רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

מדעני מכון ויצמן: מצאנו מולקולה שאולי היא התקווה לתרופה יעילה נגד דיכאון

blueהפרעות במצב רוח, כגון דיכאון, נפוצות מאוד, ולפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, משפיעות על בריאותם של לפחות כעשירית מתושבי העולם. מדענים במקומות שונים בעולם השקיעו מאמצים רבים בניסיונות להבין את התופעה, אבל המנגנונים המולקולריים והתאים המונחים בשורש ההפרעות האלה, הובנו, עד כה, באופן חלקי בלבד.

דודי גולדמן

יעילותן של התרופות הקיימות לטיפול בדיכאון אינה מספקת. למעשה, 60-70 אחוז מהחולים אינם מחלימים כתוצאה מטיפול בתרופות אלה, והיתר, 30-40 אחוז מהמטופלים, מדווחים על הקלה חלקית – וזאת רק לאחר פרק זמן ניכר של שימוש בתרופה. מטופלים רבים שנוטלים תרופות אלה, אף סובלים מהשפעות לוואי שונות. מצב עניינים זה מראה בבירור צורך בפיתוח תרופות חדשות ומשופרות לטיפול בהפרעות אלה, ולשם כך נחוצה הבנה טובה יותר של הגורמים והתהליכים מחוללי המחלה של ההפרעות במצב הרוח.

פרופ' אלון חן ממכון ויצמן למדע, העומד בראש מעבדה לנוירו-פסיכיאטריה ניסיונית ונוירו-גנטיקה התנהגותית, המשותפת למכון ויצמן למדע ומכוני מקס פלנק מגרמניה, וד"ר אורנה איסלר חקרו באחרונה את המנגנונים המולקולריים של מערכת הסרוטונין במוח (שוויסות לא תקין בה קשור לדיכאון ולחרדה). פרופ' חן ושותפיו למחקר בחנו את התפקיד של מולקולות  מסוימות (מיקרו אר-אן-אי, מולקולות גנטיות קטנות בעלות תפקיד בבקרת תהליכים תאיים שאינן נושאות מידע לבניית חלבונים), בוויסות פעילותם של תאי עצב מייצרי סרוטונין. הם הצליחו, לראשונה, לקבוע את "טביעת האצבע" הייחודית של המולקולות המסוימות האלה של תאי עצב מיצרי סרוטונין אלה. בטכניקות של ביואינפורמטיקה, שאומתו בהמשך בניסוי, זיהו המדענים קשר בין מולקולה מסוימת (ר-נ-א 135), לבין שני חלבונים הממלאים תפקידי מפתח בוויסות ייצור ופעילות סרוטונין בתאי העצב.

המדענים הבחינו שעכברים שהונדסו גנטית כך, שיצרו יותר מולקולות כאלה, הראו עמידות בפני לחץ כרוני ולא פיתחו התנהגויות דמויות-חרדה ודכאון כמצופה. בהתאם, עכברים שהונדסו לבטא רמות נמוכות של המולקולה הזו הפגינו רמות גבוהות של התנהגות כמו-חרדתית והגיבו פחות למתן תרופות נוגדות דיכאון. מחקרים אחרים הראו כי רמתה של המולקולה הזו במוחם של אנשים הסובלים מדיכאון היא אכן נמוכה במיוחד וגם במוחם של מתאבדים. עוד מתברר כי שלושת הגנים המעורבים ביצירת המולקולה הזו ממוקמים באיזורים גנטיים, שקושרו לסיכוי מוגבר ללקות בהפרעת מצב הרוח הדו-קוטבית (מאניה דפרסיה).

המימצאים האלה מצביעים על המולקולה הזו כעל "איזור מטרה", ומחקרי המשך ינסו ל"הריץ" מולקולות ריפוי שונות על המולקולה הזו כדי למצוא איזה הרכב כימי הוא הטוב ביותר לשלוט על רמות המולקולה הזו ואולי בכך יבוא סוף סוף מזור למגיפה של המאה, הדיכאון.

אגב, "ידע מחקר ופיתוח", החברה למיסחור הפיתוחים של מדעני מכון ויצמן, רשמה כבר פטנט על הממצאים האלה, ובאחרונה העניקה לחברת מיקיור תרפויטיקס (miCure Therapeutics) , רישיון לפיתוח תרופה ושיטת איבחון על-פיהם. לאחר השלמת מחקר נוסף בבעלי-חיים, מקווה החברה לפתוח במחקר קליני, שבו ייבחנו  תרופה ושיטת איבחון  ניסיוניות המיועדות לבני-אדם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-יולי 15, 2014 מאת ב-הכימיה של הנפש ותויגה ב-, , .