רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

זה עוין, זה

לידיעת 200 אלף תושבי כדור הארץ שכבר התנדבו לפרויקט של נאס"א לעבור למאדים:
החדשות הרעות הן שבחלל תיחשפו לקרינה חזקה, השרירים שלכם יתנוונו והסידן יברח לכם מהגוף.
החדשות הטובות הן שהרופאים על פני האדמה כבר מפתחים את ענף הבריאות של העתיד – רפואת החלל. אגב, אחד האתגרים שהם מנסים לפתור – איך לכל הרוחות עושים סקס באפס כוח משיכה?
 מאת דודי גולדמן

רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC עומדת לצאת בתוכנית ריאליטי חדשה, "המרוץ לחלל", והזוכה במקום הראשון בה, יקבל כרטיס טיסה לחלל, קצת מעל אטמוספירת כדור הארץ , לגובה של 100 ק"מ. הריאליטי החדש הוא מיזם משותף של רשת הטלוויזיה האמריקנית, של חברת "וירג'ן גלקטיק" של יזם החלל והתעופה ריצ'ארד ברנסון ושל חברת ההפקה "וואן טרי מדיה" של מארק ברנט, שהפיקה את "הישרדות ""The Voice" ותוכניות ריאליטי פופולריות אחרות. תוכנית הריאליטי החדשה היא הראשונה בפתחו של העידן החדש בחייה של האנושות – עידן הטיסות לחלל. בריאליטי הזה יהיו הדחות כמו בכל ריאליטי אחר, וישתתפו בה אנשים רגילים, לאו דווקא מדענים או אסטרונאוטים. הסידרה שאמורה להיות משודרת בעוד כשנה היא נדבך נוסף שמשמעותו הפשוטה היא אחת – האדם עובר לחלל. במקביל, אם הכול ילך כשורה, צפוי כי בעוד פחות משני עשורים יונחת צוות חלוץ ראשון, המונה ארבעה בני אדם בקרקע מאדים.

"זה מכבר נסגרה הרשימה למתנדבים, שירצו להשתתף בצוות חלוץ זה, ובחודשים האחרונים נרשמו יותר מ-200,000 איש מכל העולם, כדי להיות הצוות החלוץ הראשון שיטוס למאדים. המסע אורך כשישה חודשים, אבל הם לא יחזרו לכדור הארץ, אלא יקימו שם "מושבת קבע", לפי דברי הרופא ד"ר ערן שנקר, חוקר וטייס אזרחי, הישראלי היחיד בעל הסמכה מנאס"א ברפואת חלל ותעופה.

 רובנו טרודים ביום יום ולא שמים לב כי בכל כמה חודשים שבים לכדור הארץ הגיבורים של העידן החדש, האסטרונאוטים המבלים עד שישה חודשים בתחנת החלל הבינלאומית, המרחפת מעל ראשינו בגובה ממוצע של 400 ק"מ. השהיה הממושכת בחלל גורמת להיחלשות מערכת השרירים, בריחת סידן מהעצמות ושינויים בתחושת האיזון וחשיפה לקרינה חזקה, ולכן האסטרונאוטים החוזרים לכדור הארץ לאחר שישה חודשים בחלל, צריכים תקופת התאוששות והסתגלות בחזרה לתנאי הכבידה של כדור הארץ, אומרת החוקרת ד"ר דיאנה לאופר מאוניברסיטת תל אביב.

 מקצת מהמתרחש בתחנת החלל הבינלאומית אפשר לראות בימים אלה בסרט הקולנוע "כוח משיכה", של הבמאי אלפונסו קוארון, שצולם בתלת מימד, ואשר עוקב אחר הדרמה של שני אסטרונאוטים בחלל.

 מהם התנאים בחלל ומדוע חוזרים האסטרונאוטים חולים? מה ההבדל בתנאים שבין תחנת החלל הבינלאומית לבין התנאים שיחכו למתנדבים הרבים המבקשים להרשם לטיסה בכיוון אחד למאדים אשר מחכים להם?

 ד"ר לאופר: "במאדים, המרוחק מהשמש יותר מאשר בכדור הארץ, כוח המשיכה בו הוא 40% ביחס לכדור הארץ. האטמוספירה בו דלילה מאוד, ורובה פחמן דו-חמצני (CO2). הלחץ האטמוספירי בגובה פני הקרקע הוא פחות מאית האטמוספירה אצלנו. הטמפרטורה הממוצעת היא 63 מעלות- צלזיוס, ולעתים רחוקות עולה על 0 מעלות צלזיוס ועד פלוס 10 מעלות. פני הקרקע סלעיים אדומים, סופות אבק גדולות משתוללות, הקטבים עשויים שם מקרח יבש וקרח מים. עד היום אין עדויות לקיום חיים, למרות שמאדים קרוב בתנאיו לכדור הארץ".

 "זה מוזר, שרובנו עסוקים  ביום יום, כולל בזוטות הקשורות בו, ורוב בני האדם אינם שמים לב כי המסע לחלל כבר יצא לדרך, זה לא שאנחנו מחכים לאירוע מסוים, המנועים כבר חוממו וכל יום שעובר מקרב אותנו עוד יותר לחזון העתיק של כיבוש החלל", אומר טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל. לדבריו, הניתוק מכדור הארץ וההיבטים הנפשיים הכרוכים במשימות חלל ארוכות מאוד עודם טעונים בירור. גם שיחות חולין עם בני משפחה לא תהיה פשוטה: לכשיגיעו בני אדם למאדים יתקלו בעיכוב של עד 20 דקות בתקשורת עם כדור הארץ, דבר שלא יאפשר שיחה רגילה. העיכוב נגרם עקב מרחקו של מאדים והעובדה כי במהירות האור יעברו כ-20 דקות עד ששדר ממאדים יגיע לכדור הארץ, ועוד 20 דקות נוספות יעברו כשתשודר תגובה, הוא אומר.

 ד"ר שנקר, שעומד בראש מרכז המחקר ברפואת חלל ותעופה במכון פישר, וזה 15 שנה מרכז את פעילות המחקר הביו-רפואית הישראלית מעבורות חלל ובתחנת החלל הבינלאומית, אומר כי לא ירחק היום, שעל פני המאדים ייוולדו גם ילדים, שלעולם לא יבקרו בכדור הארץ. יתכן ונצטרך לכנות אותם במקום "human species" – בני אנוש, "human spaces" – בני חלל.

baby מבחינה רפואית, אפשר בכלל להתרבות על כוכב אחר?

ד"ר שנקר: "זה לא פשוט. עולם החי, כולל בני האדם, סיגלו במהלך האבולוציה על כדור הארץ מספר תהליכי התפתחות התלויים בכוח הכבידה, בטמפרטורה ובהרכב האטמוספרה. חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף חוקרים מקנדה וארה"ב, שיגרו לחלל מחקר, שנועד לבדוק אם תיתכן התפתחות עוברית והתמיינות בתנאי כבידה שונים. התוצאה הייתה שהעובר לא הצליח לפתח ראש וגפיים, והמשיך להתפתח בשני ממדים בלבד. חוסר כוח הכבידה מנע מהתפתחות הציר המרכזי, שיש לכולנו ולרוב בעלי החיים, שבעזרתו בצד אחד נוצר ראש, ובצד האחר – זנב ו/או גפיים. גם אם בסוף יתפתח עובר בחלל, ויוולד בריא על המאדים, הוא יהיה כנראה בעל לב קטן וחלש, שלא יוכל לעמוד בהספק הנדרש על פני כדור הארץ ודינו יחרץ לחיות רק על המאדים או בכוכבי לכת דומים בלי שיוכל אי פעם לעשות 'ביקור משפחתי' בכדור הארץ".

אז לא נוכל לחיות בכבידה נמוכה?

"אדם יכול לחיות בקושי בכוח כבידה נמוך, אבל לפי מה שאנו יודעים כיום לא נוכל להתרבות. אפשר כמובן לנסות לפתור את הבעיה אם נצליח לייצר כוח כבידה מלאכותי. ללא כוח כבידה, יש דילול של העצם וניוון שרירים. לצורך השוואה, אנשים בגיל 70-80 מפסידים 1% של עצם בכל שנה, ואסטרונאוטים צעירים בריאים וחסונים בני 30 שיוצאים לטיסות חלל בתנאים של כבידה נמוכה מפסידים 1% לחודש, כלומר פי 12 מאשר זקן. כלומר, אתה שולח לחלל אסטרונאוט צעיר בריא, ואתה מקבל בחזרה שבר כלי. קוסמונאוטים רוסים, שנמצאים שנה בחלל, סובלים מדילול עצם רציני ומשברי הליכה והם לא מסוגלים לעמוד על הרגליים, כאשר הקוסמונאוטים חזרו משהות ממושכת בחללית סויוז, הם לא היו מסוגלים לעמוד על הרגליים, וצריך היה לגרור אותם על אלונקה, היו להם שברי הליכה. אפשר להתגבר על זה באמצעות אימון יום יומי בחלל של הליכה אירובית של לפחות שעה כל ערב כי למעשה העצם מתפרקת ורק האימון הגופני בונה אותה מחדש".

מה עם סקס כשלעצמו, בלי קשר לרצון להתרבות, זה יהיה אפשרי?

"זו גם בעיה. כיום, שני שלישים מהדם נמצאים בחלק התחתון של הגוף, והלב, שהוא משאבה, מרים את הדם מעלה מעלה. אבל בכבידה נמוכה, רוב הדם לא יהיה בחלק התחתון של הגוף, ואם אין דם, אין זיקפה לגבר, אין מספיק נפח נוזלי לגרום לזיקפה, ולכן קשה לעשות סקס. על כדור הארץ אנו מושפעים מאוד מהשעון הצירקדי ולא פחות מהמחזוריות החודשית. שינוי מקצבים אלה מתברר פוגע במחזור החודשי ובזמני הביוץ באישה. אגב, יש גם יתרונות בחלל שכן חלק מבני הזוג שבכדור הארץ רבים מי יהיה למעלה, לא יריבו מי למעלה ומי למטה, שהרי אין לכך משמעות בתנאי חוסר כבידה או בכבידה נמוכה. מעניין שהרוסים טוענים שהם פיתחו מספר אבזרי עזר, שעשויים לסייע בתנוחות מעניינות בתחום. זה מה שאנחנו יודעים בשלב הזה על סקס בחלל".

 בכל זאת, אם נתגבר על זה ונצליח להוליד ילדים בחלל, איזה סוג של תינוקות יוולדו?

"האדם שיוולד בחלל יהיה באמת שונה מאיתנו. יהיה לו למשל לב קטן יותר כי משאבת-הלב שצריכה להתגבר על כוח המשיכה של כדור הארץ, ולהרים את הדם מתחתית הגוף ולהעבירו לכל הגוף, בתנאים של כבידה נמוכה, לא צריך כבר לב גדול כל כך. עם השנים, הלב יהפוך להיות קטן יותר. הבעיה, שכזה ילד לא יוכל לעולם לבקר את סבתא וסבא על פני כדור הארץ, כי ליבו הקטן לא יעמוד במאמץ הפתאומי של כוח כבידה כמו בכדור הארץ, שאתה ואני רגילים לו, אבל אותו ילד חללי לא".

 אז חוץ מאישפוז ארוך במחלקת יולדות וחדר לידה, למה עוד יצטרכו תושבי מאדים להיערך?

"השתתפתי בצוות מדענים, שסוכנות החלל האמריקנית נאס"א אירגנה, כדי לתכנן את המרפאה הראשונה על המאדים. נעזרנו באדריכלים, מהנדסים ומעצבי פנים. הינו צריכים לפתח סט כלים חדש לחלוטין היכול לתפקד בתנאי המאדים, ולהעריך איזה סכנות צפויות על כוכב הלכת הקפוא הזה. הרעיונות שהועלו בצוות התכנון ייושמו לא רק על פני המאדים, אלא גם על פני כדור הארץ. בעתיד חדרי הניתוח ייראו שונה מאוד מהיום. כך גם יחידת הטיפול הקדמית באזור נידח או המענה רפואי הראשוני באזור מוכה אסון. העיקרון הבסיסי הפשוט הוא שצריך להסתמך על אמצעים קיימים במקום, ובו זמנית להיעזר במידע, יעוץ, וסיוע מרחוק באמצעי תקשורת מסוגים שונים. לפני 20 שנה קראנו לזה טלה-רפואה, רפואה-מרחוק, בהמשך דובר על רפואה ב"מציאות מדומה", והיום אנו בעידן הסלולר: obile-health . בעתיד הלא רחוק, בנוסף על האח והאחות, יסייע לרופא ה"רובוט-דוק". הוא לא יחליף את הרופא אבל יהווה זוג ידיים נוספות. ליד החולה תפעל מעבדה ניידת ויחידת הדמייה זעירה שלמה, ובמקום סריקות  CT – ייעשו סריקות והדמיה 3D. יתירה מזאת, לרופא תהיה יכולת לייצר בו במקום, באמצעות מדפסת תלת מימדית, מיכשור רפואי שלא יהיה זמין בסט הכלים הרגיל של הרופא, והרופא גם ייצר את התותב, האיבר המלאכותי או חלק מהאיבר, שיותאים אישית לכל פאציינט, בין אם זה תותב כירורגי, אורתופדי או קרדיולוגי. אם זה לקיבוע זמני או סטנט לבבי קבוע".

 לדברי ד"ר שנקר, ה"רובוט-דוק" יהיה הסייען הטוב ביותר לשיפור איכות הרפואה. מלבד לסייע בבדיקה של המטופל, הוא יהיה מסוגל לבדוק כל מה שהרופא עושה, ויתריע בזמן-אמת על מינון לא נכון של תרופה, טעות באיבחון או הידרדרות של מטופל אחר, הנמצא בסמוך – לפני איבחון או אחרי טיפול. כל זאת באמצעות שימוש מסיבי בערוצי תקשורת הפתוחים למקורות מידע חיצוניים, ובמקרה הצורך ליועצים רפואיים מקצועיים בשר ודם בצד השני של היקום".

 האם גם על פני המאדים נזדקק לחיסונים?

"ככל הידוע לנו, אין מחוללי מחלות אורגנים על פני המאדים. אם כי מי יודע?  בשפה פשוטה, אנחנו כנראה לא נידבק ב"שפעת חייזרים" וגם יש להניח שלא נזדהם מגורם אסטרוביולוגי, שזה שם אחר לצורות חיים שונות מחוץ לכדור הארץ. עם זאת, יש סכנה גדולה מאוד למוות מזיהום, אפילו הפשוט ביותר".

 למה זיהום פשוט ביותר שבכדור הארץ הוא לא מסוכן, עלול להרוג אותנו על מאדים?

"מערכת החיסון שלנו רגישה מאוד לקרינה ולחוסר כוח הכבידה, ואז העמידות שלנו למחלות יורדת. יש פחות יצור של כדוריות דם לבנות ושל כל גורמי מערכת החיסון. לאור הצורך, להישאר בחללים סגורים בלי היכולת לאוורר, לצאת לנשום קצת אוויר, הסיכון להידבק אחד מהשני עולה. את המחוללים למחלות המידבקות יישאו על גופם ובגופם של החלוצים העתידיים למאדים, ובהמשך תיירי החלל, שיהוו את מקור למחלות המדבקות".

 רופא החלל הישראלי ליווה זה עשור אסטרונאוטים במשימות חלל רבות, וישב באולם הבקרה ביוסטון, הזכור מסרטים כאלה שאומרים "יוסטון לחללית, עבור", וגם חיכה להם בעת שובם למסלול הנחיתה בקייפ קנאוורל, אומר כי גם תיירי החלל שיחזרו מחופשת קיץ במאדים, יחזרו מותשים כפי שחוזרים האסטרונאוטים כיום משהות ממושכת בתחנת החלל הבינלאומית. יתירה מזאת, לדבריו, ממאדים הם יחזרו הרבה יותר חלשים ופגיעים מאשר ממשימה בתחנת החלל הבינלאומית. בחזרה מהמאדים צריך לעבור מרחק רב בהרבה. "לפני עשור, כאשר מאדים היה הכי קרוב אלינו ב-60 אלף השנים האחרונות, מרחקו היה מעל 55 מיליון ק"מ. רק לשם השוואה, הירח נמצא ממש בחצר האחורית של כדור הארץ, פחות מחצי מיליון ק"מ, וליתר דיוק 384 אלף ק"מ", אומרת ד"ר לאופר. מסע ארוך שכזה למאדים לא יגמר בחופשת קיץ אחת, וכנראה שכדור הארץ ישלים הקפה שלמה של השמש עד שיצליחו לחצות ה"מטיילים" את המרחק שבין המאדים לכדור הארץ. "בהחלט רצוי לתכנן מראש את נקודת המיפגש, שכן כדור הארץ לא יחכה במקומו לשובם", אומר טל ענבר.

 מהי הסכנה העיקרית משהייה בחלל?

הסכנה העיקרית, אומרים ד"ר לאופר, ד"ר שנקר וענבר, היא עדין קרינה קוסמית. אין לנו דרך טובה להתגבר על הסכנות הרבות, שהיא עלולה לגרום. מהרס תאים ועד סרטן. במשימה אחת לתחנת החלל, בעת התפרצויות שמש, אפשר לפעמים להיחשף לעוצמות קרינה, המגיעות לסך הקרינה שאנו נחשפים במהלך שנה שלמה על כדור הארץ. במסע אחד בין כוכבים ככל הנראה ניחשף לקרינה המירבית המותרת לאורך כל שנות חיינו.

 "סכנה נוספת, שעדיין אין לה פתרון, היא איבוד הסידן בעצמות ודילול השרירים", אומר רופא החלל שנקר. לדבריו, האצה בתהליך זה בשהות בחלל גדולה יותר מפי עשרה מאשר על כדור הארץ. "נפל בחלקי לבצע מחקרים בנושא עצם על מעבורות החלל קולומביה, אנדוור, דיסקברי ואטלנטיס. למרות מחקרים חוזרים ונשנים, לא נמצאה עדיין דרך יעילה לבלום מספיק את תהליך דילדול העצם, אוסטיאופורוזיס", אומר שנקר.

במבט אבולוציוני, כמה זמן ייקח לבני האדם שיחיו במאדים להסתגל, כלומר לפתח יכולות אדפטיביות באופן שאנחנו, תושבי הפלנטה שלנו, נוכל לראות בהם מין שונה כפי שהגדרת אותם – human spaces  – בני חלל?

 שנקר: "כיום כוכב הלכת מאדים אינו מאפשר בעצם חיים נוחים לאף אדם למרות ש-200 אלף תושבי כדור הארץ הביעו את רצונם כאמור ל"ריילוקישין". האטמוספירה דלילה מדיי 1% לעומת הצפיפות של האוויר שאנו נושמים".

 ד"ר לאופר: "גם ההרכב וגם הגזים במאדים שונה מהותית מזה אשר כדור הארץ. במקום הרבה חנקן ומעט פחמן דו-חמצני, במאדים בסך הכול פחות מ 3% חנקן ומעל 95% פחמן דו-חמצני. שלא לדבר על החמצן המהווה על כדור הארץ כחמישית מהאוויר ובמאדים כעשירית האחוז" ובנוסף הטמפרטורה הנמוכה והעדר המים.

 אכן, החיים כפי שאנו מכירים יהיו קשים מאוד על המאדים, אומר טל ענבר, אבל לדבריו, בזכות המים הקפואים שבמעמקי האדמה, נוכל להפוך שטחים גדולים לגני ירק ואפילו ליערות. יכול להיות, אומר שנקר, שבעתיד הרחוק אפשר יהיה אפילו לייצור במאדים כוכב לכת שלא יהיה מזוהם, שיהיה ירוק, עם אוקיינוסים ואטמוספרה רוויות חמצן מהצומח וצפופה, עם עננים ואקלים נעים לסביבה, ואלה יאפשרו חיים במרחב, ולא בתוך מחילות או בקרונות אטומים וסגורים. תהליך הארצה , להפוך את כוכב הלכת האדום לדמוי כדור הארץ, ייקח זמן רב.

 "לדעתי סביר שהאנשים הראשונים שיגיעו למאדים לא יורשו ללדת צאצאים, מאחר שלא ברור איך הם יתפתחו שם וכמה מהם יישארו בחיים. "משימה מאוישת למאדים תימשך זמן רב, והצוות בה יהיה חשוף לסכנות שונות, ובהן חשיפה ממושכת מאוד לקרינה מסוגים שונים, בעיקר בעת סערות שמש. מכיוון שכך, לדעתי צוות האסטרונאוטים שיטוס למאדים, לא יורשה להוליד צאצאים מחשש לפגמים מולדים קשים ביותר, אומר ענבר.

פונדק ומוסך לתיקון רכבי חלל על הירח

 רק באחרונה טענה סין כי שלחה וגם החזירה בשלום קוף לחלל, והשבוע נחת רכב חלל סיני לא מאויש על הירח מספינת-האם הסינית שלו, שנג'ה-3, במפרץ הקשת בענן בצפון הירח. במקביל, הודיעה יפאן כי תקים על הירח בסיס בשנת 2030 וגם רוסיה הודיעה כי תקים בסיס על הירח כבר בשנת 2027. אבל בשלב זה הירח אינו מהווה יעד עיקרי להתיישבות, אלא מאדים, אבל המירוץ לירח הפך להיות כרטיס כניסה למועדון החלל, כמו שיש מטוסים, המשמשים רק לאימון טייסים "על רטוב", או לפי פירסומים זרים יש מדינות, כמו קפריסין, המשמשות כאתר ניסויים בסיום קורס סוכני ריגול של "המוסד", כך הירח נחשב לאו דווקא כיעד להקמת התנחלות אדם, אלא כפונדק דרכים, ככן שיגור למסעות ארוכים יותר בחלל ואפילו כבסיס לתיקון רכבי חלל וכפונדק דרכים לעייף במסעותיו בחלל, מן "בד אנד ברקפסט" שגם כולל מוסך לתיקון ולתחזוקה של רכבי חלל. מדובר על הקמה רובוטית של מושבה קטנה שתשמש בסיס מנוחה או בסיס שיגורים, שכן מאחר שכוח הכבידה של הירח קטן, האנרגיה הדרושה לשיגור של רכבי חלל משם היא קטנה ולכן חסכונית, בהשוואה לאנרגיה הדרושה בכדור הארץ.

 בצד זה, מעולם לא נזנחה התוכנית להקמת "מעלית חלל", כבל שיעלה נוסעים ומטען לגובה של 36,000 ק"מ, עד לנקודה מסוימת שבה יש איזון בין כוחות המשיכה של השמש, כדור הארץ וגופים אחרים, אבל בינתיים עוד לא הצליחו להתגבר על הכובד העצום של הכבל שיחזיק את כל העסק על כתפיו, אבל בכל פעם שאנשי נאס"א נשאלים על כך, הם עונים כי התוכנית הזו שנשמעת דימיונית ואשר ארתור סי קלארק הסופר הזכיר אותה בספרו "מזרקות גן העדן", עדיין קיימת.

 אגב, כדאי להזכיר, כי כל קנייה או מכירה של חלקות קרקע על הירח, אפילו אם היא מלווה בהנפקה של תעודה מהודרת, הנראית כתעודת קניין, אינה שטר בעלות, ואין לדבר שום נפקות משפטית. זה גימיק, בינתיים לא מזיק, של תרבות שהמייצג הכי חזק שלה הוא צריכה. לפי החוק הבינלאומי, החלל על הירחים, המטאורים והפלנטות שבו, שייכים אם בכלל לאדם, כלומר לכל המדינות, גם אם דגלים של מדינות שונות מתנוססים שם.

שיגרת היום יום: אוכלים, מבצעים ניסויים, מצייצים בטוויטר ושרים

 קרוב ל-20 מיליון צופים צפו בסרטון וידאו ביוטיוב, שבו ביצע האסטרונאוט הקנדי כריס האדפילד קאבר ל"מייג'ור טום" של דיוויד בואי בתחנת החלל הבינלאומית. מאז הפך האדפילד לסלבריטי לא רק בקנדה, וכפי שאפשר לראות בקליפ, האסטרונאוטים לבושים בטי שירט ובמכנסים ארוכים או קצרים, שכן הטמפרטורה שם היא סביב 25 מעלות, האופטימום שבו רוב בני האדם מרגישים בנוח.

איך נראה היום יום בחלל?

השיגרה היא כמו של מדען העובד באוניברסיטה או במכון מחקר, שכן חלק גדול מזמן הערות שלהם הם מבצעים ניסויים עבור מכוני מחקר ואוניברסיטאות בכל העולם, שנועדו לבדוק כיצד מתנהגים נגיפים, חיידקים, תרכובות כימיות בתנאי מיקרו כבידה. בדומה לאדם רגיל, הם אוכלים שלוש ארוחות ביום, והמזון שלהם, מלבד העובדה שרובו מגיע בקופסאות שימורים ובשקיות ואקום אטומות, כולל מנות אוכל משובחות של המדינות שמהן מגיע כל אסטרונאוט, וזה אומר מנה בשרית, עוף, דגים, חזיר או בקר, ולידה מנת ירק מאודה ואורז או פסטה. הם אוכלים לרוב בעזרת כף, שכן הם אמנם אינם מבשלים במקום, אבל הם מחממים את האוכל, ויש מקרים שהם צריכים להוסיף מים למנת המזון המיובשת. למרות שמנות האוכל ארוזות בשקיות ואקום אטומות או בקופסאות שימורים, "תאמין לי שזה מזון משובח, העדית של המטבחים של כל מדינה, וחוץ מהעובדה שהסטייק הוכן שנה לפני שהם אוכלים אותו, אלה ארוחות מצוינות, זה לא כמו אוכל שאנחנו מורגלים בטיסות, אלא להיפך", אומר טל ענבר, שצבר "שעות נאס"א" רבות ועמד מקרוב אחר המזון הנארז עבור האסטרונאוטים.

 ביתר הזמן הם מתעמלים על אופני כושר מיוחדים, רצים על מתקן-ריצה בעודם מחוברים לרתמה מיוחדת, הקושרת אותם למתקן, ומבצעים תרגילי התעמלות נוספים במשך שעתיים שלוש בכל יום, וזאת כדי לשמור על מסת השרירים ועל צפיפות העצם, שכן שני אלה נפגעים בתנאים של מיקרו כבידה. בזמן הפנוי שלהם, הם מצייצים בטוויטר, מעיפים מבט בפייסבוק, קוראים וכותבים אימיילים לבני המשפחה שלהם ולחברים, אבל כל תעבורת התקשורת הזו עוברת דרך מרכז הבקרה ביוסטון, וזאת כדי למנוע נוזקות, תוכנות זדוניות שבטעות או שלא בטעות עלולות להישלח מכדור הארץ ולגרום לנזקים למערכות האלקטרוניקה הרגישות.

 הבעיה היא בעת חזרתם לפלנטת האם שלהם ושלנו, כדור הארץ, ובשעות הראשונות הם מתקשים לעמוד וכמובן ללכת, עד שחוזרת אליהם תחושת שיווי המשקל. הם חוזרים חוורים וחלשים, ועוברים בדיקות בכל כמה ימים, ובבית הם חוזרים לאט לאט למצבם המקורי. "למעשה, הם עוברים תהליך שיקומי, בדומה לאדם שיצא לאחר שבועות רבים מבית חולים. בהתחלה, איך שהם חוזרים, מושיבים אותם על כיסא ומובילים אותם, אבל בתוך ימים וביתר שאת בתוך שבועות, הם חוזרים למצבם. אין פה משהו בלתי הפיך", אומר ענבר. אין כמובן לשכוח כי האסטרונאוטים עוברים מראש הליכי מיון קפדניים, ומעבר לבחינות פסיכולוגיות ובדיקות של עמידות נפשית, הם כמובן נמצאים בעשירון העליון של בריאות וחוסן פיזיים.

 רופאי חלל, שיש כמה עשרות כאלה בכל העולם, רובם בארה"ב, אשר עוברים הכשרה מיוחדת בנאס"א, בודקים אותם ושבים ובודקים אותם, ומתברר כי בתוך שבועות הם חוזרים לרוב כושרם ובתוך חודשיים שלושה ולעתים ארבעה הם שבים לעצמם. בזכות הפעילות הגופנית שהם מבצעים בחלל הם אינם עולים במשקל וכך גם בעת חזרתם. עד כה לא נמצא פגם לאחר ההתאוששות וגם לא יתרון, שלא היה להם קודם.

 סופר המד"ב קלארק על תנוחות הסקס המתאימות לחלל

spaceסופרי מדע בידיוני, כולל ה"קלאסים", אייזיק אסימוב, ארתור ס' קלארק ורוברט היינלין, כתבו עוד במחצית הראשונה של המאה ה-20 על הקמת מושבות אדם בחלל, והגדיל לעשות ריי ברדברי ("רשימות מהמאדים" ו"פרנהייט 451"), סופר המדע הבדיוני, שמת לפני שנה בגיל 91 בלוס אנג'לס וביקש להיות האדם הראשון שייקבר במאדים.

 אגב, ארתור ס קלארק, שהגה את רעיון לוויני התקשורת, את הבנקאות באינטרנט ואת מעלית החלל, מציע באחד מסיפוריו שלל תנוחות המתאימות לסקס בתנאים של מיקרו כבידה, ואכן, בסופו של דבר, למרות הקשיים, סקס בחלל ובוודאי במושבות קבע של האדם יהיה אפשרי, אף שבהתחלה יהיה בהחלט בלתי נוח.

 בנוסף על סוכנויות החלל הגדולות, של ארה"ב, של האיחוד האירופי, של רוסיה, של סין ושל הודו, חברות פרטיות רבות נכנסות לתחום ובהן חברת ספייס X של היזם והפיזיקאי אילון מאסק, שבגיל 28 מכר את הסטארט אפ הראשון שלו בעשרות מיליוני דולרים, שהקים ומכר את חברת פיי-פאל לתשלומים באינטרנט לענק המכירות באינטרנט "אי-ביי" ב-2 מיליארד דולר, ואשר הקים את מיזם המכוניות החשמליות "טסלה", מקים שירות של "מוניות חלל" ו"אוטובוסי חלל", ורוצה להטיס אנשים למאדים. והוא לא לבד, כך גם "וירג’ין אטלנטיק", שהקים המיליארדר האקסנטרי ריצ’רד ברנסון, הבעלים של וירג'ין, וכך גם גם ג’ף בזוס, מייסד תאגיד האינטרנט אמזון, רוצה להיכנס אף הוא לתחום הסעת אנשים לחלל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-ינואר 10, 2014 מאת ב-המחר הנועז ותויגה ב-, .