רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

רפואת העתיד – חלק ראשון

doctorמרשם רופא שיגיע אלקטרונית למדפסת הביתית ייצר את התרופה במיוחד בשבילך ובמינון המדויק לך, "בעיטה מגנטית" בראש תשפר את היכולת שלך ללמוד, בעיקר מתמטיקה, ורפואה אישית שתתבסס על הגנום שלך תטפל בך ביעילות גדולה יותר * סוכרת ופרקינסון ימוגרו ראשונים, אבל בשביל תרופה אישית יעילה נגד סרטן נצטרך לחכות עוד הרבה שנים * לאן צועדת רפואת העתיד

מאת: דודי גולדמן

"הרפואה של ימינו יודעת לרפא עכברים מסרטן, אבל זה לא עובד כל כך טוב אצל בני האדם, כי כל אדם מגיב אחרת לתרופה נתונה. לדוגמה, אנחנו נותנים טיפול אחיד לכל חולות סרטן השד, וחלק נרפאות וחלק נפטרות. הסיבה להבדלים האלה היא שאנחנו לא מצוידים במשקפיים המתאימים, ולכן נופלים להכללות שגויות". כך במלים אלה פתח לפני כמה שבועות פרופ' אהרן צ'חנובר את הרצאתו ביום עיון משותף לטכניון ולאוניברסיטת חיפה, שהתקיים בטכניון.

פרופ' צ'חנובר, מהפקולטה לרפואה בטכניון וחתן פרס נובל לשנת 2004 בכימיה, בטוח שהמהפכה הגדולה בעולם הרפואה, זו שתשנה לחלוטין את האופן שבו מטפלת הרפואה במחלות, היא מהפכת הרפואה האישית. לדבריו, אם היום מטפלים בשתי חולות סרטן שד – אחת בת 30, ממוצא אשכנזי, עם סוג דם מסוים, והשנייה בת 60, ממוצא מזרחי, עם סוג דם אחר – אנחנו חייבים להבין שכל אחת מהן חולה למעשה במחלה אחרת. הרפואה האישית תצייד אותנו במשקפיים מתקדמים יותר, עם רזולוציה גבוהה יותר של משתנים גנטיים ונתונים הנוגעים לתזונה, מוצא וסוג דם, ויאפשרו לנו לתת לכל חולה את הטיפול הנכון, אמר.

 לדבריו, אנחנו נמצאים בעידן השלישי בתולדות הרפואה, אחרי מהפיכת התרופות ופריצת הדרך במחקר ביו-רפואי. המהפכה הראשונה – לידתו של מדע הפרמקולוגיה המודרני – החלה בגילוי אקראי של תרופות. למשל, האספירין, שפותח על סמך ידע קדום, הנוגע לסגולותיה של קליפת עץ הערבה. האספירין פותח כדי לשכך כאבים ולהוריד חום, אבל עם הזמן  התברר שהוא מונע קרישת דם, ולכן מגן על אנשים אחרי התקף לב, וגם התברר שהוא מעכב הליכים דלקתיים, ובכוחו למנוע או להוריד את הסיכוי ללקות בסוגים מסוימים של סרטן. אבל כתרופה היא "התגלתה מחדש" על ידי פליקס הופמן, שידע על תכונות כמשככת כאבים, ייצר אותה, וטיפל בהצלחה באביו, שחלה בדלקת מפרקים שגרונית.

 דוגמה נוספת למהפיכת התרופות היא הפניצילין, המלכה-האם של האנטיביוטיקה. את הפניצילין גילה במקרה אלכסנדר פלמינג כאשר חזר מחופשה, ובצלחת הפטרי שבטעות השאיר פתוחה על השולחן, הוא גילה פטרייה. התגלית הזאת שינתה את פניה של מלחמת העולם השנייה מבחינת תמותת פצועים, והיום כל העולם משתמש באנטיביוטיקה. המהפיכה השנייה, לדברי צ'חנובר, היא מהפיכת הביו-רפואה, שהביאה לעולם כלי איבחון חדשים, באמצעות סריקה של תרובות כימיות רבות בחיפוש אחר תרכובות יעילות, וכך התגלו הסטטינים, המורידים את הכולסטרול, והמהפיכה השלישית, מהפיכת הרפואה האישית, תגשר בין ההתפתחות ההנדסית לבין הביולוגיה, המפגרת אחריה, והיא מהפכה משמעותית מפני שהיא תשנה את פני הרפואה.

 בעולם החדש של הרפואה, זה שאנחנו עומדים בפתחו, המוקד יהיה החולה, ולא המחלה, שהיא כיום מוקד העניין של הרופאים, ולפני כל טיפול יבוצע לפציינט אפיון מקיף, כולל ריצוף גנטי וניתוחו כולל מיפוי של מיכלול המשתנים הרלוונטיים, כגון חלבונים, חילוף חומרים והשפעות שאינן מתבטאות בהכרח בד-נ-א, כמו השפעות שליליות של הסביבה, למשל חשיפה לרעלנים שמקורם בחומרי הדברה, אשר בכוחם להשפיע לרעה באופנים שאינם נראים כיום במולקולות של הד-נ-א (למשל, מתילציה) או חשיפה לעקות שונות, רעב, עקה נפשית ממושכת וכן הלאה.

 רפואת העידן החדש כבר זכתה למינוח שטבע אבי המהפכה הזו, פרופ' לירוי הוד, שקורא לה רפואת ארבעת ה-Ps – זו תהיה רפואה אישית (Personalized), היא תהיה גם רפואה מנבאת (Predicitve) – היא תיתן ניבוי על המחלות הצפויות לנו לפי הפרופיל הגנטי שלנו ולפי נתונים נוספים, היא תנבא את מידת יעילותה של תרופה מסוימת לחולה מסוים, וכך יימנעו תופעות לוואי לא רצויות שכיום אחראיות לשישית ממקרי התמותה בבתי חולים. בנוסף זו גם תהיה רפואה מתקדמת ומונעת  (Preventive) וזו תהיה רפואה משתפת (Participatory), כלומר החולה ישתתף באופן פעיל בהחלטות הנוגעות לחייו לגופו ולנפשו, וזאת בין היתר על בסיס המידע שהוא יקבל מהצוות הרפואי.

 בכלל כאשר מדברים על רפואת העתיד, כדאי לתת את הדעת למה שהושג עד כהן, שהרי במשך 4,000 שנה גדלה תוחלת החיים של האדם בכ-20 שנה – מגיל 30 עד גיל 50. אבל במאה ה-20 לבדה, גדלה תוחלת החיים של האדם בעוד 30 שנה, וכך במשך מאה השנים האחרונות גדלה תוחלת החיים של האדם, בזכות הרפואה והידע המדעי, יותר מאשר היא גדלה במשך אלפי השנים שקדמו לה.

 הפרקים הבאים כאן מביאים סקירה על כל אחת מהמגמות הצפויות בתחומי הרפואה השונים בעתיד היותר קרוב והיותר רחוק.

printerהדפסת תרופות

המדפסת הביתית "תתרגם" את מרשם הרופא – ותייצר תרופה

 בספרו, "המדריך לעתיד: אדם וטכנולוגיה", הרואה אור בימים אלה, כותב ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים, מדע וחברה מהמרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב, כי הצלחתן של המדפסות התלת-מימדיות בשוק הביתי תביא לפיתוחן של מדפסות מורכבות יותר, שיהיו מסוגלות להדפיס גם תרופות. לדבריו, מדענים באוניברסיטאות השונות, חוקרים יחד עם יצרנית התרופות הגדולה "גלקסו סמית קליין", דרכים שונות במטרה לפתח טכנולוגיה, שתאפשר להדפיס תרופות בביתו של הפציינט. המדפסת העתידית להדפסת תרופות תכיל תאי איחסון רבים, שבכל תא כזה יהיה אגור חומר רפואי שונה: תרופה נגד כאבים, תרופה להורדת חום וכן הלאה, והמדפסת "תתרגם" את מירשם הרופא, שיגיע באופן אלקטרוני ואוטומטי אליה, להדפסה של גלולות בדיוק במינון המתאים כפי שהוא מופיע במירשם הרופא.

 לדברי צזנה, המדפסות המתקדמות ביותר יפעלו לפי מודל, שתיכנן פרופ' לי קרונין מאוניברסיטת גלזגו. לפי המודל הזה, בכל תא אחסנה תהיה תרכובת שונה של חומרים בסיסיים, כמו למשל סוכרים ושומנים שונים. בין תאי האיחסון הכימיים יהיו צינוריות זעירות, שבהם יעברו החומרים, בהינתן ההוראה, ואז הם יתערבבו אלה עם אלה – לפי סדרות קבועות ומוגדרות מראש. פרופ' קרונין רואה במדפסת הזו מפעל כימי קטן, שיוכל לייצר בביתו של הלקוח את התרופות המדויקות והמתאימות ביותר עבורו. לדבריו, מדפסות כאלה יתחילו להגיע לבתים שלנו בתוך כ-15 שנה.

 הטכנולוגיה החדשה הזו תעורר כמובן בעיות רבות, שכן לכל אדם יהיה למעשה מפעל כימיקלים קטן, שבאמצעותו הוא יוכל לייצר חומרים שונים, מסמים ממכרים ומסוכנים ועד חומרי נפץ. יש להניח כי התחום הזה, שיחולל מהפיכה באופן השגת התרופות, יפעל במסגרת של הגבלות – חוקיות ורגולטוריות שונות, אבל הוא יאפשר לכל אדם לקבל בדיוק את התרופה המתאימה לו ובמינון המדויק המתאים למקרה שלו.

חקר הסרטן

להילחם בסרטן דרך פיצוח הגנום שלו

 זה שנים ידוע כי "אין תרופה לסרטן", בין היתר, בגלל שהסרטן אינו מחלה ספציפית מובחנת אחת, אלא זה שם גג לשורה ארוכה ומגוונת מאוד של סוגים מסוימים ושונים של התחלקות בלתי מבוקרת של תאים בגוף האדם. אחד מכיווני המחקר שנעשו אינטנסיביים יותר ויותר במחקר על אודות הסוגים השונים של מחלות הסרטן הוא פיצוח הגנום שלהם. המטרה של החוקרים היא להכיר טוב יותר ועמוק יותר את אחד מאויביו המרים של האדם.

 אחד מהחוקרים הנודעים ביותר בתחום הזה של מחקר גנומי של הסרטן, הוא פרופ' אריק לנדר, מהרווארד ומהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובחודש שעבר הוא הגיע לביקור בארץ, וזכה כאן בפרס הארווי (יחד עם פרופ' אלי יבלונוביץ) מטעם הטכניון. לנדר קיבל את הפרס בתחום הרפואה כהכרה על תרומתו לתחום הגנומיקה, בהיותו הכוח היוזם והמוביל את רוב התגליות העיקריות בתחום זה. לנדר פיתח שיטות חדשות לחקור את המידע הגנטי ופיתח כלים חישוביים למיפוי גנטי, לזיהוי גנים ואלמנטים בעלי תפקיד בגנום.

 "לנדר נכנס לעולם הביולוגיה והגנומיקה כאאוטסיידר, ומאז לא הפסיק לסלול את הדרך לתחומים אלה עבור אאוטסיידרים אחרים," אומר פרופסור-משנה איתי ינאי מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. "זאת מתוך הבנה שחקר הביולוגיה השתנה משמעותית בעשורים האחרונים, וכיום זהו נושא שדורש ידע רב תחומי".

במסגרת מחקריו עוסק פרופ' לנדר בסוגיות רפואיות מרתקות וחשובות כמו מיפוי הגנום של מחלת הסרטן, הבנת מנגנונים של מחלות שכיחות כגון סוכרת ואסטמה, ומיפוי גנטי של ההיסטוריה האנושית.

 לנדר, שנבחר בעבר לרשימת 100 האנשים הכי משפיעים על ידי "טיים מגזין", הוא חבר בוועדה המייעצת לענייני מדע וטכנולוגיה לנשיא ארה"ב ברק אובמה ולאחרונה הוא נבחר לזוכה הראשון בפרס צוקרברג (ע"ש מייסד פייסבוק) על פריצת דרך במדעי החיים, שזיכתה אותו בסכום כפול מהסכום המוענק כפרס נובל.

 כחוקר סרטן וכיועצו המדעי של הנשיא אובמה, התוכל לספר לנו מה ייעצת לו באחרונה?

לנדר: "לצערי לא אוכל. אנחנו נפגשים כמה פעמים בשנה, אבל אלה שיחות שאינן מותרות לי בפירסום".

 באיזה אופן חקר של גנום הסרטן עתיד לעזור לחולה שלקה בו?

לנדר: "חקר הגנום של סרטן הוא לדעתי שלב קריטי בהבנה מעמיקה יותר של הסרטן, שכן כל סרטן הוא שונה זה מזה ומאדם לאדם, כל לכל אדם יש מוטציות שונות בגנים, וכאשר נפענח את הגנום של כל סרטן נוכל לדעת עליו הרבה יותר, וזה – כך אני מקווה ומניח – יניב ידע חדש ותובנות על הסרטן, מה שכמובן יקדם מאוד את אמצעי הלוחמה נגדו".

 מהו אופק הזמן של השלב הזה להערכתך, מתי בני האדם יהנו מהתובנות החדשות האלה בפועל?

לנדר: "כל דבר ברפואה לוקח המון זמן, ועכשיו יש תחום מחקר מבטיח, ובאופן מובן הוא מעורר ריגוש,  אבל כאשר מחקר מדעי עובר תירגום לפרקטיקה רפואית הוא צריך לעבור ניסויים שוב ושוב ושוב כי אסור שתהיה בו טעות, ואסור שאמצעי רפואי יביא מרפא מצד אחד, אבל נזקים מצד שני, ולכן יעברו עוד עשרות שנים עד שנגיע לעידן, שבו תהיה רפואה שתתאים במדויק נגד סוג מסוים מאוד של סרטן, ואני גם מניח שהתרופה הזו תהיה תוצר של ידע רב תחומי".

 תן לנו משהו עם תקווה קרובה יותר. אין מחלות אחרות, שתימצא להן תרופה בטווח של שנים ספורות, ולא עשרות שנים?

לנדר: "אני מניח שהתקדמויות קרובות יותר בזמן נוכל לראות במחלות אחרות כמו סוכרת ופרקינסון".

מגפות העתיד

הסיוט: מחלה קטלנית, מידבקת עם זמן דגירה ארוך

  הרופאה ד"ר קרן לנדסמן, המתמחה באפידמיולוגיה, מזכירה כי המגיפות הגדולות היום וכנראה גם בעתיד הקרוב, לפחות במערב, הן מחלות לב וכלי הדם, שבץ מוחי, סכרת וסרטן. "האתגר הגדול היום הוא לחפש את הגורמים הגנטיים למחלות השונות, כמו סרטן או אלצהיימר".

 אבל המדע כבר יודע, שיש בסיס גנטי למחלות רבות.

ד"ר לנדסמן: "אנחנו לא יודעים מספיק. הרפואה לא מבינה איך זה שיש שתי אחיות, שלשתיהן יש אותו בסיס גנטי של סרטן, ואחת מהן תחלה והאחרת לא. כאשר נדע הרבה יותר על הגורמים הגנטיים המשפיעים על מחלות – נוכל להתאים תרופות שיטפלו בגורמים האלה באופן מדויק ולכן יעיל הרבה יותר. זה תהליך שכבר החל ופועל: התרופות החדשות כיום נגד סרטן המעי הגס ונגד סוגים אחרים של סרטן כבר מתייחסות לגנטיקה של הגידול עצמו. כבר לא מדברים, כמו פעם, אם המקור של הגידול הוא במעי, בלבלב או במוח, אלא מסתכלים בחומר הגנטי של הגידול, בגנום שלו, ולפי זה מתאימים כנגדו  תרופה. זה העתיד, שאליו צועדת הרפואה".

 לדברי ד"ר לנדסמן, המחקר הרפואי רוצה להבין מה גורם לסכרת ומה בדיוק גורם לדמנציה, אבל למרות שעדיין חסר ידע מדויק על המנגנונים הגורמים למחלות האלה, כדאי לזכור כי לפני פחות ממאה שנים חולי סכרת לא שרדו זמן רב וכיום הם יכולים להגיע לאריכות ימים, וכך גם סרטן המעי הגס, שעד לפני עשרות בודדות של שנים נחשב למחלה קטלנית, והיום שיעור ההחלמה ממנה נמצא במגמת עלייה. "ברפואה מדברים לא רק על ריפוי מוחלט, אלא גם על ניהול של המחלה הכרונית, ובמחלות רבות הרפואה הצליחה כיום להאריך את החיים במידה גדלה והולכת", אומרת האפידמיולוגית.

 לקראת איזה מגיפות אתם נערכים לעתיד?

ד"ר לנדסמן: "המחלה הכי מפחידה היא זו, שאין לגביה מידע מוקדם, ושהיא באה בהפתעה. המחלות המפחידות, איידס בשנות ה-80 ולאחריה סארס ושפעת חזירים, הפתיעו. הפחד הוא מפני התפשטות מהירה, שכן פעם מחלה הייתה עוברת ומדביקה אנשים בקצב איטי, שכן רוב בני האדם לא נסעו ולא תרו בעולם. היום, תוך חמש שעות אתה מגיע מישראל לאנגליה, ובתוך 12 שעות אתה מקיף את העולם.

 "מעבר לזה, הפחד הוא מהמשך התעצמותם של החיידקים שהולכים ומפתחים עמידות לכל אנטיביוטיקה, וזו בעיה אמיתית, ושחפת שהרגה מיליונים, לא נעלמה, וכמובן הסוגים השונים של שפעת. מה שמיוחד בנגיף הזה שהוא בנוי כמו לגו, וחלק מגיע ממין אחד, למשל חזירים, וחלק אחר מגיע מעופות וחלק אחר מגיע מבני אדם, וכל שנה הווירוס הזה מרכיב את עצמו כל פעם מחדש. ולכן לנגיף הזה יש כוח לחולל מחלות מסוכנות, שכן ההשתנות התמידית שלו גורמת לו לחמוק מתחת לרדאר של מערכת החיסון שלנו. כל אפידמיולוג זוכר את 'השפעת הספרדית' של שנת 1918, שקטלה יותר אנשים מכל ההרוגים של מלחמת העולם הראשונה, שהסתיימה באותה שנה".

 מה החלום העתידי המסויט הכי גרוע, שיכול להשתקף דרך עיניה של הרפואה האפידמיולוגית?

ד"ר לנדסמן: "אין מחלה מסוימת שהיא סיוט, אבל נוסחת הסיוט פשוטה, והיא כוללת שלושה מרכיבים: מחלה שהיא קטלנית מאוד, דבר שני שהיא מידבקת מאוד ודבר שלישי שתקופת הדגירה שלה ארוכה".

 למה מחלה עם תקופת דגירה ארוכה מסוכנת יותר ממחלה שתקופת הדגירה שלה קצרה. חשבתי שדווקא להיפך.

ד"ר לנדסמן: "ככל שתקופת הדגירה יותר ארוכה, כך החולה הנושא את המחלה ועדיין אינו מרגיש בתסמיניה, ולכן הוא ממשיך לחיות כרגיל ובא במגע עם בני אדם רגילים, כאשר בעצם הוא מדביק אותם בלי שהוא או הם יידעו על כך. מחלה שתקופת הדגירה שלה קצרה, משמעה שהאדם מייד מרגיש רע, חולשה, חום, ואז הוא נשאר בבית, ולא מדביק אנשים רבים אחרים. זה סוד כוחן של מגיפות ידועות בהסטוריה, של אבעבועות שחורות, שחפת ומחלות אחרות. לעומת זאת, מחלה מזוויעה, אבולה, שתקופת הדגירה שלה קצרה מאוד, לרוב לא יוצאת מתחומי אפריקה, כי האדם שנדבק מייד מרגיש רע וחלוש, ואז הוא אינו נוסע בעולם, ולרוב כלל אינו מסוגל לצאת מביתו, כך שאינו מספיק להדביק אנשים רבים".

 מהי המחלה, שאת כרופאה מעריכה, שהסיכוי שתימצא לה תרופה הוא הגדול ביותר בעתיד?

ד"ר לנדסמן: "מקווה וחושבת שסוגים רבים של סרטן יהפכו להיות מחלה פשוטה וקלה, לפחות בשלבים הראשונים של המחלה".

 אז מה עושים בינתיים?

ד"ר קרן לנדסמן: "בינתיים לומדים שהעצות של סבתא היו ונשארו נכונות: לאכול בריא, לשתות הרבה מים ולעשות התעמלות. זה באמת מה שעוזר אצלנו במערב. באפריקה ובמקומות דומים חשוב גם להרתיח את המים לפני ששותים אותם".

 searchבילוש גנומי

אגיד לך מאיפה באו הורי הוריך, ואז אדע במה תחלה

 פרופ' ערן הלפרין הוא גנטיקאי חישובי מבית הספר למדעי המחשב והמחלקה למקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, והוא חוקר ומפתח שיטות להסקת מידע על שושלות בגנים, וכך מצליח להסיק היכן התגורר האב הקדמון שלך. הכלי הזה אמור להשפיע על הרפואה, שכן "אנחנו מחפשים סמנים ביולוגיים במעבדה, שהם וריאנטים גנטיים, שינויים גנטיים שיש להם קורלציה למחלה או לתכונה, ואז אפשר להגיד שעל סמך הד-נ-א של אדם מסוים, אתה רואה שיש לו אוסף של סמנים שנמצאים אצלו, והם שונים ביחס לאוכלוסיה שבה הוא חי", אומר פרופ' הלפרין.

 ומה איכפת מזה? כיצד אותו אדם מרוויח מכך?

פרופ' הלפרין: "על סמך המידע הזה נוכל להגיד מה הסבירות שתהיה לאדם מסוים מחלה מסוימת, ולא מחלה אחרת. למעשה אנחנו מנסים למצוא את הסמנים האלה, ובעצם מפתחים אלגוריתמים, שיטות חישוביות, שנועדו למצוא סמנים כאלה. במקביל, אנחנו עובדים על מחלות מסוימות, ואז מפרסמים את התוצאות בקהילייה המדעית, וכך מדענים שצריכים את המידע לצרכים מחקריים שונים שלהם, יכולים להשתמש בפירות המחקר שלנו ולהמשיך עם זה הלאה – לכיוונים שמעניינים אותם".

 פרופ' הלפרין וצוותו לקחו דם מאנשים אמריקאים ממוצא מעורב, למשל אפריקאי אירופי, והם מנסים להתחקות אחר המיקום הגיאוגרפי הספציפי, שמהם הגיעו אבות אבותיהם. המחקר הזה, שפורסם בכתב-העת המדעי הנחשב "נייצ'ר" לפני כמה חודשים, הציג התחקות בלשית שושלתית אחר בני אדם והם הצליחו להגיע עד דיוק של 200 ק"מ מהמקום המסוים שבו נולדו אבות אבותיו של הנבדק. במקביל, הם עוקבים אחר התפשטות מוטציות ומחלות שונות בזיקה גיאוגרפית, והם מקווים שתוצאות המחקרים שלהם יניבו כלים שבסופו של דבר יתורגמו לקליניקה הרפואית, כלומר שנוכל להגיע למצב שבו הרופא, או אפילו המחשב של הרופא, יידע לנבא ולחזות במידה גדולה של הצלחה, מועדות למחלות שונות עבור אדם מסוים, והכל לפי בדיקת המוצא המקורי של אבות אבותיו.

 "בעקבות המאמר הזה בנייצ'ר, שעורר הדים, קיבלתי פניות רבות מאנשים פרטיים, ששלחו לי שאילתות וסיפרו לי סיפורים וביקשו שאבדוק את הד-נ-א שלהם, כלומר ביקשו שאבצע בילוש גנומי, כדי שהם יוכלו לבנות עץ משפחה. אבל כאיש מדע, אני רוצה שהמחקר שלנו יתורגם לרווחת האדם, כלומר שבאמצעות האנליזות האלה, נוכל להציע לרפואה כלי איבחון נוספים ומדויקים", הוא אומר. לדבריו, כבר היום אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני יותר מ-100 תרופות, שיש בהן מרכיב גנטי, ומספרן גדל והולך. לדבריו, הידע שיש היום, לגבי הקשר בין מוטציה בגן מסוים אצל יהודיות, שמוצא אבות אבותיהן הוא באיזור מסוים בפולין וגרמניה, קשורה בסיכון גבוה ללקות בסרטן השד. כך גם ידוע על תרופות לדילול דם, שיעילות יותר בגנטיקה מסוימת או במקרה אחר שבו ידוע על מוטציה בגן מסוים, שמעלה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס, וגם למוטציה הזו בגן יש קשר גיאוגרפי.

 תחום המחקר הזה של התחקות גנומית תוך בדיקת הזיקה בין מוטציות שונות, הגורמות למחלות קשות, לבין איזור גיאוגרפי מסוים, מניב פירות רבים נוספים. אחד מהם הוא פיתוח אלגוריתם, המשתמש בד-נ-א של כל אחד ואחת מאיתנו כדי לייצור פרופיל רפואי וטיפולי המותאם אישית. הטכנולוגיה הזו, המיועדת למיסחור, מבוססת אף היא על מחקר של פרופ' ערן הלפרין.

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-יוני 22, 2013 מאת ב-המחר הנועז ותויגה ב-, , , , .