רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

הקופירייטר של חנוכה

menora_coinהאם בחנוכה החשמונאים המציאו את העם היהודי? חוקר מבר אילן: החג היה פלטפורמה לגיבוש היהודים גם כלאום

מאת דודי גולדמן

את חג החנוכה החשמונאים המציאו כדי לגרום לכל היהודים להזדהות עם החשמונאים, ועל הדרך, באמת הם הצליחו לחבר את בני ישראל, אלה שישבו בארץ ישראל וגם אלה שחיו מחוצה לה, כך אומר פרופ' איל רגב, ראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

רגב אומר כי אם חושבים על זה היום זה מפתיע שכבר בעת העתיקה נוצר חג כל כך פוליטי, שנועד להנציח את כוחם ואת הצלחתם של החשמונאים. את המחקר שערך, כינס רגב  בספר חדש, שראה אור בגטינגן, בגרמניה.

"עד לתקופה החשמונאית לא היה כמעט קשר בין היהודים הפזורים בתבל, לבין היהודים בארץ-ישראל. ליהודים לא הייתה עצמאות, ולא ידוע על שום זיקה מעשית, למשל, בין היהודים בירושלים לבין היהודים בגליל", אומר רגב.

לדעתו, החשמונאים לא רק השיגו עצמאות ומדינה ליהודים בארץ, אלא הם שינו את כל ההגדרה של יהודים כעם, ולא רק כדת. הם גרמו לקשר בין היהודים לשלטון החשמונאי, ובאמצעות זאת, גם לקשרים בין היהודים לבין עצמם. יתירה מזאת, לדבריו החשמונאים המציאו את העם היהודי והתוכנית שלהם, שבעיניהם דווקא צלחה, אולי לא לתקופה ארוכה, היתה להשיג שליטה לא רק על יהודי ארץ-ישראל, אלא גם על יהודי התפוצה.

החשמונאים המציאו את חנוכה כחג, במסגרת רצונם לגבש עם שיש לו חגים דתיים-לאומיים, וזאת לזכר טיהור המקדש בעקבות גזירות אנטיוכוס. הם הפכו את חנוכה לחג שנתי, ודאגו שיחגגו אותו מידי שנה לא רק היהודים בארץ-ישראל, אלא גם היהודים במצרים. "במסווה של חג דתי שבמרכזו המקדש, החג הנציח את שלטונם. עצם העובדה שיהודים בארץ-ישראל ובתפוצות חוגגים מדי שנה חג חדש, שקשור בעצמאות לאומית, חיזקה מאד את הזהות הלאומית או האתנית של היהודים בינם לבין עצמם", אומר רגב.

בנוסף, החשמונאים הנהיגו מס שנתי, "מחצית השקל", השקול לשכר המקבל פועל ביום עבודה, ולפיו כל יהודי בוגר, בכל מקום בעולם משלם מס של מחצית השקל למקדש. "התשלום למקדש שירת אותם, שכן ככוהנים גדולים, הם שלטו במקדש ובקופתו. מקורות רבים מעידים שהמוני היהודים אכן שילמו את מס מחצית השקל. התשלום חיזק את הקשר של יהודי התפוצות עם בית המקדש בירושלים, ובנוסף הפך סממן של הזדהות עם המקדש, ושל יהדותם של התורמים", אומר רגב. לדבריו, גם המונח "חבר היהודים", המופיע על כל מטבעות החשמונאים, שעליהם נישא שמו של הכוהן הגדול החשמונאי, נושא הצהרה שאומרת כי החשמונאים שולטים יחד עם העם היהודי כולו, ובשמם של כל היהודים בעולם. הריבון של המטבע הוא לא רק הכוהן הגדול או השליט החשמונאי, בהשוואה למטבעות של מלך הלניסטי או קיסר רומאי, אלא כל העם היהודי. "יש כאן הצהרה פוליטית כמו-לאומית, שאין דומה לה במטבעות התקופה ההלניסטית-רומית", מוסיף רגב.

החשמונאים נקטו צעדים נוספים בשטח לגיבוש העם היהודי. במסגרת תוכניתם "להשתלט" על השבטים היהודים המבודדים בישובים השונים, פעלו החשמונאים לחזק את היסודות הלאומיים של היהודים כאשר הגנו על יהודים שהותקפו בגליל ובעבר הירדן, ו"על הדרך" גרמו לגיורם בכפייה של האדומים והיטורים. גם הרומים, למשל יוליוס קיסר, ראו בחשמונאים את מנהיגיו של העם היהודי. "במובן הזה, החשמונאים אכן פעלו לקיבוץ תודעתי לאומי של היהודים, לא רק כמאמינים באל אחד וכשומרי תורה ומצוות, ובכך עיצבו החשמונאים באופן מעשי את העם היהודי לדורי דורות", אומר רגב.

האם יש מניעה לראות בחשמונאים לא יותר מאשר חבורת פרחחים תוקפנית עם תחושת כזב עצמית של כל-יכולות, שרק עוררו ריבים ומדנים?

רגב: "יש חוקר אחד שהציע לראות אותם כך, סת' שוורץ, אבל לדעתי הוא לא הביא ראיות לכך. מה שמבדיל את החשמונאים מגנגסטרים או עריצים הוא, שהעם הלך איתם, ואכן הם הקימו מדינה.  הייתה להם אידיאולוגיה מעבר לכוח, והיה להם גם מנגנון של שלטון. אצל החשמונאים שמירת החוקים והמצוות, שהייתה קיימת גם קודם, שימשה פלטפורמה להגדרה עצמית אתנית, שהיא מעבר לטריטוריה, והחשמונאים התיימרו לייצג גם את היהודים שחיו בתפוצות. הם יצרו משהו חדש לגמרי, גם בקנה מידה הלניסטי, והפכו את הדת ללאום דה-פאקטו, ולא רק בתיאוריה. המדינה, והאידיאולוגיה מאחוריה, הם אלו שיצרו את ההיבט ה'לאומי' שנותר עד היום".

כיצד קרה שהם קיבל את החשמונאים והסכים לשתף פעולה עם האופן שבו הם הגדירו מחדש ובאופן פוליטי את העם היהודי?

 רגב: "קודם כל, היו גם התנגדויות, גם אם זמניות: הפרושים, וגם כתות קומראן. ושנית, היה להם כוח –צבא. והכי חשוב, הם הצליחו. הם הביאו ביטחון, שטחים חדשים, שגשוג, אבל יותר מכל, הם השקיעו ביחסי ציבור. לפי ספרי מקבים א' ומקבים ב', כל מה שעשו, הם עשו למען העם, ולא למען עצמם. הם דאגו להיראות כאדוקים בשמירת מצוות, שבית המקדש עומד במרכז מעייניהם".

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-דצמבר 3, 2013 מאת ב-ארכיאולוגיה ותויגה ב-.