רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

נשיא אוקספורד מגיע לנגב

בן גוריון בנגב"חזרתי עכשיו משדה בוקר, עמדתי מול הקבר של דוד בן גוריון ומול דיוקנו, וכל זה על רקע המדבר, האור העז ותכול השמים, ונזכרתי בחזון שלו – להפריח את המדבר ולהקים בנגב אוניברסיטה, שתהיה האוקספורד של כל האזור. התרגשתי מהמעמד הזה". זה המשפט הראשון שאומר לי פרופ' אנדרו המילטון, מדען מוכר ובעל מוניטין במערב בתחום הכימיה האורגנית, שרבים מתלמידיו עובדים כיום כמדענים חוקרים באוניברסיטאות המחקר בישראל, ובעיקר במכון ויצמן למדע. אבל העילה שאני פוגש את פרופ' המילטון, בלובי המפואר של מלון המלך דוד בירושלים, אינה קשורה למחקריו בכימיה אורגנית, אלא בתפקיד השני שבו הוא מחזיק, אשר "שותה" את רוב זמנו ובא גם על חשבון שעות השינה שלו, והוא תפקיד שבאנגלית נקרא "הקנצלר של אוניברסיטת אוקספורד", ובעברית "נשיא אוקספורד".


דודי גולדמן

ריענון זכרון קצר: אוקספורד, העתיקה שבין האוניברסיטאות בעולם דובר האנגלית, פועלת זה 918 שנים מאז שנת 1096 בעיר האוניברסיטאית הקטנה והמקסימה אוקספורד אשר במחזור אוקספורדשייר, והיא נחשבת במשך כל השנים, גם עכשיו, כאחת מבין חמשת האוניברסיטאות הטובות בעולם ולרוב היא מדורגת במקום ה-1 או ה-2 בעולם, ובין בוגריה עשרות זוכי פרסי נובל, מנהיגים בעולם ואנשי רוח. אפילו בעברית, שמה נקשר עם תו-איכות הגבוה ביותר, למשל כאשר חרדים מדברים על ישיבת חברון הם קוראים לה "האוקספורד של עולם הישיבות". בתוקף תפקידו משמש פרופ' המילטון כנשיא של כל 38 האוניברסיטאות השונות, קולג'ים, המפוזרים ברחבי העיר אוקספורד ועוד שש מכללות פרטיות קטנות, וזה אומר שהוא צריך לנהל ולפקח יחד עם חמשת סגניו על כ-4,000 חברי סגל, מרצים ומתרגלים, הנקראים דון, ועל אלפים רבים של סטודנטים לתואר ראשון, לתואר שני, לדוקטורט ותלמידי מחקר לפוסט-דוקטורט, וזה אומר ספריות מהגדולות והחשובות בעולם, וזה אומר מוזיאונים מתוקתקים ועדכניים וזה אומר מאות דונמים של יערות חורשות פארקים ואגמים הכוללים מקטעים של הנהר (תמז) ותקציב של מיליארדי דולרים.

 

סליחה על השאלה הישירה, מדוע אדם עסוק כמוך עוזב הכל ומגיע לישראל?

andy-long"באתי כדי לקבל תואר דוקטור כבוד שאוניברסיטת בן-גוריון העניקה לי, אבל בעיקר הגעתי עכשיו לראשונה לישראל כדי לבסס שיתוף פעולה מדעי מחקרי עם אוניברסיטת בן גוריון ועם מדענים ישראלים אחרים מאוניברסיטאות המחקר שלכם".

בהודעה שפירסם הסנאט והוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב נכתב כי "גמרנו אומר לכבד את אנדרו ד' המילטון לאות כבוד לאיש אקדמיה, שמנהיגותו והחזון שלו השפיעו על כמה מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם; מתוך הוקרה לנשיא אוניברסיטת אוקספורד, שסולל דרך בלתי מתפשרת של מצוינות ומשלב ידע מדעי מעמיק עם יכולת ניהול מעולה למען קידום ההשכלה הגבוהה והמחקר; בהערכה לחוקר מבריק בתחומי הכימיה האורגנית והביולוגית, חבר ה-Royal Society והאקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים וזוכה פרסים בינלאומיים חשובים, שהעמיד דור של תלמידים ממשיכי דרך; ובהוקרת תודה על שותפותו האמיצה עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המהווה שיתוף פעולה פורץ דרך בין האקדמיה הישראלית לאוניברסיטת אוקספורד ועדות לחשיבותם של קשרים אקדמיים כגשר בין אנשים ותרבויות, וכצעד חשוב בדרך להשגת שלום באזור, ולהעניק לו את התוארדוקטורלפילוסופיה לאות כבוד על כל הזכויות והכבוד הכרוכים בתואר זה".

 זה מעבר חד מאוקספורד, על האור האפור ירוק שלה, למדבר היוקד בנגב?

"זה באמת שונה. פגשתי מדענים במרכז המחקר של המדבר, ולקחו אותנו לקבר בן גוריון, וראינו את המראה החזק הזה של הקבר על רקע המדבר, והתרגשתי מאוד כאשר סיפרו לי כי בן גוריון אמר שחזונו הוא להביא את אוקספורד לנגב וכי האוניברסיטה הזו תפעל למען תושבי כל האיזור כולו. האור החזק, המדבר הגדול ובתוך כל זה דיוקנו וקברו של המנהיג, שזה היה חזונו והנה הוא מתגשם – יש אוניברסיטה מצוינת בנגב ויש מחקר מדעי במדבר ובערבה, וכל זה תחת השמים הכחולים שלכם, שכה שונים משמי אוקספורד, זו היתה חוויה חזקה בשבילי. בנוסף על זה, המצוינות של אוניברסיטת בן גוריון מדברת אלינו, אנשי אוקספורד, שזה מאות שנים שאנחנו מחויבים למצוינות. ולכן חשוב לנו להדק את שיתוף הפעולה המחקרי עם אוניברסיטת בן גוריון ועם יתר מוסדות המחקר הישראלים".

 עם כל הכבוד שאני רוחש למדע הישראלי, מה מיוחד בו כל כך שמצליח לטלטל אותך לכאן?

"המדע בישראל מודרני מאוד ועדכני והוא מקיים קשר טוב עם התעשייה ועם הצרכים של העולם, ואנחנו רוצים קשר הדוק עם המגמה הזו. אני מכיר כמה מפירות המדע הישראלי, כמו רבים מעמיתיי באקדמיה במערב, ואנחנו רוצים להתחבר לזה. רק לפני כמה שבועות היה פה שר המדע של בריטניה, והודיע על הידוק שיתוף הפעולה המחקרי אקדמי בין ישראל לבין בריטניה ועובדים אצלכם מדענים ישראלים שהוכשרו באוקספורד ולי עצמי יש תלמידים שעובדים במוסדות המחקר בישראל ובעיקר במכון ויצמן למדע ויש מחקרים משותפים בנושא תאי גזע עובריים, ותיכף אני נפגש עם נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים ועם ראשי האוניברסיטאות ועם מדענים עמיתים. אגב, את הקרדיט להוצאה לפועל של כל שיתופי הפעולה הגון לזקוף לטובתם של אנשי המועצה הבריטית בישראל, שעובדים כל הזמן כדי לקרב בין החוקרים ואנשי האקדמיה של שתי המדינות. בטקס המרגש בבן גוריון הכרזתי על שיתוף פעולה בין אוקספורד לבין מדעני בן גוריון למיזם מחקר מים גלובלי, שיאפשר לפתח טכנולוגיות מים מתקדמות. למדע הישראלי יש גישה מעשית של מינוף המחקרים לטובת טכנולוגיות מסחריות ואנחנו רוצים להתחבר לגישה הזו שלכם".

 אתה מודע להישגים הנמוכים במדדים הכמותיים של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים?

"לא. אני לא מכיר את זה, אבל אני בהחלט מכיר ישראלים רבים – סטודנטים שלי לשעבר, שכיום עובדים כמדענים, סטודנטים שלי בהווה, שכן מאז שמוניתי לתפקיד בשנת 2010 הקפדתי להמשיך לעבוד גם במחקר, במקרה שלי בכימיה אורגנית, ובמשך כל חיי באוניברסיטאות השונות, בפרינסטון, בקיימברידג' (המתחרה הבריטי של אוקספורד) ובאוניברסיטת ייל, שם שימשתי כפרופסור, בכל המקומות האלה הכרתי מדענים ישראלים, כך שהרושם שיש לי על ישראלים הוא מהיכרות אישית איתם, ומכל אלה שהכרתי ואני מכיר, מדובר במדענים מעולים, כך שאני מניח שמערכת החינוך שלכם דווקא טובה מאוד."

teaלמעט התה – "לא חזק, בלי סוכר, ובלי חלב", שהוא מבקש מהמלצר בלובי של 'קינג דיוויד' בירושלים, כל גינוניו ואורחותיו של הקנצלר הבריטי הזה הם ישראלים מובהקים, כולל הישירות, הטפיחות והצ'אפחות שהוא נותן לי בגב ובזרוע, בתגובה לשאלות שונות וגם פרצי הצחוק המתגלגלים שלו מפתיעים את מי שחשב למצוא פרופסור בריטי קריר ומאופק. הוא מספר בהתלהבות על להקה של סטודנטים-רקדנים שהופיעו בקטעי מחול באוניברסיטת בן גוריון, ובעצם עשו חזרות על זקנו לקראת הופעתם במקום הרבה יותר חשוב מבחינתם כאמנים, וזה פסטיבל אדינבורו. "זה נהדר, הכשרון והמצוינות הם גלובליים, וזה תמיד מרגש להיווכח בכך. נכון דיוויד", הוא שואל, תוך כדי טפיחה על זרועי, ואני נאלץ להנהן בהסכמה.

 עם כל ההתלהבות על שיתופי פעולה אקדמיים בין בריטניה לישראל, נדמה לי שאצלכם החל החרם האקדמי על ישראל, והסטודנטים בקמפוסים של בריטניה הם הצעקנים ביותר כנגד ישראל. איך זה מתקיים זה בצד זה?

"נתחיל מהעובדה שבאוקספורד היה מישאל דמוקרטי, ובסופו הוחלט ברוב קולות להתנער מהחרם, כך שבאוקספורד אין חרם על ישראל. מעבר לזה, לדעתי האישית מדובר בקבוצות שוליים, וכמובן שאלה אינן האוניברסיטאות שרוצות להחרים או לעסוק בחרמות, אלא אלה יוזמות מקומיות של סטודנטים ולפעמים גם חברי סגל שמחליטים מה שמחליטים, ובדמוקרטיה אי אפשר לאסור התארגנות לצורך הבעת דיעה. אוקספורד כגוף וגם אני עצמי, כמייצג שלה וגם אני באופן אישי, מתנגדים באופן נחרץ וברור לכל חרם על ישראל. נקודה. כתבת את זה, דיוויד? אבל אני פה כדי לקדם את הרעיון, שצריך לשתף כוחות כדי לקדם את המדע לתועלת האדם ולמען הרווחה שלו וצריך להיות עם הפנים למציאות שסביבנו, ולא להסתגר רק בין ספרים ונוסחאות, כלומר להתממשק עם המציאות ועם צרכיה, ובשביל זה צריך מדע שגם אפשר יהיה לקטוף ממנו גם פירות".

 גם אתם, אוקספורד? אתם, הסמל המסורתי האנגלי של מחקר בסיסי, ולא של מחקר ישומי מעשי, של מדע הנעשה בגלל סקרנות, ולא למען הסיכוי העתידי לרווח כספי, דווקא אתם הופכים להיות כל כך אפליקטיביים?

245px-Oxford_University.svg"דיוויד, אני חושש שהשאלה שלך מצביעה על עמדה שמרנית, החבויה בה. אין שום דבר רע ביישום של ידע אנושי, הנצבר בעמל שקדני באוניברסיטאות, ובקידומו למען הציבור הרחב. ידוע שאוקספורד היא מרכז מחקר מעולה במדעי הרוח, בפילוסופיה, בספרות, בהסטוריה, בחקר הדתות, במדע בסיסי, ברפואה ובמדעי החיים, שבהם אנחנו במקום הראשון בעולם, אבל אנחנו חיים במאה ה-21, ולא בעבר הרומנטי, ובמאה הזו יש אתגרים רבים וחשובים שנועדו לעזור לאדם, למצוא פתרונות למיגור רעב, למצוא פתרונות זולים למים נקיים בכל נקודה בכדור הארץ, למצוא פתרונות של אנרגיה בת קיימא, לחפש פתרונות נגד מחלות, כולל מחלות זיקנה שונות, גופניות ונוירודגנרטיביות, ולכן הפתרון הוא להמשיך גם במדע בסיסי וגם במדע, שמפירותיו ייהנה הציבור. אני מכבד מאוד את המחקר לשם המחקר ואת ההשכלה כשלעצמה, ובוודאי אתה יודע שאחת הספריות הגדולות והחשובות בעולם היא הספריה הבודליאנית שלנו, והמוזיאונים הרבים והספריות המקצועיות שחיות ותוססות אצלנו באוקספורד ואת החשיבות של שמירה, מתוך כבוד למסורת, של נכסי תרבויות העבר של האדם, ואתם פה בירושלים מגלים גישה מקצועית מצוינת של שילוב פנטסטי בין צרכים של מודרנה לבין כבוד למורשת העבר, ואנחנו בדיוק כאלה גם. ולכן אוקספורד של המאה ה-21 מבינה שצריך לשלב מחקר עם רעיון דינמי שמסתכל קדימה, וזה אומר שילוב של מדע ושל טכנולוגיה, ובאתי לכאן בזכות העובדה שישראל של המאה ה-21 היא מקום של הישגים כבירים במדע וברפואה, והביקור שלי בבן גוריון היה הזדמנות להכריז על מיזם המים המשותף, אבל גם לחגוג מיזמים בריטיים ישראלים משותפים, וזה אומר גם חילופים של משלחות של סטודנטים חוקרים ישראלים ובריטים, שיוכלו לבוא לכמה חודשים או יותר להמשך לימודיהם באוקספורד ולהיפך, שסטודנטים מאוקספורד יוכלו לבוא לכאן ולהמשיך בלימודים שלהם, אבל אישית אני מעוניין בסטודנטים ישראלים".

 איזה תכונות אתה מקווה למצוא בסטודנט הישראלי?

"שאלה מצוינת, דיוויד. אנחנו בהחלט רוצים להגדיל את מספר הסטודנטים הישראלים אצלנו בבריטניה בכלל, וכמובן באוקספורד בפרט. אבל אם הסטודנט הישראלי לא יצליח להתקבל אלינו לאוקספורד, אני מעודד אותו לנסות ולהתקבל לקיימברידג'…. אבל עכשיו ברצינות, אנחנו מחפשים אנשים עם תשוקה לדעת. צעירים שיש להם הישגים לימודיים גבוהים, שהם סקרנים, פתוחים, מסורים לידע. תנאי הקבלה קשים, והמינימום הדרוש הוא ממוצע בגרות של 90 ורצוי מעלה, ומהם לפחות 3 מקצועות ברמה של 5 יחידות, ואז אפשר להגיש בקשה, ויש כמובן מבחנים שונים וראיונות, אבל מי שמצליח להתקבל – מובטחת לו הרפתקה אינטלקטואלית חזקה ומרגשת".

 אני מניח שאתם מחפשים רק סטודנטים ישראלים למדעי הטבע, למתמטיקה, למדעי המחשב?

"לגמרי לא רק את אלה. גם את אלה. אנחנו רוצים שיגיעו אלינו סטודנטים בכל תחומי הדעת. אני מזכיר לך שיש לנו לימודי ישראל באוקספורד, וחיזקנו את זה בזכות מתנה מידיד שלנו שתרם לנו, מייקל לואיס, וחוג ללימודי ישראל עוסקים במחקר, ויש לנו לימודים על הסטוריה יהודית, ספרות יהודית, כולל הסטוריה אחרונה של ישראל, וכמובן שיש לנו את המרכז לספרות עבדית ויהודית, ובספריה שלנו יש כתבי עת באידיש ובעברית, ואוקספורד היא מרכז של לימודי יהדות והסטוריה יהודית מאז המאה 16. אנחנו רואים בעצמנו מגנט לכל העולם ובוודאי לעולם היהודי, לבוא וללמוד על ישראל ועל תרבות ישראל זה חלק חשוב בנוף האקדמי שלנו, ובנוסף יש לנו אפילו קורסים חדשים על המתנחלים היהודים בגדה המערבית".

 מעבר לעובדה, שקראתי שרק 1 מכל 5 שעונה על דרישות-הסוף, מצליח להתקבל, אני מניח ששכר הלימוד במוסד כזה גבוה מאוד.

"אני מבקש שתכתוב פה את התשובה שלי באופן חד וברור: שכר הלימוד באוניברסיטה כמו שלנו אמנם אינו זול, אבל כל סטודנט שיתקבל אצלנו – ילמד, ושכר הלימוד לא יהווה בעיה בשבילו. יש לנו קרנות מילגות לאנשים שבשלב הזה של חייהם אין להם כסף, ואנחנו תמיד מוצאים הסדר. לא קורה מצב שבגלל שכר לימוד – סטודנט שהתקבל לא ילמד, כך שאין שום משמעות לגובה המשתנה של שכר הלימוד, ואנשים רבים שכיום מוכרים כמדענים זוכי פרס נובל, כראשי ממשלה ומדינאים, סופרים ואנשי אקדמיה, הם בוגרי אוקספורד, ותתפלא עד כמה רבים מהם למדו אצלנו על מילגה".

40 אחוז מבין הסטודנטים באוקספורד אינם בריטים והם מגיעים ממאות מדינות ותרבויות ומהם כ-400 בוגרים חיים בישראל. במסגרת היערכותן של אוניברסיטאות רבות, במקרה הזה אוקספורד, מוקמים בתי ספר וחוגים העונים על הצרכים של השוק, ובמסגרת זאת נפתח באוקספורד בית-ספר למימשל, בזכות תרומה של איש העסקים היהודי רוסי אמריקאי, לן בלווטניק, המתגורר בבריטניה, שגם תרם לבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ולקיימברידג'. "לן הוא חבר משותף של הישראלים ושל הבריטים והוא תרם לנו להקמת בית הספר למימשל אצלנו באוקספורד, ולומד שם ישראלי אחד ולומד שם פלשתיני אחד, וכך הם לומדים אחד מהשני, ואז כל אחד מהם חוזר למקום שלו, ומשם הוא מנסה לשפר את העולם. לאוניברסיטאות, אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטאות מחקר טובות אחרות, הן העתיד של העולם, ומשם תצא מהפיכת העתיד ומהפיכת הידע שתזלוג לכל העולם ותעזור לכל האנושות. תראה מה עשתה נשיאת בן גוריון עם האוכלוסיה הבדואית".

 פרופ' רבקה כרמי, שקודם עמדה בראש בית הספר לרפואה?

"בדיוק. היא ביצעה מחקרים שהניבו תרופות נגד עוורון בקרב ילדים בדואים בנגב, באיזור שבו פועלת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון, וזו דוגמה נהדרת לשילוב שבין האוניברסיטה לבין הסביבה ולתועלות ההדדיות שכולם מפיקים מהשכלה גבוהה ומידע מקצועי ברמה הכי גבוהה".

 התארחתי כמה ימים אצלכם ב"ניו קולג'" באוקספורד, אבל לא הצלחתי להבין את השיטה שלכם שהבנתי שהיא היחידה בעולם, שבה סטודנט יושב אחד לאחד עם הפרופסור שלו והוא מקבל מטלות וצריך להגישן לפגישה של השבוע הבא? מה פשר השיטה המשונה הזו?

miun"תשמע, באוקספורד הכל הפוך. הנהר שזורם באמצע העיר, התמזה, באוקספורד מתחלף שמו לאיסיס, או למשל הקולג' שבו התארחת, ניו-קולג', כלומר הקולג' החדש, הוא למעשה הקולג' הכי עתיק. אצלנו באוקספורד הכל הפוך. אסביר לך את השיטה: אצלנו השנה מחולקת לשלוש תקופות בנות 8 שבועות בכל תקופת לימודים, כך שמשך הלימודים קצר ודחוס מאוד. בניגוד לאוניברסיטאות אחרות, שבהן יש אלפי סטודנטים, שמרגישים זרות וניכור ותחושה שאין מי שמטפל בהם ורואה אותם, אצלנו וגם בקיימברידג' נהוגה שיטה של טיוטוריאל, שבה הפרופסור עומד לרשות הסטודנט לפחות אחת בשבוע למשך שעה, והוא שומע אותו וקורא את העבודות שלו. אצלנו באוקספורד יש 20,000 סטודנטים, אבל המספר הממוצע של סטודנטים בכל קולג' הוא רק של מאות בודדות, וכך הסטודנט אינו מרגיש אנונימי וזאת בזכות קהילה קטנה, וכך הסטודנטים מתערבבים אחד בשני ומרגישים חלק מקהילה אקדמית קטנה.

בשיטה שלנו שבה כל סטודנט לתואר ראשון נפגש פעם או פעמיים בשבוע נפגש למשך שעה עם המורה אחד על אחד, ולפעמים שניים על אחד, ויש להם שעה של פוקוס אינטנסיבי על הנושא, לא חשוב אם זה מה שקורה בתאילנד עכשיו או אם זו תרבות יהודית או בעיה במתמטיקה, וכך הסטודנט לא מרגיש מוזנח לא אישית ולא אקדמית, וגם אי אפשר לברוח כי יושב מולך מורה והוא מטיל עליך משימות לקרוא ולכתוב על זה מאמר קצר, ואז כעבור שבוע נפשים שוב ותפקידו של המורה הוא לבקר את המאמר שלך, להציג טיעוני נגד מול התיזה שלך, וכך מייצרים מוחות מבריקים, כך מייצרים שיג ושיח אינטלקטואלי, שבו עליך להיות לא רק בעל מחשבה אנליטית, אלא שעל הדרך אתה רוכש גם בטחון אינטלקטואלי. אני חושב שהשיטה המיוחדת הזו שלנו היא אחת הסיבות לעובדה שמנהיגים כה רבים הם בוגרי אוקספורד, לא רק כל ראשי הממשלה, לא רק ראש הממשלה הנוכחי דיוויד קמרון ואפילו ראש האופוזיציה הנוכחי ואפילו משפחת הנשיא לשעבר קלינטון".

 פעם, לפני הרבה שנים, קנצלר אוניברסיטה יכול היה לעצור ולכלוא סטודנטים בעייתיים בתאי כליאה שהיו בכל אוניברסיטה. אצלכם כבר אין תאי צינוק לסטודנטים?

(מתפוצץ מצחוק): "אתה צודק. התופעה חלפה מן העולם לפני שנים, אבל אני יכול להגיד לך, שלפעמים אני מצטער שתאי הכליאה אצלנו נעלמו, זה בהחלט יכול היה להקל את העבודה שלי…"

 

דרוש מדען שרוצה פרס בסך 10 מיליון ליש"ט

בוגרי אוקספורד הם מועדון אליטיסטי, והם נקראים באנגלית Oxonians ובין אלה אפשר למצוא 47 זוכים של פרסי נובל, שלימדו או למדו באוקספורד, ראשי מדינות בעבר ובהווה ובהם ביל קלינטון, ראשי ממשלות בריטניה, 100 מחברי הפרלמנט הבריטי, 140 מבין חברי בית הלורדים, מנהיגים של מדינות בקנדה, באסיה, באפריקה, באירופה, ממציא האינטרנט (הווב), טים ברנרס לי, האסטרופיזיקאי אדווין האבל, שעל שמו נקרא טלסקופ החלל, אלברט איינשטיין בילה זמן באוקספורד, וכך גם הפיזיקאי ארווין שרדינגר, שחקני הקולנוע יו גרנט, קייט בקינסייל, דאדלי מור, מייקל פאלין, טרי ג'ונס, יוצר הקולנוע קן לואץ' וריצ'ארד קרטיס, הסופרים, לואיס קרול (אליס בארץ הפלאות), הסופר והפילוסוף אלדוס האקסלי, המחזאי והסופר אוסקר וויילד, ג' ר ר טולקין, גרהאם גרין, ג'וזף הלר, ויקראם סת', המשורר פרסי שלי, אודן, ת ס אליוט פיליפ לרקין והפילוסופים תומס נייגל, רוברט נוזיק וג'ון סירל.

bogrim

האוניברסיטאות מתגאות כיום בבוגרים שלהם שכן הן החלו כבר בתהליך של דיאלוג אקטיבי עם הציבור הרחב, וזה הרקע שיכול להסביר את התופעה של "חיזור אחר הקהל". אנשי המחקר מבינים כי כדאי להם להסביר את החשיבות האמיתית של העבודה המדעית לקהל הרחב, וזה מצידו מגלה סקרנות. בנוסף, כל אוניברסיטה רוצה לבחור סטודנטים מבין העידית שבעידית, ולא להתפשר על בעלי יכולות והישגים בינוניים. דוגמה לשיתוף פעולה כזה שבו המדע פונה לציבור מתקיים בימים אלה, גם בבריטניה, שבו התוכנית הורייזן (אופקים) של ערוץ הטלוויזיה בי-בי-סי-2 עורכת תחרות שהפרס הראשון בה יהיה 10 מיליון ליש"ט. אנשי בתחנה בשיתופם של 100 מדענים נבחרים הצליחו לגבש מסקנה כי בפני האנושות כיום עומדות שש בעיות קריטיות, שצריך וכדאי למצוא להן פתרונות. הציבור מוזמן להצביע איזו בעיה מבין השש היא הקריטית ביותר. ואלה שש הבעיות: מזון, מחסור במים, שינויי האקלים, עמידות מיקרוביאלית, שיתוק ודמנציה. ההצבעה של הציבור הבריטי כבר החלה והיא תסתיים ב-25 ביוני. אחרי שתיבחר הבעיה, יגישו מדענים מכל העולם פתרונות, והצוות שיביא את הפתרון הטוב ביותר, לפתרונה של הבעיה שתיבחר, ואשר את הפתרון יבחן צוות מקצועי של מדענים ומהנדסים, יזכה בפרס העצום הזה. כך המדע יקבל מימון למיקוד המאמץ בפתרונה של בעיה שעשויה להועיל לרובנו, והתקשורת תקבל את סם-החיים שלה, הרייטינג.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-יוני 28, 2014 מאת ב-כללי ותויגה ב-.