רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

חיסון אחרית הימים

בעוד שהיעד הסופי במחקר המדעי הוא להגיע לעתיד שבו נקבל בילדות "חיסון" כנגד מחלות סרטן רבות, ובינתיים צומחת מהפיכה מסעירה בחקר הסרטן: לא עוד ניסיונות לסיכול ממוקד של התא הסרטני, אלא שיבוש קשר ההונאה שהתא הסרטני מקיים עם מערכת החיסון * 8200 ולוחמה אלקטרונית במדעי החיים

מאת : דודי גולדמן

בעוד שהמטרה הנחשקת ארוכת הטווח של מדענים רבים, העוסקים במדעי החיים, היא לפתח סוג של "חיסון" כנגד מרבית סוגי הסרטן, שיינתן לכולנו בגיל הילדות, בדומה לחיסון הניתן בילדות כנגד מחלות נגיפיות באמצעות נגיף מומת או מוחלש, ומהפיכה אחרת, שפירותיה כבר מטפטפים החוצה, מתרחשת ממש מתחת לאפם של מדענים רבים. מתברר כי בחודשים האחרונים מתחוללת מהפיכה בתחום חקר הסרטן, שכל הניסויים עד כה, חלקם ניסויים בבני אדם, מראים תוצאות יפות ואופטימיות. כתב העת המדעי הנחשב 'סאיינס' הכתיר את תפנית המחקר בתחום הזה של חקר הסרטן כמהפכה, המבטיחה ביותר מדעית, טכנולוגית, רפואית וכלכלית. לתחום הזה קוראים Immunotherapy, ריפוי באמצעות מערכת החיסון. היעד למתקפה כאן הוא לא הגידול הסרטני עצמו, אותו דווקא עוזבים. השיטה החדשה, שניצניה התחילו כבר לפני שנים, ורק עכשיו היא מבשילה בקצב מהיר ומראה יעילות יפה, מטפלת לא באויב, בסרטן עצמו, אלא ברשת התקשורת שלו. במקום ללחום בסרטן, העידן החדש של המחקר בסרטן משלב את יכולות איסוף המודיעין של יחידה 8200 יחד עם יכולות הל"א (לוחמה אלקטרונית) של חיל האוויר. היעד למתקפה נשמע כמו לקוח מספר בלשים לילדים, שכן קטגוריית התרופות של הדור החדש, שמתחילות לקבל את האישורים הדרושים ומגיעות לשוק עוסקות ב…חשיפת הונאה. מתברר שתאי הסרטן הערמומיים משבשים את התקשורת בינם לבין מערכת החיסון, או שהם משדרים במתכוון מסר כוזב, ולפיו הכל בסדר איתם, והם בכלל תאים רגילים, ולא אויב אכזר שקם עלינו. התרופות שייצאו לשוק בשנים הקרובות יודעות לא רק לחשוף את מנגנון הרמייה בתקשורת שתאי הסרטן מפעילים, אלא הן גם "מלשינות" על תאי הסרטן, ומראות למערכת החיסון, כי אלה ואלה הם תאי סרטן, "תאי אויב", ומשם מערכת החיסון לוקחת פיקוד, ויודעת לעשות מה שהיא יודעת לעשות זה אלפי שנים של אבולוציה, וזה לשגר "יחידות מוות תאי" לפולש האכזר, ולהשמיד אותו. זו לא סתם השמדה, אלא זה מוות כירורגי מדויק, קצר ויעיל מאוד. בזכותו אנחנו חיים ולא מתים ממחלות.

האיור באדיבות מחלקת אינפורגרפיקה ידיעות אחרונות

האיור באדיבות מחלקת אינפורגרפיקה ידיעות אחרונות

"מערכת החיסון לא רק מזהה וירוסים, חיידקים ופרזיטים (טפילים) שונים. מערכת החיסון גם מזהה שינויים חריפים בתאי הגוף", אומרת פרופ' לאה אייזנבך, חוקרת במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע. ואכן, במשך חלק לא קטן ממהלך החיים של כל אחד מאיתנו, אנשים בריאים, מתחילים לשוטט בגופנו תאים סרטניים שונים, וכל פעם מערכת החיסון שלנו, שהיא כמו ה"בור" בקריה, מרכז הגילוי והאתרעה וגם מרכז הפיקוד, שלצורך הגנה, משגר כוחות התקפיים, מגלה אותם ומבצע בהם סיכול ממוקד, וכך אנחנו נשארים בריאים. אבל עם העלייה בגיל ועם החשיפה לגורמים שונים כמו כימיקלים רעילים במים או באוויר או קרינות מסוכנות, קורה שכמה תאי סרטן מצליחים לחמוק מתחת לרדאר, בלי שמכ"ם הגילוי והאתרעה של מערכת החיסון שלנו, מגלה אותם.

 מערכת החיסון פועלת בדומה למתקן קטן, הקיים בכל מטוס צבאי בעולם ובמטוסי נוסעים גדולים, כולל בישראל, הנקרא זע"ט (זיהוי עמית/טורף), כלומר זיהוי אם הפולש הזר, סוג מסוים של חלבונים, הוא אוהב – ואז להניח לו, או שהוא אויב, ואז לשלוח אליהם את קומנדו, "תאי הרג תאי", ולחסל אותם בעודם קטנים, לפני שהספיקו להתבסס ולהקים מחנה מוות בגוף שלנו. "העניין קצת יותר מורכב מזה, שכן 'תאי ההרג' הורגים את הפולש, ואז הם בעצמם מתים או מושתקים, שכן זה מצב בהחלט לא רצוי שבגוף שלנו יסתובבו חופשי "תאי הרג" ששים אלי קרב, ולכן מערכת החיסון גורמת להם להשתקה, לאחר שהם פעלו את פעולתם", אומרת פרופ' אייזנבך. היא מסכימה עם הדימוי שאפשר בהחלט להשוות את זה פעולתה של מערכת החיסון, כמיפקדה השולחת תאי הרג, לסגנון הפעולה של יחידה צבאית. כוח צבאי מבצע את המתקפה על-פי המתוכנן, ואז כאשר הוא משלים אותה, הכוח נערך לביצועה של נסיגה זריזה, אומרת פרופ' אייזנבך. הבעיה היא שאמנם זה נחמד ואף רצוי לחסל תאים סרטניים, אבל הבעיה שגם אם כמה מעטים מהם שרדו את המתקפה שלנו, שבארסנל הכלים הקיימים כיום מדובר בתרופות שונות, או בכימותרפיה או בהקרנות, אפילו אם רובם הושמדו, עלול המיעוט ששרד לעבור שינוי הסתגלות, המתבטאים בצופן הגנטי שלו, בד-נ-א, וכך התא הסרטני ששרד משפר את העמידות שלו, ולעתים מפתח חסינות כנגד התרופות, שעד לפני זמן חיסלו את רוב חבריו, יתר התאים הסרטניים. כך שלגודל הזוועה, בטיפולים הקיימים כיום בארסנל הנשק במאבק בסרטן, לעתים מערכת החיסון שלנו, אם לא הופעלה בזמן הנכון, עלולה לעודד סלקציה של תאי סרטן עם ממאירות גדולה יותר, כלומר אחרי שהיא חיסלה את רוב הכוח הפולש, עדיין נותרו כמה מהם בחיים, אלא שעכשיו כוחם רב להם יותר, והנשק שעד עכשיו השמיד את מרביתם, כבר לא יכול להם, וכך מערכת החיסון מקימה על עצמה אויב שבעתיד היא לא תוכל לו, ואז כמובן האדם מת.

 לפני כמה חודשים פורסם כי חברה ישראלית, קומפיוג'ן, מכרה שני חלבונים לתאגיד תרופות אירופי גדול, שמהם הוא ייצר בעתיד הקרוב תרופות מדור חדש ובאסטרטגיה חדשה ויעילה נגד סרטן. על 10 שנות הגילוי ופיתוח החלבונים האלה, שאגב נמכרו בסכום נאה של 540 מיליון דולר בעבור שני חלבונים, אחראית גם ד"ר ענת דייג-כהן, מדענית שסיימה דוקטורט במכון ויצמן למדע, והתלבטה בין קריירה מדעית לקריירה בתעשייה, וכיום היא משמשת כמנכ"לית וכנשיאה של קומפיוג'ן. הכל התחיל, היא אומרת, בגילויים שהלכו ונחשפו ונצבר ידע, שהוביל את החוקרים להבנה של הדרך, שבה מתפשטים הגידולים הסרטניים בגוף. "החוקרים חזרו להתחלה והתחילו לשאול את עצמם את שאלת המחקר הכי בסיסית – איך? איך קורה שמערכת החיסון, שהיא מערכת יעילה מאוד, אינה מצליחה לגלות ולהשמיד את התאים הסרטניים", היא אומרת. ואז התברר כי מערכת החיסון עוברת עיכוב, אם בצורה של מיסוך, בדומה למטוס-קרב, המפזר שבבי מתכת כדי להטעות את הטילים, ולגרום להם להתפוצץ על נסורת המתכת במקום על המטוס, ואם בצורה של הונאה אקטיבית, כלומר שידור כוזב של אותות, שמהם מבינה מערכת הזע"ט (זיהוי עמית טורף) של מערכת החיסון.

 אז זה כמו מטוס תקיפה שחודר למרחב האווירי של מדינת עימות והוא טס באין מפריע כי הוא הצליח לשבש את המכ"ם?

ד"ר ענת כהן דייג: "בדיוק. על פני התא הסרטני נמצאים חלבונים, השולחים את האותות למערכת החיסון, ובעצם ממסכים את התקשורת וכאילו מעלימים את עצמם מפניה, וכך מערכת החיסון לא מסוגלת להגיב נגד הסרטן. יצרנית התרופות בריסטול פיתחה תרופה המבוססת על הגילוי שלנו, של חלבונים מסוימים, שמהם אפשר לפתח תרופות שיודיעו למערכת החיסון כי תאי הסרטן הם אויב ולא ידיד ויניחו לה לעשות את עבודתה שזה להשמיד אותם. למעשה התרופה הזו, במקרה המסוים הזה נגד מלנומה (סוג של סרטן עור), התרופה מצליחה לסלק את ההפרעה בתקשורת שמייצרים תאי הסרטן אל מול מערכת החיסון, ובסילוק ההפרעה הם מחזירים את מערכת החיסון למצב הטבעי והרצוי שלה – של מערכת קפדנית שיודעת לזהות כל פולש ולהשמיד אותו".

 זה שלב ההגנה של חשיפת התרמית של תאי הסרטן שחמקו מתחת לרדאר. מתי עוברים למתקפה?

"התרופות לא עוברות למתקפה. התרופות חושפות את התרמית, מתקנות את התקשורת שבין תאי הסרן למערכת החיסון, ובכך הופכת את תאי הסרטן לאויב שקוף, זה כמו להסיר את המשקפיים השחורים מעיניה של מערכת החיסון, וכעת מערכת החיסון רואה נכחה את המציאות ואז היא עושה את מה שהיא יודעת לעשות. לשגר יחידות של חיסול ממוקד ומהיר של תאי הסרטן".

כלומר, תרופות הדור החדש לא ינסו לרפא את הסרטן, כלומר להשמיד אותו, אלא הן יהיו כמו טכנאי תקשורת, שפשוט מתקן את התקלה בתקשורת שבין הסרטן בשטח, לבין הפיקוד ומטה במערכת החיסון?

"כן. אבל היופי שבדבר הוא שתרופות הדור החדש יוכלו לטפל בכל מיני סוגים של סרטן, ולא יהיו מוגבלות בהכרח לסרטן ספציפי מסוים, שכן לא תאי הסרטן הם היעד שלהן, והתרופות לא רוצות להרוג אותם במישרין, בכינון ישיר, אלא הן למעשה מעוררות את מערכת החיסון של הגוף לשים לב שאלה פולשים זרים ומסוכנים, ובניסויים שונים שנעשו ועדיין נעשים לא רק בחולי מלנומה, אלא גם בחולי סרטן ריאות וגם בסרטן כליות, המדענים הגיעו לתוצאות יפות מאוד ומעודדות".

 קומפיוג'ן היא חברה שעיסוקה גילוי תרופות חדשות באמצעים כלים חישוביים, ובמשך עשר השנים האחרונות הצליחו חוקריה לגלות 9 אותות שונים (חלבונים מסוימים), שבאמצעותם תאי הסרטן משתיקים את מערכת החיסון, ובכך מעכבים אותה. בעוד כל העולם המדעי עוסק בגילוי האותות המסוימים, ומדובר בכעשרים, וכאמור מדעני קומפיוג'ן גילו 9 כאלה שמהווים תשע דרכים שונות שבהן הסרטן הערמומי מצליח לתעתע במערכת החיסון ומתברר כי ההבדל אינו בין סוג סרטן אחד לאחר, אלא בין אדם לאדם. אצל פלוני העיכוב, אותה תרמית של תאי הסרטן, אם חלילה יצליחו להסתנן מתחת לרדאר, ייעשה באמצעות חלבון א', הרי אצל חברו, העיכוב עלול להיעשות על ידי חלבון ב'. החברה רשמה פטנטים על תשעת החלבונים האלה וחברות התרופות יפתחו תרופות המבוססות על החלבונים האלה ועל חלבונים אחרים שיגלו מעבדות מחקר אחרות.

10 שנים עבדו מדעני החברה, מדענים במדעים מדויקים ובמדעי החיים, החברה הוקמה על ידי בוגרי יחידה 8200 ופרויקט תלפיות, והיא בנתה מערכות מחשב אשר יודעות לנתח מידע ביולוגי. כל מה שקשור במחלות ובתהליכים הביולוגיים בגוף האדם מורץ במחשב ובדרך חישובית יכולים מדעני החברה לקצר זמני מחקר ופיתוח ולחזות איזה חלבון מעורב במחלה מסוימת, ואיזה תפקיד יש לו בה.

 התלמידה שכולם ניבאו לה גדולות שבגרה מדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון, ועשתה תואר שני ודוקטורט במדעי החיים במכון ויצמן, ורק בגלל אילוצים משפחתיים החליטה ללכת "רק לכמה שנים" לתעשייה, ולא להמשיך בקריירה מחקרית במכון ויצמן, שהיא כיום נשואה ואמא לשתי בנות בנות 20 ו-16, לפחות ממשיכה להתגורר ליד המכון, ברחובות. "תקופת לימודי המחקר במכון ויצמן היתה תקופה מאושרת בחיי", אומרת ענת כהן דייג, שלמזלנו "הלכה לכמה שנים" לתעשייה, וכבר היא עסוקה בחיפוש אחר תרופות חדשות.

במדעי הרפואה נהוג להפריד בין מה שעובד במבחנה, בתנאים סטריליים ומבוקרים במעבדה, שנקרא אין-ויטרו (במבחנה), לבין אין-ויו (בחיים), בשטח, כלומר בגוף האדם. ד"ר גל מרקל הוא גם רופא וגם מדען חוקר. ד"ר מרקל משמש כמדען ראשי של 'מכון אלה' למלנונה בבית חולים שיבא בתל השומר, למד באוניברסיטה העברית רפואה ודוקטורט באימונולוגיה תאית, מאז 2005 עובד בשיבא כרופא וגם כחוקר וחבר סגל ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה בחוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, ובשנה האחרונה התחיל התמחות באונקולוגיה "כדי להכיר עד תומם לא רק את המחקרים, שנעשים במעבדה, אלא גם את הצד הקליני של הטיפול בחולה. זה מצחיק שחשבתי שאהיה רופא פלסטיקאי, אבל נשאבתי כמו במגנט כביר לחקר הסרטן משני כיווניו – גם המחקרי במעבדה, וגם בשדה, כלומר בטיפול בבני אדם", הוא אומר.

מעבר למאמרים המדעיים המתפרסמים באווירה אופטימית חדשה שסוף סוף החלה לנשב בחקר הסרטן, אתה יודע גם מה שמתרחש בשטח. כרופא, שמדרך הטבע הוא גם ספקן עד שהוא לא רואה תוצאות בשטח, תוכל למפות איך הקליניקה מתייחסת לתחום הזה?

ד"ר מרקל: "התחום הזה, שאצל הרופאים נקרא 'אימונואונקולוגיה' (טיפול בסרטן באמצעות מערכת החיסון), הוא המהפכה הכי גדולה מאז הכימותראפיה. במשך שנים חשבו על זה ונעשו ניסיונות בתחום הזה, ולצערנו, חוץ ממקרים מסוימים מאוד, העסק לא צלח. ופתאום באחרונה מתחילות להצטבר תוצאות של יותר ויותרת מחקרים, גם קליניים, אשר מראים בבירור כי הבעיה אינה סתם לעורר את מערכת החיסון לפעול בכוח. זה כמו תותח, שלא מצליח לראות את האויב, כך שאין טעם להביא לו פגזים יותר ויותר משוכללים ואין טעם להביא תותח משוכלל ועוצמתי יותר. שכן, כל עוד התותח לא רואה את האויב, זה לא משנה איזה פגזים תטעין בו ולא משנה כמה גדול התותח שתביא. פתאום, אחרי 50 שנים של מחקר בכיוון אחד, פתאום יש הצטברות גדלה והולכת של תוצאות טובות במחקרים ובטכניקות של כיוון אחר לחלוטין, והכיוון היום הוא ניטור של נקודות בקרה (צ'קפוינטס) של מערכת החיסון כאשר המטרה היא להראות למערכת החיסון כי תאי הסרטן הם אויב. ויש תוצאות טובות בסרטן השד, סררטן מעי גס, סרטן ערמונית, סרטן ריאות וכמובן מלנומה, והסיבה היא התבייתות על סידרה של מנגנונים שחיוניים להתפתחותם של גידולים, אותה תקשורת שלהם, והרעיון להוריד את מנגנוני ההגנה של הגידול הסרטני, שעד כה הוא נעטף בהן, ואז לא נשארה לך עבודה, ומערכת החיסון לוקחת פיקוד ומבצעת מה שהיא יודעת לבצע כל כך טוב וכל כך יעיל. המחקרים האלה הסירו את החסמים שתאי הסרטן השיתו על מערכת החיסון בכך שגרמו להשתקתה מולם, ואתה רואה תוצאות טובות במבחנה, ותוצאות טובות בעכברים ותוצאות טובות בבני אדם".

 כיוונים מחקריים מעניינים נוספים מבוססים על עבודתו פורצת הדרך של המדען פרופ' זליג אשחר ממכון ויצמן למדע, שפרץ ראשון את הדרך הזו וכבר לפני שנים פיתח שיטות של לקיחה של מרכיבים ממערכת החיסון העצמית של החולה שלקה בסרטן, הינדוסם במעבדה שנועד להגדיל ולהעצים את היכולות של כמה חומרים בהם, והזרקתם בחזרה לגוף החולה. בעקבות תגליותיו של פרופ' אשחר, יש בתחום הזה כיום עבודות מחקר ישראליות וגם עבודות שנעשות בארה"ב. לדברי ד"ר מרקל, עבודת מחקר חדשה ומעניינת עושה פרופ' יעקב שכטר, מנהל 'מכון אלה למלנומה', שהקים את המכון שנועד לטפל ולרפא חולי מלנומה, והצליח להעביר את הטכנולוגיה וליישם אותה בהצלחה ועד היום טופלו 100 חולים כאשר 40 מהם הראו שיפור ניכר.

 שיפור של 40% נשמע לי, סליחה על הקטנוניות, לא הצלחה גדולה.

ד"ר מרקל: "זו הצלחה גדולה מאוד. אנחנו מדברים על 100 חולי מלנומה שהיו חסרי תקווה, שהטיפול שלנו היה הנשק היחיד שנותר בארגז הכלים הרפואי, שהפרוגנוזה שלהם היתה ארבעה חמישה חודשים והם חיים שלוש שנים, זו קפיצה גדולה וזה בהחלט טיפול פורץ דרך".

 כבר השנה, 2014, עתידים לצאת לאישור תרופות האסטרטגיה החדשה בחקר הסרטן, וכל שרשרת המזון של התחום, מהחוקרים באוניברסיטאות ובמכוני המחקר, דרך החוקרים בבתי החולים, מחלקות מיסחור הידע והפטנטים של האוניברסיטאות ובתי החולים, חברות הפרמצבטיקה, כל התעשייה שמסוחרי המולקולות ועד החולה הממתין לתרופה שתציל את חייו או לפחות תאריך אותם, תשפר את איכותם ותהפוך את הסרטן למחלה שאפשר לנהל אותה ולחיות איתה, כולם רוגשים. 12 החוקרים אצלו בשיבא, דוקטורנטים או כאלה הנמצאים בפוסט דוקטורט, עובדים לחפש תרופות חדשות וטכניקות חדשות לשיטת הלוחמה החדשה בסרטן, וגם הם רשמו פטנט ומכרו זכויות יצור תרופות לחברת ביוטק ישראלית.

  

מילגת מחקר ישראלית לחוקרת ירדנית שמצאה שצמחי מדבר מעכבים סרטן

 זאינב טאיה, אזרחית ירדן ותושבת עמאן בת 26, מאסטרנטית (סטודנטית לתואר MSc) וחוקרת במרכז מדע ים המלח והערבה-שלוחת חצבה, סטודנטית ירדנית הראשונה, זכתה במלגת מחקר ישראלית. המילגה, מקרן יאיר גוראון, תוענק לה על מחקרה, אשר תוצאותיו מצביעות כי תמציות המופקות מצמחי מדבר מסוימים מביאות לעצירת התפשטותם של תאים סרטניים. המילגה תוענק לה במסגרת התערוכה החקלאית הגדולה בישראל במו"פ ערבה תיכונה וצפונית 15-16 בינואר.

 במו"פ ערבה תיכונה וצפונית  ובשלוחת ערבה תיכונה, מרכז מדע ים המלח והערבה, שם מתבצע המחקר של טאיה, מקווים כי מימצאי המחקר יביאו למציאת תרכובת רלבנטית לפיתוח תרופה לסרטן. מטרת המחקר היא למצוא את החומרים בצמח המדברי, האחראים על הפעילות האנטי סרטנית של הצמח, ולהבין את מנגנון הפעולה של חומרים אלה. במקביל, תפתח טאיה בתחנת המחקר בערבה פרוטוקול, שהן הוראות הפעלה וביצוע, להנבטה וגידול של הצמחים, כך שיכילו את החומרים הפעילים בכמות המירבית.

תוצאות המחקר, במסגרת לימודי המאסטר של טאיה, מראות כי למיצוי הצמח המדברי "כוכב ריחני" יש  יכולת לעצור את התפשטותם של שני סוגים של תאים סרטניים: תאי לוקמיה וסרטן השד. במחקר חדש אחר, שגם נערך במו"פ ערבה, נמצא שתמצית המופקת מעצי השיטה מסוגלת לעצור התפשטות של תאים סרטניים. במהלך הניסויים מוחדרת תמצית, המופקת מצמחי הערבה, לתאים סרטניים שטופחו בתנאי מעבדה. תמציות אלו מעוררות תהליך מדורג, מסודר ועקבי המוביל לעצירת התפשטותם של התאים הסרטניים. לאור הצלחת הניסוי יורחב המחקר למודלים נוספים לבדיקה.

 זאינב טאיה, שהחלה את לימודי המאסטר בישראל, במו"פ ערבה תיכונה וצפונית, בין היתר בזכות הקירבה למולדתה ירדן, שוקלת לעשות בישראל את לימודי הדוקטורט שלה. טאיה מחלקת את זמנה בין לימודיה בערבה  לביקורים בבית משפחתה בעמאן אחת למספר שבועות, בהתאם לחופשות ממחקרה. טאיה סיימה  תואר ראשון באוניברסיטת המדע והטכנולוגיה בירדן, במקביל, למדה קורסים בביולוגיה מולקולרית בבית-החולים אל-קאלד בערב הסעודית והשתתפה במחקרים שנעשו במרכז אל-חוסיין לחקר הסרטן בירדן.

יחד איתה זכו במלגות סיון איזקסון, סטודנטית לדוקטורט, גדעון  אורגיל ואבי שטיין, סטודנטים בלימודי מוסמך במדעים, שיר זקן, תיכוניסטית מ'תיכון שטים' ועומר דור, סער אורון, וגיל-עד אופיר, תלמידי בית-הספר "עין גדי".

למכירה 2 חלבונים
ב-540 מיליון דולר

 לא רק כתב העת המדעי היוקרתי "סאיינס" בחר בענף המחקר החדש הזה כתחום הרפואי המבטיח פריצות דרך רציניות, אלא גם כתחום הכלכלי עסקי שאליו כל תאגידי העל לפיתוח ולייצור תרופות לוטשות עיניים, וכבר נמצאות בעיצומם של ניסויים, גם קליניים, כלומר גם ניסויים בבני אדם. במידה רבה תחום הפרמצבטיקה הוא ענף כלכלי של "סחר במולקולות", שהן אבות הבניין של התרופות השונות. הנה דוגמה אחת המייצגת את הענף ואת הנפח הכלכלי המעורב בו: תאגיד התרופות הגרמני 'באייר' חתם על עיסקה עם החברה הישראלית קומפיוג'ן, שגילתה בודדה ופיתחה תשעה אותות, כלומר תשעה חלבונים שונים, שמהם אפשר לפתח תרופות לשורה ארוכה של מחלות סרטן שונות. באייר קנתה 2 מתוך 9 החלבונים בסכום של 540 מיליון דולר, זה יוצא קרוב כ-270 מיליון דולר לחלבון.

אנליזה שעשו חברות מחקר שווקים אמריקניות רבות, למשל באנליזה שפירסם האנליסט של חברת 'סיטי גרופ', ואשר פורסמה בעיתונות הכלכלית בעולם, הוא כותב שנפח המכירות של התרופות השונות נגד סרטן בעשור הקרוב יעמוד על 35 מיליארד דולר בכל שנה, כאשר 60% מסך מכירות התרופות נגד סרטן יהיה שייך כבר בשנה הבאה, ובאלה שלאחריה, לתחום המחקר והפיתוח החדש הזה, שהוא כנראה עידן חדש בסיפורוו של המאבק ההסטורי שמנהל האדם נגד מחלות הסרטן.

כל חברות התרופות הגדולות, מרק סרונו, הופמן לה-רוש והאחרות מנהלות מירוץ "לייצר נכסים", בשפתם של של האנליסטים והעוסקים בפרמצבטיקה, כלומר להיות החלוצות בפיתוח תרופות אשר משתמשות בעיכוב המנגנון שבו הסרטן מתקשר עם מערכת החיסון של החולה. כל המרואיינים בכתבה אומרים כי העולם המחקרי הרפואי והכלכלי מבינים כי יש כאן שינוי של שם המשחק כאשר המטרה המשותפת לכולם היא להגיע למצב, שבו אפשר לנהל את הסרטן, בדומה למחלה כרונית שנסוגה ותוקפת ושוב נסוגה וכן הלאה, ולהאריך במידה ניכרת את תוחלת חייו של האדם.

 קומפיוג'ן היא חברה ישראלית ציבורית הנסחרת גם בתל אביב וגם בנאסד"ק עם שווי שוק של 300 מיליון דולר. החברה-האם של החברה פועלת מתל אביב ומעסיקה 45 עובדים, והחברה-הבת בסן פרנסיסקו, מעסיקה 10 עובדים. "סן פרנסיסקו והמפרץ הם הליבה הרוחשת של התחום הזה בעולם", אומרת ד"ר דייג כהן.

2 תגובות על “חיסון אחרית הימים

  1. מאיר
    ינואר 18, 2015

    שלום רב
    האם מישהו יודע על דרך להצטרף לניסויים בתחום המדובר?
    דחוף מאד
    תודה רבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-ינואר 9, 2014 מאת ב-המחר הנועז ותויגה ב-, .