רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

סקס אאוט

דו"ח מקיף של רשויות הבריאות של ארה"ב: ירידה גדולה בפעילות המינית בגילאי 15-19 בהשוואה לשנות ה-80 של המאה שעברה * עיקר הירידה – בקרב בנים * בניגוד להוריהם, נערות ונערים אמריקאים דוחים בהרבה את גיל הפעילות המינית
בעוד הפורנו זמין בכל סמארטפון, הספר "חמישים גוונים של אפור" שובר שיאים ומיליונים פותחים חשבונות באתרי בגידות — מתברר שבני הנוער של היום עושים פחות סקס בהשוואה לדורות הקודמים.
סקרים שפורסמו לאחרונה בכל העולם, וגם בישראל, מראים שצעירים מבלים פחות זמן בפעילות מינית, מאבדים את הבתולים בגיל יותר מאוחר, ובאופן כללי הרבה יותר זהירים ובררנים מאשר היו ההורים שלהם. מין בסכנת הכחדה?

נכון שחשבתם שהגידול בחירויות האישיות שלנו, בני התרבות המערבית הליברלית, כמו גם החשיפה לסקס ולדימויי סקס במרחב הציבורי, בסרטים, בספרים, באתרי הפורנו באינטרנט וברחוב, כמו גם הגידול הנמשך בפתיחות המינית, ייצרו אקלים תרבותי-חברתי שיעודד נערות ונערים לקיים סקס בגיל מוקדם יותר? נכון שחשבתם שהצעירים של היום פתוחים יותר לסקס מאשר היו הוריהם בצעירותם?

31מתברר כי ההיפך הוא הנכון: אם פעם רוב הצעירות והצעירים, לפחות בארה"ב, התחילו את חיי הסקס בתיכון, היום רובם מתחילים אותו רק בקולג'. אלה התוצאות המפתיעות של סקר רחב מימדים, הנקרא "סקר המשפחה, המיניות ואמצעי המניעה", שערך משרד הבריאות האמריקני ותוצאותיו מתפרסמות בימים אלה. הסקר מגלה עלייה מובהקת בגילאים, שבהם מתחילה הפעילות המינית בקרב הנוער וירידה מתמשכת ושיטתית בהיקפי הפעילות המינית בכלל. כך למשל מתברר שנערות ונערים בגילאי העשרה בארה"ב עוסקים הרבה פחות בפעילות מינית, בהשוואה להוריהם שהיו נערים ונערות בשנות ה-80 של המאה שעברה. נכון להיום פחות ממחצית בני הנוער בארה"ב פעילים מבחינה מינית, הרבה פחות מאשר בשנים עברו, כלומר יש מצב, שבעיני הצעירות והצעירים בארה"ב כיום היו רואים בהורים שלהם "מופקרים מינית" בהשוואה לילדיהם.

המימצאים האחרונים, המבוססים על סקר לאומי על משפחות בשנים 1988-2013- The National Survey of Family Growth, מראים כי נערות ונערים מתחילים בפעילות מינית בגיל מאוחר יותר מאשר הוריהם. עורכי הסקר הצליחו לבודד נתונים לשנים האחרונות, 2011-2013, ומהם עולה כי רק 44% מהנערות בגילאי 15-19 ורק 47% מהנערים באותה קבוצת-גיל, דיווחו כי חוו יחסי מין לפחות פעם אחת.

מתברר, כי פחות ממחצית בני הנוער בארה"ב היום פעילים מבחינה מינית, הרבה פחות מאשר בשנים עברו, וראשי המרכז הססטיסטי של נתוני בריאות המשפחה של רשויות הבריאות בארה"ב אמרו כי בהשוואה לסוף שנות ה-80 של המאה שעברה, מדובר בירידה משמעותית של 14% בקרב נערות ובירידה – חדה ומובהקת עוד יותר – 22% בקרב נערים. "זו ירידה חדה והמובהקת ביותר ב-25 השנים האחרונות", אמר אחד מראשי המרכז לנתונים סטטיסטיים. רק לשם השוואה, בשנת 1988, 60%  מהנערים ו-51% מהנערות דיווחו כי היו פעילים מבחינה מינית בגילאי 15-19.

השנים "השחונות" ביותר עבור נערות אמריקניות היו בשנים 2006-2010 שבהן רק 43% מהנערות אמרו כי קיימו לפחות פעם אחת יחסי מין. השנה "השחונה" ביותר אצל הנערים היתה שנת 2002 שבה רק 46% מהנערים אמרו כי קיימו לפחות פעם אחת יחסי מין.

כאשר החוקרים הפרידו את הנתונים לפי גיל, הם מצאו כי 15, שהוא גיל התחלת הסקר (גילאי 15-19) הוא הגיל הכי פחות נפוץ בארה"ב לקיים בו יחסי מין, ורק 15% מהנערות ומהנערים דיווחו כי קיימו בו לפחות פעם אחת יחסי מין. מהסקר עולה, כי הגיל שבו רוב הנערות והנערים האמריקאים מקיימים בו יחסי מין הוא 19, ובגיל הזה שניים מכל שלושה בני נוער, בנות ובנים, דיווח כי קיים לפחות פעם אחת פעילות מינית.

בשימוש באמצעי מניעה לא נרשם שינוי, ו-79% מהנערות ו-84% מהנערים משתמשים בשיטות שונות למניעת הריון כבר בפעם הראשונה של קיום יחסי מין. האמצעים המקובלים בקרב בני הנוער בארה"ב הן משגל נסוג, גלולות ובמקום השלישי – קונדום. עם זאת, נרשם גידול גדול בשימוש של נשים באמצעי חירום – שלאחר מעשה – ושיעור השימוש באמצעי החירום האלה, שנעשים לאחר הסקס, עלה בקרב נערות מ-8% בשנת 2002 לשיעור של 22% בשנים 2011-2013.

הדו"ח של רשויות הבריאות של ארה"ב מופיע כאן

מה המצב בישראל?
האם גם פה בני הנוער מתחילים את חיי הסקס שלהם הרבה אחרי הגיל שבו התחילו הוריהם, בדומה לארה"ב, או שישראל היא מקרה מיוחד?

מתברר, כי בישראל אין סקרים דומים שנעשים בצורה שיטתית, ובוודאי שלא על ידי משרד הבריאות, אבל דר' ליאורה אברמוב, גינקולוגית ומנהלת המרפאה לטיפול מיני בבית חולים ליס ליולדות במרכז הרפואי (איכילוב) תל אביב, מפנה לסקר שנעשה על ידי חברה מסחרית (R3 משווקת קונדומים) לפני כשנה. במידגם שהתבסס על 385 בני נוער עלה כי כרבע מהם מקיימים יחסי מין. עוד התברר כי 5% מהנערים והנערות התחילו בגיל 12, 21% בגיל 15, 22% בגיל 17, כלומר, אומרת דר' אברמוב, כרבע מבני הנוער מקיימים יחסי מין. מהנתונים עוד עולה השונות הגדולה בין האיזורים השונים בארץ לבין תחילת קיום יחסי מין בקרב הנוער: 31% מבני הנוער בתל אביב העידו כי הם מקיימים יחסי מין, 23% – בירושלים ורק 20% – בדרום ובנגב.

"צריך להתייחס לסקרים בישראל בזהירות, בגלל שיש לנו בארץ אוכלוסיות שמרניות, כמו הציבור החרדי, הציבור הדתי, הציבור המסורתי והציבור הערבי, וייתכן ששיעורן של חברות שמרניות בסקר האמריקאי הוא קטן יותר מאשר בסקר הישראלי, כלומר שאצלנו יש איים גדולים של ציבורים שמרנים", אומרת דר' אברמוב.

איור: זאב אנגלמאייר

איור: זאב אנגלמאיר

"אותי הסקר הזה כלל אינו מפתיע, ולדעתי הסיבה לאיחור בהתחלת הפעילות המינית בקרב בני הנוער, ובעיקר בקרב בנים, נעוצה בזמינות הגבוהה של הפורנו באינטרנט. ברגע שלמתבגר יש עולם פנטזיות שלם במחשב שלו, בשביל מה לו להתאמץ ולחזר אחרי נערה כדי לקיים איתה סקס", אומרת הסקסולוגית גילה ברונר. ברונר, המנהלת את השירות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מספרת על "סקר הסקס הגדול" (NATSAL ) שנערך בבריטניה, וממנו עולה, כי גם בקרב המבוגרים יש ירידה בתכיפות יחסי המין, אף שיש עלייה במספר הפרטנרים. הסקר שדגם 35,000 נשים וגברים בגילאי 16-74 במשך 24 שנה מצא כי נשים וגברים, לפחות במקרה הבריטי, מקיימים הרבה פחות סקס מאשר בשנים עברו. אם בשנת 1991 דיווחו הצעירים והצעירות בגילאי 16-44 שזו קבוצת הגיל שמרבה לקיים סקס על ממוצע של יחסי מין של 5 פעמים בחודש, הרי שבסקר האחרון לשנת 2012 הממוצע של קבוצת הצעירות והצעירים ירד ל-3 פעמים בחודש. זאת, למרות העובדה שמספר הפרטנרים המיניים לגבר עלה מ-8.6 פרטנים בשנת 1991 ל-11.7 פרטנרים בשנת 2012, ואצל נשים הוא זינק בשיעור גדול הרבה יותר – מ-3.7 פרטנרים לסקס בשנת 1991 ל-7.7 פרטנרים בשנת 2012. "אבל אפשר לראות בבירור כי תכיפות יחסי המין בחודש בבריטניה נמצאת בירידה מתמדת, והמומחים חושבים שזה קשור דווקא לכניסת הסמארטפונים לחיינו, טישטוש הגבולות בין החיים הפרטיים לעבודה ולחיי החברה והזמינות הגבוהה של הפורנו. כנראה, שהמשיכה לסקס בימינו אנו נמצאת בירידה, דווקא בגלל הסחות הדעת והמאמץ שצריך להשקיע באלה", אומרת הסקסולוגית ברונר.

דר' אברמוב מציעה תיזה אחרת, וייתכן כי הסקר על צעירות וצעירים בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר הוריהם של בני הדור הנוכחי היו קטינות וקטינים, הוא הסקר שיוצא דופן, ולא הסקרים האחרונים. "אל תשכח שאלה שבגרו בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה גדלו אחרי תקופת "ילדי הפרחים" ואחרי המהפיכה המינית של שנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה, ולכן הם היו ליברלים במיוחד ביחסם לסקס, אבל ייתכן שהם היוצאי דופן, ודווקא ילדיהם הם הכלל והנורמה", היא אומרת. דר' אברמוב מזכירה כי ייתכן וסיבה נוספת היא דווקא השיפור במצב הכלכלי ובמספרם הגדל של המשפחות הנורמטיביות, המעניקות בית יציב וחם ומוגן לילדים. "כל הסקרים מראים, כי בבתים מסודרים שבהם יש משפחה מתפקדת וקשובה לילדים, שיעור צריכת האלכוהול, הסמים והסקס הוא קטן הרבה יותר בהשוואה לשיעורם של נערות ונערים שגדלו במשפחות חסרות יציבות שאינן מעניקות חום ובטחון, ולכן כאשת מקצוע אני לא רואה במגמה הזו של איחור בתחילת הפעילות המינית משהו שלילי, אלא להיפך, זה דבר חיובי", היא אומרת. העמדה הזו של דר אברמוב מצטרפת לדיעה הרווחת בקהיליית הפסיכולוגים, המוצאת קשר בין הארכה תקופות הגורות של האדם לבין גדילה במשפחה חמה אוהבת ומגוננת. במלים אחרות, ככל שתקופת הגורות של הנערה והנער ארוכים יותר, למשל 20 שנה, כך הנערה והנער מבססים לעצמם בטחון עצמי גדול יותר והשקעה רצינית יותר בלימודים, כך שייתכן כי בהשוואה להוריהם, שבצעירותם היו "מופקרים" יותר, מצבם הנפשי של הבנות והבנים ה"שמרנים" יותר של אותם הורים, יהיה טוב הרבה יותר.

יתירה מזאת, דר' אברמוב טוענת, כי אפשר להגיד בהכללה, כי הצעירות והצעירים של היום בישראל בונים מערכת של קשר זוגי יציב ורק אז מתחילים בסקס, ואפשר לראות שאצל הצעירים יש פחות סטוצים וזיונים אקראיים מאשר היו בדורות הקודמים. "בעיניי זו מגמה טובה, שמראה כי ייתכן שהחינוך המיני עוזר, כמו גם המודעות לאיידס ולמחלות מין או אולי דווקא בגלל התחושה שהסקס היום זמין מאוד, הוא הופך את הצעירות והצעירים היום לבררנים הרבה יותר", אומרת דר' אברמוב.

איור: זאב אנגלמאיר

איור: זאב אנגלמאיר

נקודת מבט אחרת, סוציולוגית ופנורמית יותר, מספק ד"ר ישראל ויסמל-מנור, מומחה לחברה אמריקאית מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. לדבריו, התופעה נכונה ויש איחור נמשך בתחילת קיומם של חיי מין בקרב צעירים אמריקנים, אבל יש לכך כמה סיבות, ולא סיבה מרכזית אחת. "הנשיא בוש הבן יזם תוכנית שבה לימדו תיכוניסטיות על אמהות, וזאת במסגרת החינוך המיני. התוכנית אולי לא מאוד הצליחה אבל מסריה השמרנים חילחלו ואפשר להבין אותם, שכן הנערות והנערים היום מודעים יותר מכל תקופה אחרת כנראה למחלות-מין, והקישור שעשו לבני עשרה בין מין לבין מחלות, חילחל", הוא אומר. אבל לדבריו, הדור הכי ליברלי היה דור ה"בייבי בומרס", שהיום הם סבא וסבתא, הדור שנולד בעשור שאחרי מלחמת העולם השנייה על ברכיו של הרופא הליברלי דר' ספוק, והם חוללו את המהפיכה המינית והרחיבו את סל החירויות של הפרט. אבל הילדים שלהם כבר לא נאלצו לקום על בריקדות כדי לקיים סקס, ובוודאי שהנכדים שלהם כבר נולדו לתוך עולם, שבו המקום של האינדיווידואל הוא חזק מאוד. "הייתי בשבתון לפני שנה בסטנפורד, ולימדתי סטודנטים צעירים, ונדהמתי לראות באיזה ביטחון עצמי הם מתנהלים. לא שחצנות, אבל ביטחון עצמי גדול והם גם מוכווני מטרה. הם מכירים את החיים ואת שפע ההזדמנויות, ודווקא לכן הם מנהלים את החיים שלהם, ולא נגררים אחרי סתם משובות-נעורים או בזבוזי זמן, שעלולים לפגום בהתקדמות שלהם", אומר דר' ויסמל-מנור. "אז מה הם בעיניך, שמרנים? אני לא חושב, אני חושב שלמרות שהם מתחילים את חיי הסקס בקולג', ולא בתיכון, הם דווקא הדור הכי ליברלי, הם טולרנטים ואדישים כלפי נורמות ומנהגים, שפעם היו טאבו נלחש, כמו מין עם אותו מיגדר, מין עם צעירות וצעירים בני כל הגזעים. רק באחרונה הצופים "נשברו", ועכשיו גם מדריכים וחניכים יכולים להיות גייז, וכל זה, עם הפתיחות לסקס, ועם ריבוי דימוייו במרחב הציבורי, בתקשורת, בטלוויזיה ובקולנוע כמו גם בהופעות סטנד-אפ. ולכן, דור שגדל בחופש, שסל החירויות שלו מעולם לא היה גדול יותר, דור שמרוכז מאוד בעצמו, דווקא דור כזה יכול להרשות לעצמו להיות בררני. והם בהחלט בררנים – מרמת האפליקציה בסלולר ועד איפה הם יעשו את הסטאז' ומה הם יעשו בחיים שלהם ועד החיים הפרטיים, שגם בהם הדור הזה בררני מאוד ויודע מה הוא רוצה", אומר החוקר.

לדבריו, הדבר הכי חשוב לדור הזה היא גשמה עצמית, וזה לא עומד בסתירה לעובדה שהם מרוכזים בעצמם, אבל הם רוצים לחוות מה זה לתת לקהילה, ולכן אצל הסטודנטים האמריקאים שלי אתה יכול למצוא סטודנטית, שכבר הספיקה להיות מלכת היופי של האיזור, שתרמה את כספי הזכייה לקהילה, סטודנטית אחרת שהקימה מיזם להאכלת רעבים, סטודנטים שמעורבים כעת במיזמים טכנולוגיים קטנים. המשותף לבני הדור הזה, מתוך היכרותי איתם כמרצה שלהם, שבשבילם רק השמים הם הגבול, אלה בני אדם צעירים שגדלו באפשרויות רבות ובחופש והכל מותר, ודווקא לכן הם בררנים יותר.

עם זאת, לדר' ויסמל-מנור יש זווית מבט נוספת, והפעם היא אינה סוציולוגית, אלא לשונאית: "תיזכר בביל קלינטון שנשבע שלא קיים סקס עם מוניקה לוינסקי, שהרי היה להם בעיקר סקס אוראלי. עשו מישאל בקרב אמריקאים רבים וממנו עולה, כי סקס אוראלי אינו נחשב בעיניהם כאקט של סקס, ולכן נערות ונערים אמריקנים רבים יכולים לקבל או לתת סקס אוראלי, ואחרי שעה הם ישיבו באותנטיות שלא היה להם סקס, וזו נקודה שמזכירה את מה שאמרה הקומיקאית איימי שומר, ש"פלאן בי" (תוכנית ב') שלה, שזו גלולת היום שאחרי, היא למעשה "פלאן איי" (תוכנית א'), שהיא שימוש באמצעי מניעה, כלומר לעתים קרובות לאותן מלים יש משמעויות מעשיות שונות, כמו סקס אוראלי שאינו נחשב לסקס בקרב האמריקנים וכמו ש"גלולת היום שאחרי", המותרת לשימוש רק במקרי קצה ולא דרך קבע, היא פעמים רבות אמצעי המניעה היחיד, כלומר סקס שהוא ללא אמצעי מניעה", אומר ויסמל-מנור.

יותר סקס – לא מוביל ליותר אושר

ספרי מחקר ועזרה עצמית טוענים זה שנים שיותר סקס מוביל ליותר אושר, והם מסתמכים על כך שאנשים שמדווחים שיש להם יותר סקס – מדווחים גם שהם מרגישים מאושרים יותר. אבל מחקר ראשון שנערך על ידי חוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון בחן את הקשר בין סקס מרובה לבין אושר ומצא שאין קשר סיבתי ביניהם.

במחקר שנערך במשך שלושה חודשים ועקב אחר 128 זוגות של נשים וגברים בריאים בגילאי 35-65, חולקו המשתתפים לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה לא קיבלה הנחיות, אלא להמשיך ולקיים סקס באופן שמקובל בשיגרת הזוגיות שלהם, בעוד שלקבוצה השנייה נאמר להגביר ולהגדיל את תדירות יחסי המין ביניהם. במשך שלושה חודשים עקבו החוקרים אחר מדדים פיזיולוגיים ומנטליים שונים אחר המשתתפים וגם אספו דיווחים עצמיים שלהם לגבי מידת האושר שלהם. והנה, לא נמצאה קורלציה בין קיום יחסי מין בשיעור מוגבר יחסית למה שנהגו קודם לבין הדיווחים על אושר. יתירה מזאת, נמצאה קורלציה מסוימת, אף שלא גדולה, בין ירידה באושר לבין קיום של יחסי מין בכמויות גדולות.

החוקרים חושבים כי ייתכן שאנשים שהם מאושרים יותר מלכתחילה ואשר חשים נוח עם עצמם ועם חייהם, נוהגים לקיים מספר רב יותר של יחסי מין, אבל זה קשר שאינו סיבתי, כלומר כאשר מורים – חוקרים, פסיכולוגים או טורי עצות בתקשורת הפופולארית – להגביר את האושר באמצעות הגדלה של מספר יחסי המין – התוצאה המושגת לא תהיה יותר אושר.

נשיקה רומנטית – אינה הנורמה ברוב התרבויות

kiss-comment7הספרות, התיאטרון, הקולנוע, הטלוויזיה והתקשורת הפופולארית במערב גרמו לנו לקשר בין נשיקה רומנטית לבין משיכה מינית או הכנה לסקס, ואנחנו נוטים לחשוב כי הקשר הזה הוא כמו תופעת טבע, שאין מה להתווכח עליה. חוקר אמריקאי שאפתן אחד, פרופ' ג'סטין גרסיה, מדען במכון קינסי באוניברסיטת אינדיאנה, הוא אחד ממחברי מחקר חדש,שפורסם בכתב העת המדעי האמריקאי "אנתרופולוג'י".

יחד עם עמיתיו הוא פירסם מחקר מקיף, "האם הנשיקה הרומנטית-המינית היא אקט אוניברסאלי בתרבות האדם". במחקר הוא עקב אחר 168 תרבויות ברחבי העולם כדי להבין טוב יותר את הקשר שבין נשיקה רומנטית לבין סקס. והנה הוא מצא, כי פחות ממחצית התרבויות שהשתתפו בסקר, וליתר דיוק, 46%, יש קשר בין נשיקה רומנטית לבין "הכנה לסקס", אבל ברוב התרבויות שנסקרו דווקא אין שום קשר בין נשיקה רומנטית לבין סקס.

הופתענו לגלות שברוב התרבויות לא מתקיים קשר כזה, וזה אולי מוכיח עד כמה אנחנו נוטים לחשוב כי מה שמקובל במערב – גם מקובל ביתר העולם, ומתברר שזו הנחת יסוד שגויה", אמר פרופ' גרסיה.

ולמי שתוהה איפה מתנהגים כיצד: נשיקות רומנטיות היו נפוצות ביותר במזרח התיכון, שבו כל 10 התרבויות מקשרים בין נשיקה רומנטית לבין סקס, וכך גם בצפון אמריקה ובאירופה, אבל המצב במרכז אמריקה, באפריקה שמדרום לסהרה, בגינאה ובאמזונס – אין קשר גם לא זיקה בין נשיקה רומנטית לבין סקס, והמושג נשיקה רומנטית כלל אינו קיים ואינו מקושר לסקס. עוד מצא הסקר כי קיימת זיקה בין חברה מפותחת ומורכבת ובעלת תרבות מפותחת לבין נשיקות רומנטיות המקושרות לסקס.

"יש להניח כי בתרבויות שיש בהן נשיקה רומנטית כחלק מקדים לסקס, זה פרי של אבולוציה, שנועדה לאפשר לצעירות ולצעירים להחליף רוק, פרומונים ואפילו פתוגנים כדי לראות אם יש התאמה, כלומר כמו לחיצת היד או החיבוק בין גברים שבמקורה אולי נהגה כדי לוודא שלגבר הזר מולך אין סכין חבויה על גופו, כך גם הנשיקה הרומנטית התפתחה כדרך ביולוגית ל"חוש" את בן הזוג או בת הזוג כדי לראות אם יש התאמה", הוסיף פרופ' גרסיה.

נשים בארה"ב נגד FDA: דורשות לאשר תרופה להגברת החשק המיני

בתקשורת קוראים לה "הגלולה הוורודה", ושמה של התרופה שנועדה להגביר את החשק המיני של נשים הוא flibanserin, אבל מינהל המזון והתרופות האמריקאי, FDA, עדיין אינו מאשר את התרופה לשימוש מסחרי. שתי סיבות לעיכוב האישור: תופעות הלוואי – סחרחורות ובחילות – שהתרופה עלולה לגרום לנשים המשתמשות בה וסיבה נוספת, עקרונית הרבה יותר, בספר האבחנות הפסיכיאטריות של ארה"ב אין מחלה או תסמין הידוע בשם "חוסר חשק מיני אצל נשים".

הזהירות של מינהל המזון והתרופות האמריקאי מכעיס כמה נשים אמריקניות, ואחת מהן, זמרת קאנטרי יפהפיה בת 30, המתראיינת בתוכניות הטלוויזיה, ובהן היא מספרת כי איבדה את החשק המיני לאחר לידת ילדיה. "אני בת 30 במלוא כוחותיי ועלומיי, ואני אומללה וגם בעלי אומלל, כי מאז הלידה אין לי חשק לסקס וחוסר-החשק הזה פוגע באיכות החיים שלי. מה זו בחילה וסחרחורת בשביל לחזור ולהנות מחיי סקס", היא אמרה בכמה תוכניות טלוויזיה.

קמפל, ולצידה נשים נוספות, טוענות לאפלייה מיגדרית. "איך זה אישרו לגברים תרופות זיקפה, עם כל תופעות הלוואי, אבל לנשים לא מאשרים", היא שואלת. כמובן שקמפל טועה, שכן תרופות הזיקפה השונות אינן משפיעות כהוא זה על הליבידו של הגבר, אלא רק מגבירות את זרימת הדם בעורקים ובוורידים – אם או בלי קשר לסקס, ובוודאי שהתרופות האלה אינן משפיעות, לא לטוב ולא לרע, על הליבידו של הגבר.

התופעה הזו של חוסר חשק מיני אצל נשים כבר זכתה לשם מקוצר, שמתחיל להיות פופולרי בתקשורת האמריקאית. קוראים לתופעה HSDD, ונשים רבות מתעקשות כי מדובר בהפרעה אורגנית הקשורה בתיפקוד המוח. "אנחנו יודעים שיש באזור זה של המערכת הלימבית, המשויכת למעבירים העצביים דופמין ונוראפינפרין שפועלים באופן שונה בנשים עם HSDD", אומרת לאה מיילהייזר, מנהלת התוכנית לרפואה מינית של האישה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד. לדבריה, מינהל המזון והתרופות צריך לאשר את התרופה של חברת "ספראוט". מנגד, אומר פרופ' אדריאן ברמן מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ג'ורג'טאום, כי "הגלולה הוורודה הקטנה אמורה להילקח כל יום לשארית חייה של האשה, ואנחנו לא יודעים את ההשפעות ארוכות הטווח שלה ולכן זה יהיה חוסר אחריות ציבורית לאשר כלאחר יד תרופה למחלה, שאפילו אינה מופיעה בספר ההפרעות הפסיכיאטריות של ארה"ב.

סרטון וידאו של "רויטרס" שבו אפשר לצפות בסיפורה של הזמרת היפה קמפל ובראיון איתה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-אוגוסט 28, 2015 מאת ב-הכימיה של הנפש ותויגה ב-.