רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

נאס"א גילתה "תואם כדור הארץ", חוקרים: סבירות גבוהה שיש עליו חיים

 של כוכב הלכת קפלר 452b (איור: נאס

הדמייה של כוכב הלכת קפלר 452b (איור: נאס"א)

ברוך הבא "תואם כדור הארץ", הפלנטה (כוכב הלכת) הדומה לנו הרחוקה מאיתנו מרחק של 1400 שנות אור, היא חדשה בשבילנו, היא ותיקה מאיתנו במיליארד ויותר שנים, והשם שסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א נתנה לה אמש במסיבת עיתונאים חגיגית הוא קפלר 452-b.

הפלנטה הפלאית, הגדולה מאיתנו בכ-60% ומרחקה מהשמש שלה דומה למרחק שלנו מהשמש שלנו, והיא סובבת סביב השמש שלה אחת לכל 380 יום, כלומר שנה שם ארוכה קצת יותר משנה שלנו וככל הנראה מדובר בכוכב-לכת סלעי, כמו הפלנטה שלנו (בניגוד לכוכב לכת גזי, כמו צדק, שבתאי, אוראנוס ונפטון). הטמפרטורה עליו דומה כנראה מאוד לטמפרטורה אצלנו המאפשרת קיום מים במצב צבירה נוזלי ואולי גם חיים.

"זה אירוע מרגש", אמר אמש האסטרוספיזיאי פרופ' אהוד בכר מהטכניון, ששימש עד לא מכבר כראש מכון אשר לחקר החלל. לדבריו, טלסקופ-החלל קפלר הסתכל על אותה פיסת שמים במשך יותר משלוש שנים, ועקב בדריכות אחר שמשות רבות, ולמרות שקפלר עצמו התקלקל, הרי שבנאס"א בדקו את כל מה שצילם קפלר ועברו על החומר שוב ושוב, ואז גילו ירידה זעירה זעירה, כמעט ולא מורגשת, באור של השמש הזו, ושוב כעבור 380 יום, וכך גילו כי מדובר בכוכב-לכת המקיף את השמש שלו כל 380 יום, ואז ערכו עליו תצפיות נוספות ואנליזות, וכאמור אמש הן הוצגו בידי נאס"א.

הפלנטה שהתגלתה שייכת למערכת שמש שהיא בת 6 מיליארד שנים, בעוד שאנחנו, מערכת השמש שלנו היא בת 4.5 מיליארד שנה, כלומר הפלנטה הזו ותיקה מאיתנו בכ-1.5 מיליארד שנה, "וזה מאפשר זמן מספיק להתפתחות תנאים ליצירת חיים דומים לאלה שעל כדור הארץ,  אבל כמובן זו רק אפשרות אחת. בכל מקרה, מה שברור שהפלנטה שהתגלתה נמצאת באיזור "זהבה", גולדילוק באנגלית, שזה כינוי לאזור הנמצא במרחק כזה מהשמש שלו שמאפשר מים זורמים וחיים", הוסיף פרופ' בכר. לדבריו, החוקרים מחפשים אטמוספירה עם חמצן, מחפשים מולוקולות מבוססות פחמן בהנחה שהחיים שם דומים לחיים כפי שאנחנו מכירים אותם על פני כדור הארץ.

איך נוכל לבדוק אותו?

פרופ' בכר: "הוא נמצא במרחק של 1400 שנות אור, כלומר אם תיקח אלומת אור ותאיר עליו, לאור ייקח 1400 שנה להגיע אליו, ואז עוד 1400 שנה עד שהאות יגיע ועוד זמן דומה לאות לחזור, כלומר נדע רק על פי אור רק אחרי 2800 שנה. אנחנו מדברים על סדרי גודל ומרחק אסטרונומים".

איך הלחץ האטמוספרי עליו?

"בכלל לא בטוח שיש לו אטמוספירה, וזה השלב הבא שצריך לחקור. אבל בהנחה שיש לו אטמוספירה, הרי שמאחר שמסתו גדולה יותר מזה של כדור הארץ, זה אומר שהלחץ האטמוספרי עליו יהיה גדול יותר מאשר פה בכדור הארץ, וזה אומר שהאוזניים שם עלולות לכאוב לנו".

אגב, מתברר כי חיפוש חיים מחוץ למערכת השמש שלנו הפך לאופנה או לאובססיה, שכן רק בשבוע האחרון פורסם בתקשורת במערב על קרן בסך 100 מיליון דולר שהקים מיליונר יהודי רוסי, יורי מילנר, המתגורר בארה"ב ותורם כספים רבים לפיזיקה, שנועדה לחקור הימצאות חיים בחלל העמוק. מילנר גייס את הפיזיקאי הבריטי המהולל מקיימברידג' סטיבן הוקינג, ובמסיבת עיתונאים הם הודיעו כי הם ימקדו את מאמציהם לגלות אם קיימים חיים ובעיקר חיים תבוניים בחלל. אגב, בעבר אמר הוקינג לא פעם, כי כאשר אנחנו מושיטים את ידינו לשלום אל עבר אינטליגנציה שמחוץ למערכת השמש שלנו, אל לנו לצפות שהיא תנהג בנו דווקא באדיבות או בחמלה. תבונה זרה ומפותחת מאיתנו, נהג הוקינג להגיד בכל הזדמנות, עלולה להיות הזדמנות בשביל אותה אינטליגנציה כדי להשמיד אותנו, ולא לנופף לנו בחזרה לשלום. אבל כנראה, שהחזרה למחקר מעשי והסקרנות הטבועה בנו לחקור חזקים מכל הצהרה.

הפרופ' יצחק בן ישראל * : הסתברות גדולה שיש חיים מחוץ לכדור הארץ

במשך אלפי שנים נשא האדם את עיניו לשמים כדי לדעת אם אנחנו היצורים החיים היחידים ביקום. פעם חשבו שאין כוכבי לכת, כלומר פלנטות המקיפות שמשות, ואז חשבו שהם נדירים, אבל לאט לאט אסטרונומים העלו השערות, שאם יש שמשות רבות ביקום, סביר שיסתובבו סביבן פלנטות, כלומר כוכבי לכת, כמו שכדור הארץ שלנו מסתובב סביב השמש שלנו.

אבל היתה בעיה: מחוץ למערכת השמש שלנו קשה לגלות כוכבי לכת. מדוע? מהסיבה, שבניגוד לשמשות, כוכבי לכת אינם קורנים אור, ולכן אי אפשר לראות אותם. איך בכל זאת גילו? באמצעות ליקוי. כאשר מביטים בטלסקופ על אחת השמשות, ולא זזים ממנה, אפשר לראות באופן מחזורי איזה גוף שעובר בין השמש הזו לבינינו, כלומר רואים עימעום באור של אותה שמש, ואם זה נעשה באופן מחזורי, נגיד כל שנה, אפשר להניח כי מדובר בכוכב לכת.

כך גילו לראשונה בשנת 1995 כוכב לכת ראשון מחוץ למערכת השמש שלנו, ומאז גילו כבר למעלה מאלף כוכבי לכת במערכות שמש אחרות. החשיבות של הפלנטה החדשה, שעליה הכריזה נאס"א אמש, ושאותה גילה טלסקופ החלל קפלר, שהסתכל עמוק בחלל ובלי ההפרעות של האטמוספרה שלנו, נעוצה בעובדה שהוא דומה לנו במאפיינים החשובים המאפשרים התפתחות חיים עליו. המאפיינים האלה הם המרחק שלו מהשמש, המאפשר טמפרטורה מאפשרת חיים, הגודל שלו, הצפיפות שלו, שמרמזת שבדומה לנו מדובר בפלנטה סלעית ולא גזית, ואלה מאפיינים המאפשרים באופן היפותטי חיים. במובן הזה הסקרנות האנושית שלנו, שמשתוקקת לדעת אם יש חיים במקומות דומים אחרים, באה פה לסיפוקה, ולמעשה העדות הזו מאמש היא חולייה נוספת בשרשרת העדויות וההנחות שלפיהן יש הסתברות גדולה שיש שם חיים – גם מחוץ למערכת השמש שלנו.

השאלה האחרונה והמסקרנת ביותר היא – אם ייתכנו שם חיים, האם זה אומר שאלה חיים תבוניים? על זה אין תשובה. אי אפשר לדעת ובשלב הזה של חיינו אין לנו עדיין כלים מדעיים או טכנולוגיים לבדוק את זה. החיים שיתגלו שם בהחלט עלולים להיות חיידקים או אצות. אין הכרח שאלה יהיו חיים תבוניים או דווקא חיים שדומים לנו. תשובות מפורטות יותר נוכל לקבל באוקטובר הקרוב, בכנס החלל השנתי של ישראל, שבו יתארחו אנשי נאס"א, ובהם החוקרים שהיו שותפים לגילוי הזה.

  •  הפרופ' יצחק בן ישראל הוא יו"ר סוכנות החלל במשרד המדע, פרופסור באוניברסיטת ת"א ולשעבר ראש מפא"ת במשרד הביטחון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-יולי 23, 2015 מאת ב-המחר הנועז ותויגה ב-, , .