתיכת עצם אחרת וזו פגיעה עצבית ולעתים צריך לעשות ניתוח נוסף כדי לקצר את העצם וזו פרוצדורה שאורכת 10 חודשים. הפתרון שלנו אורך חודשיים ואינו מחייב את החולה להישאר כל הזמן בבית החולים".

 איך עובד הפתרון שלכם?

כדורי: "אנחנו מקבלים מהרופא הדמייה תלת מימדית בצילום סי-טי של העצם החסרה וזאת באמצעות צילום של בן הזוג של אותה עצם שהוא שלם, ואז אנחנו עושים קופי אנד פייסט".

 קופי אנד פייסט? כמו במחשב? תסביר

"בסיטי של העצם שאתה רוצה – אתה מקבל הדמייה של החסר, ואז אנחנו מייצרים פיגום בגודל ובצורה של החסר, ואת הפיגום הזה אנחנו הופכים לעצם בלי להטריד את החולה. הפיגום נראה כמו ספוג, ועליו אנחנו משתילים תאי גזע ובתוך הביו ריאקטור הפיגום הספוגי שעליו אנחנו מגדלים תאים הופך להיות עצם. ובחלוף שבועות ספורים יש לנו בדיוק את העצם החסרה, ואותה אנחנו שולחים לאורתופד שמנתח ומחבר את העצם החדשה אצל החולה, אבל הכי טוב שתשאל אורתופד שהוא גם רופא וגם חוקר והוא גם שותף בחברה שלנו, ד"ר נמרוד רוזן, שהוא גם חוקר וגם רופא ומנהל המערך האורתופדי במרכז הרפואי "העמק" בעפולה, ויש לו ניסיון ב"שטח" כקלינאי.

 ד"ר רוזן, אמרו לי לשאול אותך, מי בדיוק עתיד להנות מהפיתוח הזה?

ד"ר רוזן: "מדובר בעיקר בשלוש קבוצות – אנשים שלקו בסרטן עצמות או שהסרטן שלח גרורות לעצמות, והם צריכים לעבור כריתה נרחבת של העצם, ועכשיו הרופא רוצה לשפר להם את איכות החיים ולהוסיף להם את העצם שנכרתה והוקרבה על מזבח הצלת החיים מהסרטן. קבוצה שנייה זה אנשים שעברו תאונות דרכים קשות, שחלק מהאיברים שלהם הושארו בכביש בגלל זיהום או שהם התגרדו בצורה חמורה על האספלט או שהעצם התפוררה לרסיסים ונוצר חסר גדול של עצם, וקבוצה שלישית אלה אנשים עם מומים מולדים, כמו גמדים, שאתה רוצה להאריך אותם, ובשביל זה צריך חתיכת עצם או תינוקות שנולדו עם חסרים בעצם או עם חסר בעצם הגולגולת".

איזה שיטות מקובלות היום עבור אותם אנשים?

ד"ר רוזן: "כיום אדם שיש לו גפה קצרה בגלל שנפגע בטראומה או בתאונת דרכים או בצבא עובר תהליך כואב ארוך ומסורבל שיכול להימשך 10 חודשים ואפילו שנתיים שבהם מאריכים לו את העצם באמצעות מיכשור טבעתי. רק שההארכה או הגדלת העצם היא בקצב של מילימטר ליום, ועכשיו תחשוב שאדם זקוק לעצם באורך של 20 ס"מ, ותלך לחלק את זה למילימטרים ותקבל את מספר הימים המסויטים שהוא צריך לעבור בתוככי בית החולים. מה עוד שעצם כזו אינה באיכות של העצם הטבעית שלו כמו כאן. כאן בשיטה החדשה מהירות הגידול קצרה פי כמה, שבועות ספורים, ואתה מגדל בתוך תבנית שמותאמת בדיוק לחסר, כמו קוביה של לגו שמתאימה בדיוק".

יש עוד חברה בעולם שיודעת לייצר עצם מחוץ לגוף האדם?

ד"ר רוזן: "לא. יש חברה אחת שיודעת לייצר סחוס מחוץ לגוף. סחוס החומר בשכבה דקה של 5 מ"מ אשר מרפד את קצות העצמות באיזורי השחיקה, וברגע שיש בה פגיעה היא אינה מתחדשת וכך נוצרת מחלת מיפרקים ניוונית. ואנחנו החברה היחידה בעולם שיודעת לייצר עצם של האדם מחוץ לגוף, והניסויים הקליניים יתחילו בעוד שלוש שנים".

 מה עם דחייה?

כדורי: "אין דחייה כי זו העצם שנלקחה מתאי הגזע שלך וזו עצם אנושית שלך בגודל המדויק שאתה צריך שמתאימה בדיוק בדיוק לחתיכה החסרה, רק שאותה אנחנו מגדלים מחוץ לגוף האדם. יש מקרים שבהם לפני שנאלצים לבצע כריתה של חלק מעצם אצל אדם חולה, כבר לוקחים ממנו הדמייה תלת מימדית בסי-טי ובזמן שהוא נרפא מהכריתה וכבר מוכנה לו עצם חדשה שהיא בעצם שלו והכל בצורה של קופי אנד פייסט".

 בנוסף, המורה ותלמידו מגדלים גם סחוסים ובעתיד הם רוצים להיכנס למערכת משולבת של עצם וסחוס, למשל במיפרקים שזה אתגר קשה יותר מאשר "סתם עצם", וגם יש כאן הרבה יותר כסף. "שוק העצמות בעולם מגלגל 3 מיליארד דולר, בעוד ששוק המיפרקים מגלגל 30 מיליארד דולר".

 אז בעצם אתם קבלני שלד.

כדורי: "אוי ואבוי. יחשבו שאנחנו עוסקים בשיפוצים".

מרצקי: "אתה יכול לקרוא לנו כך, כן. רק שאנחנו מייצרים בצורה תעשייתית בקונפקציה אבל בעצם זו חייטות עלית, כלומר חייטות אישית. בסופו של דבר עצם זה גוף חי, שהוא מגיב לסביבה. לעתים בתינוקות יש נזק לגולגולת וחסרה חתיכה, ונאלצים להכניס פלטת טיטניום כדי למלא חלק חסר בגולגולת של ילוד. וזו בעיה כי עם השנים הגולגולת של התינוק גדלה אבל ה"טלאי מתכת" העשוי טיטניום, אינו גדל ואינו מתאים עכשיו כי המידות של הגולגולת השתנו ולעתים זה זז. בשיטה שלנו, אנחנו מציעים לחולה עצם שהיא למעשה שלו והיא עצם אמיתית שלו וזו רקמה חיה שמתחברת לשאר הגוף ו"מדברת" איתו ומגיבה אליו ומשתנה לפיו, ולא סתם טלאי ברזל אילם".

 עד כה נעשו ניסויים בבעלי חיים שעלו יפה מאוד והניסויים הקליניים, כלומר ניסויים בבני אדם ייעשו בעוד שלוש שנים. החוקרים יתחילו ביישומים פשוטים של מילוי חוסרים קטנים בעצם, ולאט לאט הם יעברו לניסויים של חוסרי עצם גדולים יותר עד שיגיעו לעצמות גדולות וארוכות. בעברית, אומרים השניים, זה נקרא שתל-עצם, אבל בניגוד לשתל דנטלי, שזה משהו סינתטי, פה מדובר בשתל טבעי שעשוי מהאדם עצמו וזה יכול להיות חתיכת לסת של חייל שאיבד אותה כתוצאה מחדירת קליע או תאונה.

 הפרוצדורה לקבלת אישור מוועדת הלסינקי לביצוע הניסוי הקליני ארוכה?

כדורי: "ממש לא. המסלול הרגולטורי פה הוא קצר בזכות העובדה שזו השתלה הלקוחה מאותו אדם".

 בעצם, איך אתם לוקחים את תאי הגזע מהאדם עצמו?

כדורי: "בכל רקמה יש תאי גזע, ואנחנו יודעים להפיק תאי גזע ממח עצם, משומן, מדם, משלייה, מחבל טבור או משורשי שיניים, אבל ספציפית אנחנו מפיקים את תאי הגזע משומן. לרובנו יש עודף שומן, וכל אחד ישמח אם יקחו לו מעט שומן, ואנחנו לוקחים 100 מיליליטר של שומן שאותו מוציאים במזרק בטכניקה פשוטה, בלי ניתוח, והרופא שולח לנו שתי מבחנות שומן של האדם יחד עם קובץ מחשב ובו הדמייה תלת-מימדית של העצם החסרה, ואחרי חודש הרופא מקבל עצם מתאימה של האדם. מתוך מבחנת השומן אנחנו מפיקים עצם חדשה שאותה מחבר האורתופד לאדם.

  ורוצה עצם בצורה של שבלול ושולח שתי מבחנות של שומן שהוציא מחדר טיפול מהחולה ואחרי חודש מקבל עצם מתאימה אחד לאחד. ועם השומן יוצר עצם חדשה.

 מה החזון שלכם? עד לאן זה עתיד להגיע?

רוזן: "החלום שלי שהחברה תקים חנות של חלקי חילוף לעצמות אדם. יבוא אדם ויגיד שהוא רוצה עצם, ואומר לו תביא תא שומני שלך בשתי מבחנות, ותחזור עוד חודש ותקבל חלק חילוף שעשוי ממך והוא בדיוק במידה שרצית. זו האוטופיה שלי לייצר ולמכור חלפי חילוף לאדם לכל אותם חלקים החסרים לו, גם מיפרקים וגם אגן ירכיים הכל".

 "תמיד רציתי לעסוק בהנדסת רקמות", אומר ד"ר שי מרצקי, שנולד בחיפה בשנת 1969 ושימש כקצין שריון. אחרי שיחרורו מהצבא התחתן ולמד הנדסה כימית וביולוגיה בטכניון. "ביולוגיה בשביל הנשמה, והנדסה כימית בשביל לדעת איך עושים דברים", הוא אומר.  "התחום הזה של הנדסת רקמות היה אז מאוד בתולי וחדשני ואיש לא גידל עד אז תרביות כאלה", הוא אומר.

"יתירה מזאת, למעשה, הנדסת רקמות היא התחום היחיד ברפואה שבאמת עוזר", אומר פרופ' כדורי.

 ============================================================

 "הרפואה הרגילה רק מתחזקת, הנדסת רקמות – מרפאה"

 אמרת שרק הנדסת רקמות עוזרת? תרופות לא עוזרות? כירורגיה לא עוזרת?

כדורי: "הנדסת רקמות היא התחום היחיד שבאמת מרפא אנשים, להבדיל מכימיה שזה תרופות, שהן רק עושות שימור מצב או מקלות על סימפטומים. תרופות יכולות להוריד חום או לאזן מלאכותית את רמת הסוכר בדם, כלומר יש פה הקלה על סימפטומים, אבל רק הנדסת רקמות באמת באמת עוסקת בריפוי. ברגע שבנית רקמה – תיקנת אותה ועכשיו היא מתפקדת, וזה לא משנה אם זה עצם או לבלב, בכל מקרה ריפאת את הבעיה. הרי אם חולה סוכרת מקבל חמש זריקות אינסולין ביום, הוא מאוזן, אבל ברגע שתפסיק לו את האינסולין, הסוכר יזנק שוב, אבל אם תבנה לחולה סוכרת בשיטה של הנדסת רקמות רקמת לבלב מהגוף שלו עצמו – ריפאת אותו והוא כבר לא יהיה תלוי בפרמטרים חיצוניים כמו תרופות בבליעה או בהזרקה. או תחשוב על אדם שעושה דיאליזה דרך קבע, ומה שקורה שמרוב דקירות הוורידים שלו נגמרים ואז צריך או וריד מלאכותי עשוי סיליקון אבל הוא מחזיק מעמד לזמן קצר, אבל אם תייצר בהנדסת רקמות וריד מגופו של אדם פתרת את הבעיה ואת זה עושה חברה בריטית אחת. זה ההבדל בין תחזוקה שבה עוסקת הרפואה הרגילה לבין ריפוי שבזה עוסקת הנדסת רקמות, ופה השמים הם הגבול. בעוד שנים אפשר יהיה לגדל רקמות של הכל, ממערכת עצבים ועד כבד".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s