רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

על תהליך האהבליזציה

איור: גיא חרל"פ

חשבתם שההתקדמות הטכנולוגית המואצת מעידה שהאנושות נעשית אינטליגנטית יותר? אז תחשבו שוב. מחקר חדש שכבר מסעיר את הקהילה המדעית טוען שההפך הוא הנכון, וזה 3,000 שנה ויותר האינטליגנציה האנושית סובלת מתופעה של אבולוציה הפוכה. האם ייתכן שהעולם שייך לטיפשים? ואולי זה לא כל כך נורא

מאת : דודי גולדמן

כמעט כל אחד מאיתנו חושב, שאנחנו חכמים יותר מהורינו ומהורי הורינו, וככל שאנחנו מתקדמים בשנים, כך האינטליגנציה שלנו הולכת ועולה. והנה מחקר חדש, שנעשה במחלקה לביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, טוען שיש כמובן אבולוציה לאינטליגנציה, אלא שבניגוד למה שאנחנו חושבים – שהיא מתקדמת מעלה מעלה – הם חושבים שהיא דווקא אבולוציה שלילית, כלומר אנחנו פחות אינטליגנטים מאשר היו הורי הורינו לפני 3000 שנה ויותר.

את המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי journal Trends in Genetics, ערך פרופ' ג'ראלד קרבטרי, מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, והוא טוען כי מאז שהאדם הפסיק להיות נווד, שעוסק רק בציד ובליקוט, ועבר להתיישבות-קבע חקלאית, לפני כ-10 אלפים שנה, ובעיקר מאז שבני האדם החלו להתקבץ בישובים, המבוססים על כלכלה חקלאית, האדם כבר לא אותגר על ידי קשיי הקיום הקריטיים בטבע. המחקר מתבסס בין היתר על מחקרים קודמים, שמצאו כי בין 2,000 לבין 5,000 גנים שונים קובעים את מידת האינטליגנציה של האדם, וגנים אלה רגישים מאוד למוטציות, ובעיקר לשינויים מזיקים, ובהיעדר אתגרי קיום ממשיים, ה"קלקולים" הגנטיים האלה משפיעים, והופכים אותנו לפחות ופחות חכמים.

בשיטות תיארוך מדעיות שונות, המבוססות על ניתוח של דגימות ד-נ-א שהוצאו ממאובנים שהתגלו ברחבי עולם, ובעיקר במולדת האדם, אפריקה, עולה כי כנראה שרובנו צאצאים של כמה אלפי בני אדם, שיצאו מאפריקה במהלך 200 אלף השנים האחרונות. גנטיקאים אבולוציונים הצליחו לפתח שיטות מדויקות ואמינות למיצוי ד-נ-א מעצמות של מאובנים, שאיפשרו למפות את גנום האדם הניאנדרטלי וחלקים מהגנום של האבא והאמא הכי קדומים שלנו. מתברר כי עד לפני כ-10 אלפים שנה, נולדו וחיו הורי הורינו בטבע, בחברה של ציידים לקטים. בחברה הזו, שאחד השרידים הראשונים שלה בעולם שמחוץ לאפריקה נמצא בחפירה ארכיאולוגית סמוך לראש העין, הגברים היו יוצאים לצוד ביחד למשך כמה ימים עד שבועות, והם השתמשו בכל השכל שלרשותם כדי ללכוד את החיה, וזה אומר לייצר חניתות מתאימות וכלי ציד, לבצע מארבים שקטים, להתארגן כדי להוציא לפועל טקטיקות ציד שונות, וכאשר הצליחו לצוד – כל גבר הביא את שלל הציד לבת הזוג שלו. זו מצידה עסקה בגידול הילדים שלהם ובליקוט של פירות ודגנים. כך יצא, טוענים המדענים מקבוצת המחקר של פרופ' קרבטרי בסטנפורד, שגבר שלא השכיל לפתח מיומנויות של ציד, וזה אומר התמקדות חדה במטרה נעה, התגנבות חרישית לבעל החיים, ואז כוח פיזי רב ויכולת של ריצה מהירה אחר החיה הנמלטת, פשוט לא שרד. כך גם האשה, שנשארה מאחור עם הילדים, אם זו לא הצליחה ללקט מזון מהטבע – בשביל עצמה ובשביל הילדים – היא לא נשארה בחיים. גם לא ילדיה. למעשה, הרוב המכריע של הילדים, שנולדו להורינו הקדמונים, לא שרדו עד הגיל של הבגרות המינית, כלומר רוב אוכלוסיית האדם דאז לא הצליחה להעמיד צאצאים, ובוודאי שלא צאצאי צאצאים, ולכן שרדו רק המתאימים ביותר לתנאי החיים הקשים בסוואנה של אפריקה וגם במקומות אחרים, שאליהם יצא האדם מאפריקה – המזרח התיכון, מרכז אסיה ודרום אירופה.

"אם פעם אדם היה צריך תושייה ושכל כדי לשפד בעל חיים מסוכן, היום המחשבה היחידה שהוא נדרש להפעיל היא בלחיצה על כפתור. בכך, בעצם, השתנה ואבד מנגנון הברירה הטבעית ואיתו ההכרח האבולוציוני לשפר את האינטליגנציה. פעם הפרס על תכנון וביצוע מעולים היה הישרדות. היום הפרס הוא בונוס למשכורת"

לפני 12 אלף שנה התרחשה המהפכה הראשונה הגדולה ביותר בחייו של האדם – בארץ ישראל, באיראן, בטורקיה ובסוריה החלה התיישבות חקלאית, ואותה מגמה התרחשה לפני 7,000 שנה גם במערב אפריקה ובמקומות אחרים בעולם. אם נתייחס לממוצע, שבין התיישבויות חקלאיות ראשונות לבין התיישבויות חקלאיות מאוחרות יותר, נראה כי בממוצע לפני כ-10 אלפים שנה, האדם הפסיק להיוולד ולגדול בטבע ומאז, בעיקר לפני 3,000 שנה ואילך, כולל כמובן היום, האדם כבר אינו נולד וחי בטבע, אלא הוא נולד וחי בתוך תרבות. תרבות שפיתחו בני אדם, ומכאן מתחילה אבולוציה אחרת, אבולוציה שבמידה רבה היא שונה.

משמעות השינוי הזה היתה עצומה שכן האדם הפסיק להיות נע ונד, והתחיל להיות מתיישב בישוב-קבע, והוא החל לביית בעלי חיים, חיות-משק כמו פרה וחזיר, עז ותרנגולת, סוס וחמור. הכלב, אגב, בוית הרבה אלפי שנים קודם. הקרקע ובעלי החיים עליה התחילו להיחשב כרכוש של המתיישב, והאדם הפך להיות טריטוריאלי, וזה אומר שאז גם החלו מלחמות קשות ואכן מימצאים רבים מראים סימנים קשים של אלימות בשלדים של בני אדם שנמצאו מהתקופה ההיא (התקופה הניאוליטית),  ומניחים כי מדובר באנשים שהגנו על נחלת האדמה ועל עדרי בעלי החיים שלהם מפני פולשים תוקפנים, שרצו לחמוס אותם, וייתכן כי התוקפים היו כנופיות של בני אדם שעדיין היו מאורגנים בחברה נעה ונדה, וזה אותו מאבק המהדהד בהסטוריה ובאמנות, שבין נוודים לבין בעלי קרקע. מעבר למלחמות שנועדו לשמור על הרכוש, האדם החל לביית צמחים, ובהם חיטה ואורז תפוח אדמה ותירס. יש הרואים בתקופה הזו את תחילת ההתנהלות הקפיטליסטית, שכן מתיישבי קבע שלא אכלו את כל יבול החיטה, אלא השאירו גם גרגירים כדי לזרוע, על מנת שבשנה הבאה יצמח יבול חדש, תוגמלו, כי אלה האנשים שלא סבלו רעב בשנה הבאה, ואלה היו האנשים הראשונים שהחלו להתעשר. זו התקופה שבה החלה מחשבה קדימה ותיכנון לקראת העתיד.יתירה מזאת, מתיישבי קבע שהצליחו להגדיל את יבולי החיטה שלהם החלו לסחור בהם, כך שלפני כ-3000 שנה החלה לפרוח הכלכלה החקלאית, כלומר תיכנון מוקדם ומכירה של עודפי תוצרת – תמורת קבלת טובין אחרים, וכך החלו להתפתח ולגדול ישובים ראשונים, שכללו בהתחלה עשרות, ובהמשך מאות חקלאים ולצידם חיו סוחרים, בעלי מלאכה מיומנים, ולימים גם חיילים מקצועיים, שנועדו לשמור על הישוב. לימים נוצרו המשטר, וזה אומר שליטים, וגם כנראה הדת, והאדם החל להקים אירגונים שונים כולל מוסדות עזרה לחלש ולעני ולזה שלא תיכנן כראוי, והחל עידן ההמצאות כמו הגלגל, ובעקבותיו כלי הרכב – עגלה, שעליה הוסעו עודפי היבול לצורכי מכירה. אז חל גידול עצום באוכלוסיית האדם וייתכן שגם תוחלת החיים החלה להתארך.

להיות חכם או למות

ובחזרה למחקר: ג'ראלד קרבטרי מסטנפורד אומר, כי מאז בני האדם כבר אינם נדרשים להתקדם במעלות האינטליגנציה, או למות, כפי שהיה בסוואנה ובחברה של ציידים לקטים, ומאז השכל האנושי, שכבר אינו מאותגר באופן קיומי וקריטי כל כך, של להתקדם ולהסתגל או למות, הולך ויורד. ברשימה שפורסמה באתר התקשורת המדעית LiveScience שגם פירסם את המחקר הזה של סטנפורד, מצוטטים מדענים שאומרים כי אם פעם, בסוואנה, "אדם היה צריך תושיה והרבה שכל כדי לשפד בעל חיים מסוכן, בעוד שהיום השכל שהוא נדרש לו הוא להפעיל מכונה לשטיפת כלים או את מכסחת הדשא, וכך מנגנון הברירה הטבעית, שבעיניים שלנו היה אכזרי, אבל מצד שני הוא הותיר את החזקים והחכמים ביותר, השתנה ולמעשה אבד, ויחד איתו כבר אין הכרח אבולוציוני לשפר את האינטליגנציה. פעם הפרס על תיכנון וביצוע מעולים היה הישרדות, והיום הפרס על תיכנון וביצוע מעולים הוא בונוס למשכורת, הם אומרים.

בעיניהם של ביולוגים אבולוציוניים, כל אותן מיומנויות טכנולוגיות — מחשבים, סמארטפונים וסייענים דיגיטליים אישיים — שכולנו כה נלהבים מהן, אינן אלא צעצועים ומשחקים, כמו כיסוח דשא במכסחת רובוטית או הפעלת מדיח כלים חכם. דרך הפריזמה האבולו
ציונית, כל ההיי־טק הזה על שלל הגאדג'טים שלו אינו אלא בידור עממי. בהשוואה למנעד הרחב של היכולות השכליות והמנטליות שלהן נדרשו אבות אבותינו ואמהות אמותינו, המושג החדש יחסית של "אוריינות טכנולוגית" הוא לא יותר מאשר שעשוע חביב, כמו ההתלהבות מטריק קסמים זריז ומאחז עיניים. קשת היכולות של האדם בסוואנה כללה מערך שלם של יכולות ואוריינויות, שלא היה להן שום "מקדם סלחנות". אז לא היו ציונים בין ל־ 100 , אז הייתה נהוגה השיטה הבינארית לבדה — 1 או 0. אם הצלחת — שרדת, אתה ומשפחתך; אם לא הצלחת — מתת, אתה ומשפחתך. סט היכולות האלה כלל הסתגלות מהירה לטבע ההפכפך, מציאת מחסה מפני טורפים ללילה, לכידה של ארוחת ערב, פשיטת עורה והתקנת מדורה, מציאת טקטיקות ציד יעילות, מעקב ופיתוח כלים מעץ מאבן להריגת בעלי החיים ולשיפודם מעל המדורה. מה כל אלה מול שעשועי אייפון או מול התלהבות מרובוט מכסח דשא מהדורה 1.0 לבין רובוט מכסח דשא במהדורת 2.0 הנשלט באמצעות האייפון? זה בערך ההבדל בין ילדים שמשחקים משחקי מלחמה במחשב לבין מיהול מלחמה אמיתית והשתתפות בה.

צילום: נינה יעבץ

נקודת המבט הזו של הביולוגיה האבולוציונית על מיומנויות האוריינות בעבר אל מול אלה של ההווה, שמהן אנו ממהרים להתלהב, מכניסה סדר ונותנת משקל מתאים לפרספקטיבה הנכונה על אבות אבותינו ועל היכולות המופלאות שלהם. אנחנו, בנות ובנים, הילדים של המצליחים שבהם, אלה שהשכילו לשרוד בזכות האינטליגנציה שלהם, ולא בזכות כפתור קיצור דרך חדש שכל ילד יכול למצוא באייפון.
יש מי שלא מסכימים עם פרופ' קרבטרי.
חלק מהמבקרים מציינים את העובדה שלפיה דווקא במבחני איי־קיו שנעשים זה מאה שנה, מתברר כי מנת המשכל הממוצעת נמצאת בעלייה. לטענת קרבטרי, אפשר לייחס את העלייה הנמשכת במנת המשכל הנמדדת של האדם לטיפול טוב יותר לפני לידה, לתזונה טובה הרבה יותר ולחשיפה מופחתת לחומרים רעילים, כמו עופרת. לדברי הביולוג ד"ר ירון רמתי, "אין זה הכרח שהתכונות השכליות, שנבררו על ידי האבולוציה בתקופה שבה בני האדם היו ציידים ולקטים, הן התכונות השכליות הטובות או הרצויות היום. הגדלת המגוון הגנטי ומגוון התכונות האנושיות, שינוי ההקשר התרבותי, פיתוח טכניקות לימוד שעוזרות לנו לסייע לילדים להתפתח ופיתוח של עזרים טכנולוגיים לאלה מאיתנו שרוצים להשיג יותר — הם הסממן המשמעותי ביותר של התפתחות הגזע האנושי באלפי השנים האחרונות. לשמחתנו, רובה המכריע של האנושות לא נדרש כיום לצוד או ללקט למחייתו".

"מטוס ללא צייד"

"המעבר של האדם מחיים של צייד-לקט לחיים של טכנולוגיה לא הפחית את הצורך להישמר מפני המוות. להפך, כמות המוות הסובבת אותנו הולכת וגדלה, ובשביל זה עובדים הגנים המשמרים חיים באמצעות האינטליגנציה יותר ויותר, ומגי־עים לרמות של ביצועים שצייד־לקט היה מאוד רוצה שיהיו לו. למשל, אם הצייד־לקט יכול היה לשגר 'מטוס ללא צייד', שיעקוב אחר הטורף ויפגע בו במדויק באמצע הרחוב בשעת נסיעה, לא היה מאושר ואינטליגנטי ממנו", כך אומרת הפסיכולוגית האבולוציונית פרופ' עדה למפרט, המתנגדת לתזה של פרופ' קרבטרי. "אני משערת שהתהליך שקורה לאבולוציה של האינטליגנציה האנושית בימינו הוא כזה, שיש יותר ויותר שונוּת בין משפחות, בין קהילות, בין עמים ובין תרבויות", אומרת פרופ' למפרט. "למשל, בן של הורים משכילים, שמינקותו נחשף להשכלה רחבה וסקרנותו הגנטית נתמכת על ידי כישורים גנטיים גבוהים, מצטיין בלימודיו בבתי הספר, אחר כך בנבחרת ישראל לנוער במתמטיקה ואז בשירותו הצבאי ביחידה 8200 . לבסוף הוא משתלב גם בתוכנית המצטיינים בטכניון והופך לחוקר וחבר סגל בטכניון עד שהוא מקבל פרס נובל. לעומתו, באפריקה מוכת השחין והמלריה, ילד אינו נחשף לגירויים, המעודדים את צימאון הדעת שלו, והוא הופך לחסר-סקרנות, אדיש, חסר יוזמה ובכך הוא מנציח את תרבות העוני. אפשר לתאר התפלגויות מהסוג הזה גם בין תרבויות שלמות וגם בין אזרחיה של מדינה מסוימת, או אפילו בין תושביה של אותה עיר, שבה הפערים בין המשפחות גדולים. כך שאני רואה התעצמות באבולוציה של האינטליגנציה ככל שהתרבות מעמידה בפניה אתגרים גבוהים יותר ויותר, זאת לצד פערים גדלים והולכים לרעת האבולוציה של האינטליגנציה בתרבויות נחשלות, שעזבו את עצמן והעולם עזב אותן, ואז האינטליגנציה שם נדונה לגסיבה חסרת-אונים. "בכלל, אני ממש לא מתלהבת מהשערות, אשר נשענות על קצב מוטציות כלשהו, כאילו למוטציות יש שעון. אני חושבת שלמוטציות אין שעון".

הפסיכולוג האבולוציוני ד"ר גיל גרינגרוז, חוקר באוניברסיטת ניו-מכסיקו בארה"ב, אומר כי ברור שאנחנו חיים בעידן אחר ויש הרבה אנשים עצלנים או לא יצירתיים במיוחד. מצד שני, הביולוגיה שלנו לא משתנה כל כך מהר, ככה שעדיין יש פוטנציאל. מעבר לזה, מחקרים על אינטליגנציה תמיד שנויים במחלוקת כי הם תלויים בהגדרה הראשונית של המושג. יש עלייה באיי-קיו ובחלקו זה קשור לעובדה שבמטלות מסוימות אנחנו דווקא יותר טובים מהדורות הקודמים. למשל, מטלות של ראייה מופשטת או ראייה מרחבית קלים לנו יותר היום כי יש לנו יותר תירגול, אשר מפתח את המוח שלנו בנושאים הללו (למשל, משחקי מחשב). מה שקורה כנראה זה שיש הרבה יותר שונות. יש המון אנשים טיפשים למדיי, שעושים שטויות ואנחנו שומעים עליהם הרבה יותר מבעבר, ומצד שני יש אנשים מבריקים, כמו סטיבן הוקינג או אחרים, שבאמת לא היו יכולים להתקיים לפני אלפי שנים".

 פילוסוף המדע, ד"ר אביטל פלפל, בכלל לא בטוח שהאינטליגנציה חשובה להישרדות: "האדם יכול לשנות את הסביבה שלו במידה גדולה יותר מכל יצור אחר, בזכות האינטליגנציה שלו, אבל בה בעת הוא גם יכול להרוס את סביבתו. רוב הסיכויים שמקקים או מיקרובים ישרדו הרבה אחרינו משום ששיטת ההישרדות שלהם – התחלקות או התרבות מהירה – עמידות יותר מאשר האינטליגנציה האנושית, בוודאי בתנאים קשים או מול שינויים קיצוניים. אני מניח שמקקים ומיקרובים ישרדו עוד, נגיד 10 מיליון שנים, אבל אני כלל לא בטוח שהאדם ישרוד ושלא ישמיד את עצמו או ישמיד את העולם הרבה קודם לכן.

 "יתירה מזאת, כלל לא ברור שהאינטליגנציה היא מה שגרמה למין האנושי לשרוד מלכתחילה. למוח הגדול יותר היו גם חסרונות רבים: למשל, זמן ינקות ארוך יותר, צורך ביותר אוכל (המוח צורך אנרגיה רבה), לידה קשה יותר בגלל הראש הגדול, ומכאן תמותת תינוקות ונשים גדולה יותר. ייתכן בהחלט, שהמין האנושי שרד למרות המוח הגדול יותר, ולא בזכותו. אם ה"הימור" האבולוציוני על מוח גדול יותר היה נכשל, כפי שרוב ה"הימורים" של הברירה הטבעית נכשלים, אזי, כמובן, לא היינו פה (או לא היתה לנו האינטליגנציה הדרושה) כדי לתהות מדוע הדבר קרה. יתר על כן: ייתכן שהאדם הניאנדרטלי היה יותר אינטליגנטי מהאדם המודרני (homo sapiens sapiens). היה לו, לפחות, בממוצע מוח גדול יותר, אם כי אין התאמה ישירה וחד משמעית בין גודל מוח (יחסית לגודל הגוף) לבין אינטליגנציה. יכול להיות שהאינטליגנציה הפוטנציאלית עלתה לאדם הניאנדרטלי במחיר מסוים – מרבייה יותר איטית ועד למחסור בתוקפנות מספקת, למשל, מה שלא נתן לו לשרוד את התחרות עם האדם המודרני, שבסופו של דבר הכחיד אותו. "ייתכן והאמונה שהאינטליגנציה עזרה לאדם הקדמון לשרוד היא, לפחות במידה מסוימת, סוג של "הטיית השורד": אנו שרדנו ויש לנו אינטליגנציה, לכן אנו מאמינים ששרדנו בזכותה, בעוד שייתכן שהסיבה להישרדות היתה אחרת, למשל ייתכן שאל מול החסרון של מוח גדול מדיי, הרווחנו את התפתחות השפה, מה שאיפשר לנו ציד יעיל יותר, או אולי הוא שאיפשר לנו לפתח את הבישול, שזה ניצול טוב יותר של המזון.

לדברי פלפל, לפני שבכלל מדברים על האפשרות שהאינטליגנציה המרבית יורדת, צריך לשאול את עצמנו מהי בכלל אינטליגנציה. ייתכן שבחברה המודרנית שלנו קיים לחץ של הברירה הטבעית לטובת סוגים מסוימים של אינטליגנציה, כמו חשיבה לוגית מופשטת או כישרון לשפות, אשר בעבר לא התבטאו כלל, וייתכן שהיום גם פסק הלחץ הדרוויניסטי לעלייה בסוגי אינטליגנציה אחרים, כמו תפיסה מרחבית מהירה, שהיו הכרחיים בטבע. עם זאת, בהחלט ייתכן, כמו שטוען המחקר, שאכן האינטליגנציה או לפחות סוגים מסוימים שלה, כמו תפיסה מרחבית, אכן יורדים בגלל הפסקה של לחץ אבולוציוני.
"ייתכן בכלל שאפילו חוסר אינטליגנציה הוא יתרון אבולוציוני. כידוע, הברירה הטבעית פועלת לפי מספר הצאצאים שאתה משאיר לדור הבא. בטבע, אצל רוב בעלי החיים ואצל האדם הקדמון, הקשר היה קשר ישיר: מי ששרד יותר זמן — עם יותר אוכל או פחות טורפים ומחלות שפגעו בו — גם העמיד יותר צאצאים. לכן כל דבר אשר גרם לך לשרוד זמן רב יותר, כולל אינטליגנציה גבוהה יותר (אם אכן אינטליגנציה עושה זאת), הוביל ליותר צאצאים ולברירה טבעית לטובתך. אך האם כיום יש קשר בין אינטליגנציה גבוהה יותר למספר גדול יותר של צאצאים? יש כאלה שטוענים שזה דווקא להפך".

2 תגובות על “על תהליך האהבליזציה

  1. אלומה עברון
    דצמבר 1, 2012

    דודי היקר! קראתי את הכתבה הזאת בידיעות אחרונות שבוע שעבר וזה פשוט פנטסטי!כמורה אני רואה כל הזמן את האינטליגנציה הירודה של התלמידים שלי,שמלבד להשתמש באצבע להקליק על איזה כפתור,אין להם שום מושג בחשיבה ובטח לא להבין טקסט שדורש פיענוח סימנים מקובלים…הבורות שלהם מחרידה,כלי החשיבה שלהם פשוט דלים ואין לי ספק שהצאצאים שיעמידו יהיו לא רק מעטים יחסית לאלה של הקדם הקדמון,אלא גם צאצאים יותר טיפשים מהוריהם,שזה רף די רציני…אני טוענת שכל מסכי המגע של ימינו כולל בכספומטים,פונים לאדם בטרם המצאת הכתב ומנציחים את חוסר המפותחות לפני היות התרבות.אם נבואתך הקודרת תתגשם,הדורות הבאים יילכו פשוט על ארבע,עם מסך כל שהוא ביד שיהיו לה 10 אצבעות,כי זה האיבר היחידי שיתפתח…

    • רבקה
      פברואר 4, 2013

      א. לא ברור איך ממצים די.אנ.אי ממאובנים? ?? (אם אינני טועה , מאובן הוא תבנית אבן של גוף כלשהו לשעבר )

      ב. ניראה שהאינטיליגנציה הרגשית, זו שאחראית על היכולת ליצור קשרים בינאישיים ושיתופי פעולה ובעיקר שיתופי מחשבה בין בני אדם, והיא כניראה זו שאפשרה את ההתפתחות האדירה של האדם, נמצאת היום בשיא של כל הזמנים , פעולת תגובה למאמר שנכתבת כאן היא הוכחה חיה לתוצאה של אינטיליגנציה רגשית, אני מאמינה שאצל האדם הקדמון, מוכשר לשרוד ב"טבע" ככל שהיה , היתה אינטיליגנציה זו בחיתוליה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-נובמבר 25, 2012 מאת ב-היער האפל ותויגה ב-, .