רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

הכרה בינלאומית בהישגי המדע הישראלי

המדען יוסף שילה מאוניברסיטת ת"א
קיבל פרס בסך 1.3 מיליון שקל מנורבגיה

החוקר, לשעבר עיתונאי בגלי צה"ל, זיהה את הגן השכיח אצל יהודי צפון אפריקה, ערבים ודרוזים, הגורם לנטיית-יתר לסרטן והזדקנות מואצת

חוקר הסרטן פרופ' יוסף שילה מאוניברסיטת תל אביב נבחר להיות חתן פרס המדע הבינלאומי Olav Thon, שיוענק לראשונה בנורבגיה. פרופ' שילה יקבל את הפרס, בסך 2,500,000 כתרים נורווגיים (1.3 מיליון שקל), בטקס חגיגי שיתקיים באוסלו ב-5 במארס.

פרופ' יוסי שילה. תצלום: מיכל קדרון, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' יוסי שילה. תצלום: מיכל קדרון, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' שילה הוא ראש הקתדרה לחקר הגנטיקה של הסרטן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה תל אביב,  חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס א-מ-ת לחקר הסרטן לשנת 2005, זוכה פרס קלאוז של החברה האמריקאית לחקר הסרטן וחתן פרס ישראל במדעי החיים ל-2011.

את הפרס, בערך כולל של 5,000,0000 כתרים נורווגיים, שהם כ-1.3 מיליון שקל, ייסד המיליארדר אולב תון, איל נדל"ן נורבגי והאיש העשיר ביותר שם. לתון אין יורשים, והוא החליט לתרום את כל כספו למטרות פילנתרופיות, ובהן קידום החינוך והמדע. הפרס יינתן במדעים המדויקים, במתמטיקה וברפואה, והשנה הוא ניתן בתחום הרפואה.

"בשעת בוקר מוקדמת התקשר אלי הרקטור של אוניברסיטת אוסלו. התברר שהוא יו"ר ועדת הפרס החדש, והוא הודיע לי שזכיתי בפרס, הניתן לראשונה השנה. הוא הוסיף שאני חולק את הפרס עם מדענית אמריקאית דגולה, פרופ' ג'ודית קאמפיסי ממכון באק לחקר ההזדקנות באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שהיא ידידה קרובה, וכמובן שמחתי מאוד שהיא שותפתי לפרס. הבחירה במדען ישראלי כזוכה הראשון בפרס אירופי יוקרתי אינה מובנת מאליה בעת הזאת", אמר אמש המדען, שבצעירותו שימש כעיתונאי בגלי צה"ל.

שילה וקאמפיסי מקבלים את הפרס בזכות עבודתם בהבנת מנגנוני ההגנה על החומר הגנטי של התא – מולקולת הדנ"א. עבודתם מקדמת את ההבנה של התהליכים המולקולריים, הגורמים למחלות כרוניות כמו נטיית-יתר לסרטן והזדקנות מואצת, על כל התחלואה הכרוכה בה.

"עבודתי המדעית כולה, מאז היותי דוקטורנט, הוקדשה להבנת מחלה תורשתית בשם אטאקסייה-טלאגנייקטאסיה, או בקיצור A-T", הוסיף פרופ' שילה. מדובר במחלה תורשתית נדירה וקשה, שנמצאה בכל אוכלוסיות העולם, ובישראל קיים ריכוז בולט של החולים בה, יהודים בעיקר מצפון אפריקה, דרוזים וערבים. המחלה, הפוגעת במערכת העצבים ובמערכת החיסון וגורמת לנטיית-יתר לסרטן, נגרמת על ידי ליקוי תורשתי באחד המנגנונים המרכזיים, השומרים על יציבות הגנום. מנגנון זה מופעל בתגובה לנזקים בדנ"א ומביא לתיקון מהיר של הנזק. החלבון הראשי המפעיל אותו הינו תוצר הגן הפגוע בחולים, שאותו זיהינו ב-1995 במעבדתנו באוניברסיטת תל אביב".

"התגלית קידמה מאוד את הבנתנו את המנגנונים השומרים על יציבות הגנום שלנו, ומונעים בכך מוות בטרם עת של תאי גופנו, או סרטן. כשהמנגנון הזה נפגע בצורה חמורה, נגרמות מחלות קשות, כגון A-T, אבל גם פגיעות קלות במנגנון הזה מביאות אף הן לתחלואה, כגון מחלות ניווניות ומחלות כרוניות שונות וכמובן סרטן".

"אנשים מזדקנים בקצב ייחודי להם", אומר פרופ' שילה. "כולנו מכירים אנשים שבגיל מופלג הם בריאים ורעננים, ולעומתם – אנשים שהם בגדר ישישים בגיל מוקדם יחסית. אחת הסיבות הגנטיות לכך היא, שאנשים נבדלים ביכולתם לשמור על יציבות הגנום שלהם. על יציבות הגנום שומרים חלבונים רבים, כאשר כל חלבון מוכתב על ידי גן. לפיכך, המידע החיוני לשמירת שלמות הגנום גלום, בעצם, בגנום עצמו. מובן, שפגיעה בגן המופקד על שמירת יציבות הדנ"א תערער את יכולתו של האדם לשמור על הגנום שלו. אדם כזה יהיה רגיש במיוחד לפגיעתם הרעה של גורמים סביבתיים, כגון זיהום אוויר, חומרים מסרטנים וקרינה".

"אולם מתברר שגם גופנו יוצר במהלך חילוף החומרים הנורמלי תוצרי ביניים, הפוגעים בדנ"א. לפיכך, אדם יכול לחיות בסביבה נקייה מזיהום סביבתי, לאכול אוכל בריא, ועדיין חילוף החומרים בגופו יוצר כל הזמן את הרדיקלים הפוגעים בדנ"א. לכן, חשובים כל כך המנגנונים השומרים על יציבות הגנום – הם מגנים עלינו, בראש וראשונה, מפני 'האויב מבפנים', הפוגע ללא הרף בגנום שלנו. פעם חשבו, שליקויים בשמירת יציבות הגנום גורמים רק לאותן מחלות נדירות, כמו A-T. היום אנחנו מבינים, שליקויים כאלה גורמים לתחלואה כללית, ולפיכך, הנושא רלוונטי לכל אחד מאיתנו".

תגובה אחת על “הכרה בינלאומית בהישגי המדע הישראלי

  1. אביטל בר
    ינואר 27, 2015

    הנה דודינק'ה – שוב הגיע אלי הבלוג שלך 🙂
    = בשל דיווחך עלחבר האקדמיה יוסי שילה
    יישר-כוייח מותק'לה !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-ינואר 20, 2015 מאת ב-המחר הנועז ותויגה ב-, , .