רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

מדענים מאוניברסיטת ת"א פיתחו: "טלאי תיקון ללב"

levהפיתוח הוכיח את עצמו בחולדות, והשלב הבא ניסויים בחזירים ואז  בבני אדם * מדענים: יוכל בעתיד להחליף את הצורך בהשתלות לב

דודי גולדמן

מחקר חדש של מדענים מאוניברסיטת תל אביב, שפורסם בכתב העת המדעי Nano Letters, עתיד להחליף בעתיד את הצורך בהשתלת לב. במחקר שערכו ד"ר טל דביר והסטודנטית מיכל שבח מהמחלקה לביוטכנולוגיה, המחלקה למדע והנדסה של חומרים והמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב הם הצליחו לשלב במעבדה חומרים ביולוגיים, שנלקחו מהחולים עצמם, עם ננו-חלקיקים של זהב, ולייצר 'טלאים' לתיקון הלב הפגוע.

איור הממחיש את התהליך (מקור: אוניברסיטת תל אביב)

איור הממחיש את התהליך (מקור: אוניברסיטת תל אביב)

מחלות לב הן עדיין גורם המוות העיקרי במערב, והרוצח השקט הזה אחראי לשליש מכל מקרי המוות בארה"ב. הפתרון היחיד הקיים כיום עבור חולי לב קשים הוא השתלת לב, אבל במציאות הקיימת קשה מאוד להשיג לב להשתלה, וכתוצאה מכך, כמחצית מהחולים ששורדים התקף-לב חמור, נפטרים בתוך חמש שנים.

"תאי הלב אינם מסוגלים להתרבות, ושריר הלב מכיל תאי גזע מעטים בלבד, ולכן, כאשר התקף-לב גורם ללב נזק משמעותי, רקמת הלב אינה יכולה לרפא את עצמה," הסביר אמש ד"ר דביר, עמית של אגודת הלב האמריקאית (American Heart Association), שזכה בפרס מרי קירי ובמלגת אלון לחוקרים צעירים. "במעבדה שלי אנחנו שואפים להנדס 'טלאים' מתוחכמים, שיושתלו בלב וייקלטו בו, כתחליף וכתיקון לרקמת הלב הפגועה."

האתגר הראשון שעמד בפני ד"ר דביר ועמיתיו היה לייצר רקמה להשתלה, שלא תידחה על ידי המערכת החיסונית של הגוף. לשם כך הם התבססו על שיטת עבודה המקובלת כיום במעבדות ברחבי העולם: גידול תאים שנלקחו מהחולים עצמם או ממקורות אחרים על גבי 'פיגומים' תלת מימדיים. פיגומים אלה מהווים תחליף לרשת הקולגן החוץ-תאית, שתומכת בתאי הלב בסביבתם הטבעית, בתוך הגוף. החידוש של החוקרים באוניברסיטת תל אביב  היה בחומר ממנו עשויים אותם פיגומים.

"מדענים בעולם מנסים כיום להשתמש ברשתות חוץ-תאיות העשויות מרקמות של לב חזיר," אומר ד"ר דביר. "הבעיה היא שעל הרשתות הללו נותר משקע של חומרים מסוימים (אנטיגנים), והחשש הוא שמערכת החיסון של החולה תתקוף אותם, ולכן הצענו גישה חדשה: לקצור רקמת שומן היישר מבטנו של החולה עצמו, בהליך קל ופשוט יחסית, ואחר כך להרחיק ממנה את התאים ולהותיר רק את הרשת החוץ-תאית. פיגום כזה, העשוי מרקמות גופו של החולה עצמו, לא יעורר את מערכת חיסון שלו, ולא יידחה על ידה."

המשימה הבאה הייתה לוודא שהרקמות המהונדסות מייצרות ומעבירות את אותם אותות חשמליים חיוניים, שגורמים לשריר לב להתרחב ולהתכווץ. "החומרים הביולוגיים שקצרנו מהחולה כדי לבנות את הפיגומים הם בדרך כלל חומרים מבודדים, ולכן הם מפריעים להעברת אותות חשמליים ברשת הלבבית," אמר ד"ר דביר. "כדי לפתור את הבעיה בחרנו  להיעזר בזהב, חומר שמוליך חשמל מצד אחד, ומצד שני אינו יוצר אינטראקציה מזיקה עם רקמות הגוף."

כדי להשיג את האפקט הרצוי 'עיטרו' החוקרים את הפיגומים הביולוגיים במשקע של ננו-חלקיקים של זהב, והגיעו לתוצאה מבטיחה: טלאים היברידיים שמתכווצים ומתרחבים, ומעבירים אותות חשמליים באופן יעיל ומהיר. ניסויים ראשונים בחיות מעבדה הניבו ממצאים מעודדים.

המחקר הניב תוצאות טובות בחולדות, והשלב הבא הוא ניסויים בחזירים. "אבל חזירים עולים מאות אלפי דולרים, ואין לנו כסף, אבל זה שלב הכרחי. אחרי שנעשה ניסויים בחזירים, נוכל לעבור לניסויים בבני אדם, ואני מקווה שבעתיד ההליך הזה יוכל להחליף את הצורך בהשתלת לב", אמר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-אוקטובר 27, 2014 מאת ב-המחר הנועז ותויגה ב-, .