רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

פרשי החלל

ד"ר ויליאם גרשטנהיימר, ראש מיזם אוריון. תצלום: נאס"א

ד"ר ויליאם גרשטנהיימר, ראש מיזם אוריון. תצלום: נאס"א

הסתכלו טוב על ד"ר וויליאם גרשטנהיימר, פה בצילום מימין, יש לו את הג'וב הכי חשוב במאה ה‑ 21 : לבנות את הסופר‑חללית אוריון, שבאמצעותה תשלח נאס"א אסטרונאוטים לחלל, תיישב אותם על אסטרואידים ומאוחר יותר גם על פני מאדים. דודי גולדמן שמע ממנו איך בדיוק נגיע לשם, למה כל כך חשובים המים שהתגלו לאחרונה על פני הכוכב האדום, ואיזה תפקיד הוא מועיד להיי‑טק הישראלי במסע המטורף הזה

"אתה יודע מה זה בשביל מעצמה כמו ארה"ב, להישען ולהתבסס רק על הרוסים בשביל להגיע לחלל, זה ארבע שנים מאז שחוסלה תוכנית מעבורות-החלל של נאס"א, ולמעצמה הגדולה בעולם, שהיא גם מעצמת החלל העיקרית והחשובה, אין רכב משלה כדי להגיע לחלל, והיא צריכה להתבסס על הרוסים", אומר אלוף (במילואים) יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. ואכן, מאז 21 ביולי 2011, כאשר מעבורת החלל "אטלנטיס" של נאס"א נחתה באלגנטיות בפעם האחרונה בפלורידה, אין לארה"ב רכבי חלל, והיא משלמת עד כ-50 מיליון דולר תמורת "כרטיס טיסה" בחלליות רוסיות, זאת לאחר שעידן מעבורות החלל הכבדות והיקרות חלף מן העולם.

"מעבורות החלל שינו את הדרך, שבה האדם רואה את העולם ואת הדרך שבה אנו רואים את היקום. אמריקה לא הפסיקה לחקור", אמר מפקד המעבורת 'אטלנטיס' בטיסתה האחרונה ביולי 2011, כריס פרגוסון בהתרגשות, אבל ארה"ב אמנם לא הפסיקה לחקור אבל היא בהחלט נשארה נטולת רכבי חלל. עידן מעבורות החלל של נאס"א הסתיים באופן רשמי וסופי, בין-היתר, בגלל אסון מעבורת החלל "קולומביה", שהתפרקה ונשרפה בכניסה לאטמוספירה מעל טקסס ב-1 בפברואר 2003, ושבה נהרגו שתי אסטרונאוטיות וחמישה אסטרונאוטים, ובהם גם אילן רמון שלנו, שהיום היה אמור להיות בן 61. כתוצאה מהאסון הופסקו למשך שנתיים וחצי כל הטיסות של נאס"א, וכאמור, בשנת 2011 הושבתה המעבורת האחרונה אטלנטיס, ומאז אין לארה"ב חללית, וזה אומר שאסטרונאוטים אמריקאים אינם נשלחים לחלל מאדמת ארה"ב, אלא מרוסיה. לאחר שהנשיא בוש החליט על שינוי התוכנית, ולאחריו הנשיא אובמה כפה על נאס"א להתמקד בעסקי הליבה שלה, החליטה נאס"א לפתח את "אוריון", החללית המתקדמת ביותר שפותחה עד כה, ואשר מטרתה להגיע לחלל העמוק, וזה אומר להביא בני אדם לאסטרואיד כדי לחקור אותו ולהתיישב עליו.

הדמיה: נאס"א

הדמיה: נאס"א

אוריון נחשבת כתוכנית הדגל העתידית של נאס"א וקרש הקפיצה שלה לתוכניתה ליישב בני אדם על אסטרואידים ועל "הפלנטה האדומה", מאדים. התכנית של נאס"א לשיגור בני אדם לראשונה לחלל העמוק, למקומות שבני אדם טרם הגיעו, באמצעות החללית "אוריון", תפתח עידן חדש בתולדות כיבוש החלל בשיגור ובשליחה של בני אדם לחלל העמוק, לאסטרואידים ולמאדים.  החללית תכלול אזור לעבודה ולחיים בחלל, שיכול להכיל ארבעה עד שישה חברי צוות, שיוכלו לשהות עד 21 יום בחלל. בנוסף, החללית תכלול טיל בעל עוצמות, שטרם נראו ואשר מסוגל להביא את החללית למרחק של כ-5700 ק"מ מכדור הארץ. החלק שבו יחיו בצפיפות גדולה אנשי הצוות הוא היחיד שיחזור לכדור הארץ, כאשר שאר החלקים יתנדפו בחלל. החללית כוללת טכנולוגיה חדשה לנטישה מהירה במקרה חירום ויכולות מתקדמות להחזרה בטוחה של הצוות לכדור הארץ. בנאס"א מבטיחים כי "אוריון" תהיה החללית המתקדמת והבטוחה ביותר שאי פעם נבנתה.  "במבט שטחי החללית מזכירה מבחוץ את חלליות אפולו משנות השישים והשבעים", אומר טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל. "אבל זה רק מבחוץ. מבפנים זו חללית של המאה העשרים ואחת. לחלוטין".

חוקר החלל פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה וחוקר מדעי האטמסוספירה והחלל, נרגש מהעובדה שארה"ב מחזירה לעצמה את היכולת לשגר אנשים לחלל. "זה מבטיח את המשך קיומה של תחנת החלל הבינלאומית על שלל המחקרים שנעשים בה, ורק באחרונה חזרתי מדנמרק, ששלחה אסטרונאוט ראשון שלה לתחנת החלל הבינלאומית, ושיחזרנו את הניסוי שערך ב"קולומביה" האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל. העובדה שהאמריקנים מתחילים לשגר שוב טיסות לחלל באמצעות 'אוריון', מבטיחה שיתוף פעולה עם ישראל, כולל עם מהנדסים ועם מדענים ישראלים. מה עוד שכיום ישראל מצומצמת בגישתה לתחנת החלל הבינלאומית ואני מקווה ששר המדע הקודם, שכיום הוא שגרירנו באו"ם, יצליח לממש את הבטחתו ולדאוג לכך שתהיה לנו אסטרונאוטית ישראלית אשה ראשונה בחלל, ואת זה אפשר לעשות רק עם האמריקנים, וברגע שהם חוזרים לעסק, זו בשורה משמחת בשבילנו, הישראלים. גם הסיכוי למצוא חיים בעבר, חיים מאובנים במאדים או חיים בהווה, אפשרית לדעתי רק בטיסה מאוישת לחלל העמוק, ואני רואה בזה פתיחה מחדש מרגשת ומסעירה אחרי אסון קולומביה לחזור לחלל. זו החלטה של הממשלות, אנחנו המדענים רוצים להגיע לחלל, רק תנו לנו, עכשיו סוף סוף נפתח צוהר למימוש החלום הזה", אמר.

בדצמבר 2014 השלימה החללית את טיסת המבחן הראשונה שלה (שהייתה לא מאוישת), שכללה שתי הקפות של כדור הארץ, חשיפה לקרינה עוצמתית וחזרה בטוחה בתוך ארבע שעות, והוכיחה את יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות. אבן הדרך הבאה של התכנית היא טיסה מעבר למסלול של הירח. השבוע הועברה החללית ממתקני מרכז קנדי בנאס"א למתקני חברת 'לוקהיד מרטין' בקולורדו להמשך הבנייה והבדיקות של החללית.

בראש המיזם היוקרתי והחשוב הזה אוריון עומד ד"ר ויליאם גרשטנהיימר, שהגיע לראשונה לישראל לכנס החלל הבינלאומי שהתקיים באוקטובר בירושלים, והוא האחראי בנאס"א על כל תוכניות החלל המאוישות. גרשטנהיימר עובד בנאס"א מאז 1977 בתפקידי מחקר, פיתוח וקשרים בינלאומיים. ב-1998 היה מנהל תוכנית האינטגרציה של מעבורות החלל והיה אחראי על כל היבטי התיפעול, ניהול ואינטגרציה של התכנית ופיתוח המעבורות. בשנת 2000 מונה לסגן מנהל תוכנית תחנת החלל הבינלאומית, המרחפת מעל ראשינו בגובה של 40 אלף ק"מ, ושנתיים לאחר מכן מונה למנהל התוכנית ושימש אחראי על ניהול היום-יומי של התחנה, הפיתוח והתפעול שלה והתיאום עם השותפים הבינלאומיים בה. ב-2005 היה אחראי על השלמת 21 המשימות האחרונות של מעבורות החלל מארה"ב. הוא זכה במספר מדליות הוקרה מנאס"א ומנשיא ארה"ב על שירותו.

בראיון עימו, אני מבקש שיחלוק עם הקורא הישראלי את התוכניות של נאס"א ל'אוריון":

ד"ר גרשטנהיימר: "המטרות של נאס"א הן חקר החלל ותוכניות למסע למאדים, אבל זה ייעשה בשלבים, ובשלב הראשון אוריון תשמש להסעת אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית כדי שנוכל לשפר את הידע ולהיווכח בביצועים שלה – לקראת המשימה הגדולה של הבאת אסטרונאוטים למאדים. בשנות ה-20 של המאה הנוכחית, כלומר בשנים שמתחילות בשנת 2020, נרחיב את המשימות של אוריון למשימות במסלולים שבין כדור הארץ לבין הירח, למסע של 21 ימים ולמרחק של 360 אלף ק"מ מכדור הארץ, ואז נבדוק טכנולוגיות חדשות כמו הנעה יעילה יותר באנרגיית שמש, שימוש גדל והולך ביכולות רובוטיות וניצול משאבים. בשנת 2025 לערך נשלח אסטרונאוטים באוריון כדי לחקור אסטרואידים ואולי גם לגרור אסטרואיד למסלול סביב הירח. זה יהיה מבחן טוב לשילוב בין טכנולוגיות חדשות לבין מסעות ארוכים בזמן, כלומר בדיקה של היכולות האנושיות לשהות במקום קטן עם אנשים נוספים ואז בחלוף כמה שנים לקראת 2030 נשלח אסטרונאוטים באוריון למשימות ארוכות יותר של 500 ימים ולמרחקים ארוכים יותר במטרה להגיע בביטחה למאדים".

איזה טכנולוגיות אתם בנאס"א מעריכים שעדיין אינן קיימות, אבל עתידות להפציע בשנים הקרובות ואשר יאפשרו לכם למלא את המשימה של שליחת בני אדם לאסטרואידים ולמאדים?

"הטכנולוגיות הקריטיות הדרושות למסע למאדים כוללות מערכות הנעה יעילות וטובות יותר וכן איזורי מגורים בטוחים הרבה יותר. טכנולוגיית הנעה חשמלית נוכחית יכולה לייצור 5 קילוואט של חשמל, אבל המטרה היא להשיג 300 קילוואט או יותר עם ​​טכנולוגיה מתקדמת. בעוד חללית אוריון מפותחת כדי לקיים צוות של ארבעה אנשים במשך 21 ימים בחלל עמוק, אנו צריכים יכולות משופרות, מערכות תומכות חיים, ובתי גידול לקיים צוות במשך 60 ימים ולאחר מכן להרחיב את היכולות הרבה יותר. המערכות תומכות החיים למגורים היום כפי שהן קיימות בתחנת החלל הבינלאומית, כמו מיחזור מים וסילוק פחמן דו חמצני, אינן אמינות דיין ואינן מדויקות בשביל מסע למאדים ואנחנו מאמינים שהן יפותחו בעתיד. אנחנו גם צריכים לפתח טכנולוגיות שיעזרו לנו להשתמש במשאבים הקיימים על הירח, לדעת לנצל אותם לצרכים שלנו".

האם זה ביקורך הראשון בישראל? איך אתה חושב שהטכנולוגיה הישראלית יכולה להשתלב בפרויקט אוריון?

"זה הביקור הראשון שלי בישראל, ואנחנו בהחלט מחפשים שיתופי פעולה בינלאומיים שכן מדובר במטרה שאפתנית שמעניינת את כל בני האדם והיא דורשת השתתפות גלובלית. אנו זקוקים לטכנולוגיות הטובות ביותר, לא רק לאוריון, אלא לכל אלמנט של המערכות ותתי המערכות שייקחו אותנו לחלל העמוק וחלק מהטכנולוגיות שאנחנו זקוקים להן קשה לנו אפילו להגדיר אותן כיום, אבל שמעתי על ישראל ועל הטכנולוגיה שלה ועל הכשרונות הרבים שנמצאים אצלכם, ואני בהחלט מצפה לקבל היכרות קרובה עם הטכנולוגיות שלכם". "בינואר 2015 ביקר בישראל ראש תוכנית "אוריון" בחברת לוקהיד מרטין, שתכננה ובנתה את החללית", מספר ענבר. "אירחתי אותו במסגרת כנס החלל הבינלאומי ע"ש אילן רמון, וזה היה זמן קצר ביותר לאחר שיגור הבכורה של החללית. הנושא של אוריון, ויעדיה האפשריים מצית את הדמיון – לא רק של ילדים ובני נוער, אלא של כל הקהילה המדעית והטכנולוגית בעולם".

כיצד מתבצעת חלוקת העבודה ביניכם בנאס"א לבין התעשייה הפרטית?

"מטרה שאפתנית כמו המסע למאדים דורשת השתתפות גלובלית, כולל מהתעשייה הפרטית. אנחנו מטפלים בידע ובאסטרטגיה וחלק מהחברות הפרטיות מבצעות את העבודה לפי המיפרטים שלנו, וזה מגביר יעילות וטוב לכל הצדדים. התעשייה הפרטית כבר משתתפת באופן פעיל בתחנת החלל הבינלאומית כפלטפורמה ייחודית למחקר, שיכול להתנהל רק במייקרו כבידה; זה נעשה באמצעות המרכז לקידום המדע בחלל (CASIS), ואנו צופים פעילות גדלה והולכת של חברות פרטיות ומסחריות בעיקר במסלולים הנמוכים של עד 500 ק"מ מכדור הארץ. נאס"א שולחת כיום מטענים לתחנת החלל הבינלאומית באמצעות חברות פרטיות ובהן   SpaceX וOrbital ATK – ויש חוזים לעשות את אותו הדבר עם תעבורת צוותים לתחנת החלל באמצעת חברות בואינג וSpaceX. ביגלו אירוספייס עוסק בבדיקה של בתי גידול בחלל ואנחנו מצפים לשיתופי פעולה גדלים והולכים עם התעשייה הפרטית".

בימים אלה עולה על מסכי הקולנוע בעולם ובישראל הסרט "להציל את מארק ווטני" (THE MARTIAN), בבימויו של רידלי סקוט ובכיכובו של מאט דיימון. "הסרט מתאר משימה מאוישת למאדים, כזו שמסתבכת ומאלצת את האסטרונאוט להשאר על פפני השטח זמן רב מאוד", מספר ענבר. "אמנם עלילת הסרט בדיונית, אולם נעשה מאמץ רב מאוד לשמור על דיוק מדעי וטכנולוגי ככל האפשר. יש דמיון בין חלק ממרכיבי החללית אוריון לבין מה שנראה בסרט, ובכל מקרה, אוריון תאפשר  דילוג למרחק נגיעה ממאדים – כלומר משימה מאוישת לירחיו הזעירים של כוכב הלכת האדום, כהכנה ולימוד לקראת משימה מאוישת מלאה למאדים."

יו"ר סוכנות החלל הישראלי במשרד המדע, פרופ' יצחק בן ישראל, שיהיה אחד המשתתפים החשובים בכנס ואחד מהאנשים שיחשפו בפני ראשי נאס"א את הטכנולוגיה הישראלית, מקווה להשיג שיתופי פעולה מעשיים בין התעשייה הטכנולוגית של ישראל לבין נאס"א.

hadmayaמה עם אסטרונאוט ישראלי?

בן ישראל: "בינתיים הם שולחים חלליות לא מאויישות, אבל אני מקווה שכאשר יגיע השלב של טיסות מאויישות של נאסא לחלל העמוק, הם יסכימו להשאיר לנו כיסא גם לאסטרונאוט ישראלי, אבל הדרך עוד רחוקה, בינתיים אני מקווה שחברות ישראליות ישתתפו יותר ויותר במיזמים השונים של נאסא, כמו שכבר יש טכנולוגיות ישראליות, למשל בגישושית אופורטיוניטי יש מערכות קירור מתוצרת חברת ריקור מעין-חרוד ויש מערכות הנעה בשטח על מאדים מתוצרת רפא"ל ותתי מערכות מתוצרתן של חברות ישראליות אחרות והלוואי שירבו כאלה".

יו"ר נאס"א צ'ארלס בולדן שרואיין כאן לפני שלוש שנים, אמר שהוא מתלהב מאוד מהישראלים ומהטכנולוגיה הישראלית, והוא יגיע באוקטובר שוב. אתה בקשר איתו?

"בוודאי. הוא אדם מקסים ומאוד פרו ישראלי, וכל שנה נערך כנס החלל במקום אחר בעולם ולפני שנה הוא נערך בטורונטו קנדה. והגעתי לכנס והיתה אמורה להיות לי פגישה עם בולדן, ולפני הפגישה ניגש אליי תיכוניסט ישראלי מהרצליה, שבנה ננו-לווין, והוא ביקש ממני לפגוש את יו"ר נאס"א. אמרתי לנער, בוא איתי ומכסימום הוא יזרוק אותך מהחדר. הנער בא איתי, וסופו של דבר שאני נזרקתי מהחדר, כי בולדן כל כך התלהב לפגוש נער ישראלי שמתעניין וכל כך מבין בטכנולוגיית חלל שאת כל זמן הפגישה שלו איתי הוא הקדיש לשיחה עם הנער, ואז בולדן אמר לי 'אתם הישראלים, אתם משהו'. הוא אדם מרשים מאוד יו"ר נאס"א, ובמשך שנים הוא שימש כמפקד מעבורות חלל של נאס"א".

בראיון ל"ידיעות אחרונות" לפני שלוש שנים הגדיר בולדן את תפקידו כיו"ר נאס"א כ"קצין החלומות הראשי". כילד, אמר, גדלתי על הסיפורים על החלל ועל אתגריו ולא האמנתי שיום יגיע ואהיה בעצמי אסטרונאוט ומפקד מעבורת חלל ובוודאי שלא חלמתי שאהיה יו"ר נאס"א, ועכשיו כמי שעומד בראש האירגון אני יודע, שהפיזיקאי הבריטי המהולל סטיבן הוקינג צדק, ועלינו – על הגזע האנושי – להתרחב אל מחוץ לכדור הארץ, להקים מושבות על הירח, על אסטרואידים ועל מאדים. אין מנוס מזה. הגזע האנושי צריך להבטיח את קיומו ולהתרחב למושבות חדשות, אמר. למרות שכאשר מדברים על מאדים נוטים לשכוח כי בהשוואה לכדור הארץ שלנו, מדובר בגיהנום. האטמוספרה בו דלילה, ולכן אינה מגינה מקרינות, הלחץ נמוך, כוח כבידה חלש, אין שדה מגנטי ששומר ומגן עליך ולכן יש עליך קרינה קוסמית מסוכנת, וזה אומר שצריך לחיות בתוך מרחב סגור, והמגורים שם יהיו במערות קרח, מתחת לאדמה, ושם גם יקימו המתיישבים חממות לגידול צמחים ועצים, כדי שיהיו ירקות ופירות, וכדי להפיק חמצן, שהרי רובו המכריע של האוויר שם מבוסס על פחמן דו חמצני, שזה רע לבני אדם ונהדר לצמחים. מאדים רחוק מהשמש יותר מאיתנו ולכן קר בו. בשיא הקיץ בצהרים בקו המשווה במקום הכי חם שם הטמפרטורה שם היא אפס ובלילה ובחורף היא מינוס עשרות מעלות. הערבות של סיביר זה גן עדן לעומתו. היממה בת 24 שעות אבל החורף נמשך שנה והקיץ שנה. בגלל שיש שם תנאים המזכירים ואקום בגלל לחץ אטמוספרי קלוש, הסאונד הולך שם לאיבוד והצעקה שלך שם כמעט ולא נשמעת, ולהגיע למקום הזה אורך כ-8 חודשים בטכנולוגיות של היום. "תחשוב על החלוצים שעזבו את אירופה והלכו לכבוש מקומות חדשים כמו הקוטב הצפוני או הקוטב הדרומי ולאמריקה והם לא נרתעו מהקושי שכן זה אופי האדם, הוא הרפתקני והוא שוחר מרחבים חדשים", ענה בולדן. כאמור, גם בולדן הגיע לביקורו השלישי בישראל, וכמדי שנה יעלה לקברו של אסף רמון ז"ל, בנו של אילן רמון ז"ל.

2,000 בכירי עולם החלל – בכנס החלל הבינלאומי בירושלים

כינוס החלל העולמי שאליו מגיע ד"ר גשטנהיימר מנאס"א, מאורגן על ידי הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע שתארח את הכינוס בירושלים בין 12 ל-16 באוקטובר. הכינוס, שמתקיים כל שנה במדינה אחרת, נחשב לאירוע המרכזי בתחום החלל ואליו מגיעים מדי שנה יותר מ-2000 משתתפים מקהילת החלל והמדע בהם אסטרונאוטים, ראשי סוכנויות חלל, נציגי תעשיות חלל, אנשי אקדמיה, נציגי פרלמנט מהעולם, סטודנטים, משפטנים ועוד. בכינוס דנים בחידושים האחרונים ובתכניות העתידיות בתחום החלל ממגוון היבטים.  לכינוס יגיע בין השאר גם ראש נאס"א צ'רלס בולדן ובאז אלדרין, שהיה בצוות  שנחת ראשון על הירח.

"כינוס החלל שיתקיים בירושלים הוא ההוכחה הטובה ביותר לחשיבותה של ישראל בעיני העולם", אמר שר המדע, אופיר אקוניס. לדבריו, הכינוס ישמש נקודת מפגש לקהילת החלל העולמית ויאפשר לנציגי ממשל, אקדמיה ובכירים מהתעשייה לדון, ליישם ולהשלים פרויקטים משותפים לטובת המדע ולטובת האנושות כולה". בכינוס יתקיימו כ-30 סימפוזיונים, ובהם כ-2,000 הרצאות של נציגים מכ-70 מדינות, וכן תערוכת חלל גדולה של מוצגים חלל מכל העולם.

לא רק מדינות: המיליארדרים נכנסים לעסקי תעשיית החלל

העלויות הגבוהות המכבידות על משלם המסים האמריקאי גורמות לנאס"א ולסוכנויות חלל אחרות להוציא מיכרזים במיקור-חוץ לחברות פרטיות. את מיזם אוריון מבצע עבור נאס"א תאגיד "לוקהיד מרטין", המשמש כקבלן הראשי לבניית רכב החלל. התאגיד עצמו מפעיל קבלני מישנה, חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות אבל גם חברות טכנולוגיות במדינות אחרות והוא מעסיק ישירות 3000 עובדים על המיזם הזה. אגב, אחת מאותן חברות היא חברה ישראלית, StemRad מתל-אביב ומפאלו-אלטו, המפתחת טכנולוגיה של הגנה מקרינה ואמורה לפתח איפוד שיגן על אסטרונאוטים במשימות של חלל עמוק, שבו הקרינות השונות קטלניות לכל אורגניזם, כולל לאדם. אחת הקרינות המסוכנות והמפחידות, שמפניהן אמור להגן איפוד המגן הישראלי, היא קרינת גמא. המיזם

המשותף זכה לתמיכה ולמענקים מהסוכנות לפיתוח כלכלי בתחומי התעופה והחלל של מדינת פלורידה בארה"ב ומרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ) בלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה בישראל.

4Bלפני כמה ימים הודיע הבעלים של אמזון, ג'ף בזוס, שהקים לפני שנים חברה לייצור טילים ו חלליות בשם "בלו אוריג'ין כי יפעיל בפלורידה מפעל להרכבת טילים וישקיע בכך 200 מיליון דולר. בכך הוא הופך להיות מתחרה ישיר לחברת SpaceX  של היזם אילון מאסק (יצרן מכוניות הספורט החשמליות "טסלה", הבעלים של "אינטרנט לחלל העמוק" ומיזמים נוספים), של ריצ'ארד ברנסון ("וירג'ין גלקטיק") ושל קואליציית החברות  United Launch Alliance הנמצאת בבעלות חברות "בואינג" ו"לוקהיד מרטין". מיליארדר נוסף, שנכנס לעסקי החלל הוא אחד משני מייסדי מייקרוסופט, פול אלן, שהחברה שבבעלותו,  Stratolaunch  מפתחת מטוסי ענק לשיגור רקטות שיכניסו לווינים למסלולם. "מיזמי החלל הפרטיים התקבלו בתחילה בבוז מוחלט של הקהילה המדעית והטכנולוגית בעולם", מספר ענבר. "היום איש לא מפקפק ביכולת הטכנולוגית שמגולמת במיזמי חלל אלה, ולא ביכולת שלהם להשיד מימון ואישורים הנדרשים כדי לטוס לחלל. ספייס איקס היא מקרה קיצון, והפכה ממש לענקית חלל (שגם תשגר עבור ישראל את לוויין התקשורת עמוס 6). אבל היא בהחלט לא לבד, מוסיף ענבר.

"לא אתפלא כלל אם במסגרת משימה מאוישת למאדים נראה לפחות שיתוף פעולה הדוק בין נאס"א לחברות החלל הפרטיות של ארה"ב, שלא לדבר על משימות עצמאיות של חברות אלה", מסכם ענבר.

הדגל של מאדים

mars

אמנם, רגל אדם עדיין לא דרכה על הפלנטה האדומה, חוץ מאשר מאט דיימון בסרט "להציל את מר וואטני", אבל מתברר כי למאדים יש כבר דגל. הדגל הטריקולור, בעל שלושה צבעים, אדום, ירוק וכחול, מסמל את שאיפת ההומו סאפיינס לבצע הארצה של מאדים, כלומר לגרום לו להיות פלנטה ידידותית לחיים, כדי שבעתיד יהיו בו מחדש אוקינוסים, ימים ונהרות, כמו כדור הארץ, שמרחוק נראה כחול. שלושת הצבעים מייצגים את המצב הנוכחי (אדום, בגלל תחמוצות ברזל), העתיד הקרוב (ירוק) והעתיד הרחוק (כחול), כמו כדור הארץ היפה שלנו. את הדגל עיצב מדען נאס"א, פסקל לי, ו"אגודת מאדים", אירגון המונה מאות מדענים, מהנדסים, אנשי חלל וחובבים, אימצה אותו וכך גם האגודה הפלנטרית. זאת למרות, שלפי אמנת האו"ם, אין לעובדה הזו משמעות רבה, שכן אמנת החלל קובעת כי אף מדינה אינה רשאית לנכס לעצמה פיסות בגרמי השמים שמחוץ לכדור הארץ, אבל עדיין יש דגל, ונראה שהוא מקובל על כולם. בינתיים, ההכנות למאדים עוברות הילוך, ונאס"א וגם גופים אחרים, מבצעים סימולציה של מסע בן חצי שנה למאדים ומגורים במאדים במחילות תת-קרקעיות, סמוךך לחממות תת-קרקעיות, שבהן יגודלו ירקות ואגוזים, שמהם יזונו המתיישבים הראשונים. מתברר כי ישנם אנשי אקדמיה ישראלים הנוסעים לסימולטורים האלה, ואחד מהם הוא יבגני צודיקוביץ', דוקטורנט במתמטיקה באוניברסיטת תל-אביב, שעתיד לנסוע בחורף הקרוב – MDRS – Mars  Desert Research Station הממוקם ביוטה, ארה"ב. מתקנים נוספים נמצאים בהוואי ובאזורים קרים יותר של קנדה. המיקומים של המתקנים הללו, הוא אומר, נבחרו כך שיהיו קרובים ככל האפשר מבחינה גאולוגית לפני המאדים. "לכל אחד מהמתקנים מגיעות משלחות לניסוי שאורך מספר שבועות (בMDRS זה שבועיים), ומטרתו משתנה בהתאם לצוות המגיע לשם ותחומי המומחיות והמחקר שלהם והכל על מנת להתכונן וללמוד לקחים לקראת משלחת מאוישת למאדים. הפעילות במקום מבוצעת בהתאם לנהלים שהיו מתקיימים על המאדים: יציאה מהמתקן בחליפת חלל, גידול חלק מהאוכל בחממה, אי קיום תקשורת מיידית עם הסביבה החיצונית (יוצרים delay מכוון של 15 דקות בערך), מגורים קטנים וצפופים. אני צפוי להיות חבר במשלחת מספר 163 שתשהה במתקן במשך שבועיים בסוף ינואר-תחילת פברואר. התפקיד שלי יהיה כנראה מהנדס ואסטרונום המשימה, ולמעשה הצוות עדיין לא שלם (יש לנו מפקדת, סגן מפקד ושאר החברים עדיין לא נבחרו) ורק בעוד כשלושה שבועות, לכשיושלם הצוות, נתחיל לעבוד ברצינות ולתכנן את השהות שלנו ואת הניסויים המדעיים שנבצע שם", הוא מספר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-אוקטובר 9, 2015 מאת ב-המחר הנועז ותויגה ב-, , , , .