רשימות על מדע ופיוטים קצרים | דודי גולדמן

הנדסה קרבית

האם מזון שעבר הנדסה גנטית יציל מיליוני בני אדם מרעב בשנים הבאות וימנע שימוש בחומרי הדברה, או ינחית אסון על האנושות? כנס בינלאומי חשוב, שייערך בקרוב בארץ, ינסה לענות על השאלות וכבר מסעיר את הקהילה המדעית. דודי גולדמן שוחח עם מדענים המצדדים בהתערבות בסדרי בראשית ושמע גם את מתנגדיהם, המזהירים מפני הקטסטרופה הבאה 

מאת: דודי גולדמן

הבה נערוך מבחן קטן כדי לבדוק אילו אסוציאציות מעורר בכם צמד המילים הבא. מוכנים?
– "מזון מהונדס".
לא צריך להיות גאון גדול כדי לנחש שבעבור רבים, הדימויים הראשונים שיעלו בראש הם של סוגי מזון שכל מיני מדענים פרנקנשטיינים הוסיפו להם כל מיני רעלים בנוסחאות סודיות שונות ומשונות, ושום דבר טוב לא יכול לצאת ממנו. אם כך אתם חושבים, אתם לא לבד. האיחוד האירופי, למשל, אינו משתמש במזון מהונדס גנטית, וכל מי שמוכר מזון למדינות האיחוד נדרש להתחייב שמדובר במזון שאינו תוצאה של הנדסה גנטית. אבל האם לא הגיעה העת לברר, פעם אחת ולתמיד, מהו בעצם מזון מהונדס גנטית? איך עושים את זה? והאם זה באמת כה מזיק?

את התשובות לשאלות האלה אפשר יהיה לקבל בתחילת החודש הבא, בכנס מדע בינלאומי שעורך מכון וולקני למחקר חקלאי. לכנס, שבעולם המדע נחשב ליוקרתי ורציני ביותר,  ואשר יעסוק במזון טרנסגני, מזון מהונדס גנטית, יגיעו עשרות מדענים מהשורה הראשונה, מהארץ ומהעולם, והם יציגו את המחקרים החדשים בתחום וישתפו את עמיתיהם המדענים בכל הצדדים של הנדוס הצמחים, כולל במשמעויות הכלכליות והפוליטיות.

מדעני מכון וולקני אומרים כי למזון טרנסגני יש גם השתמעויות פוליטיות וכלכליות והומניטאריות, ולא רק מדעיות ובריאותיות: מבין 7 מיליארד בני אדם החיים כיום על פני כוכב-הלכת הקטן והיפה שלנו, כ-870 מיליון אנשים מוגדרים רעבים. ממש רעבים, זאת אומרת שאלה ילדים ומבוגרים שאין להם אוכל, רובם חיים במדינות מתפתחות. עוד: 1 מכל 3 ילדים במדינות המתפתחות סובל מתזונה לקויה. תזונה לקויה מביאה ל-3 מיליון מקרי מוות של ילדים מתחת גיל 5. ב-10 השנים הבאות, שיעור העוני צפוי לגדול, ולעבור את המספר המפחיד של 900 מיליון איש, מתוכם הצפי הוא של כ-130 מיליון ילדים רעבים בעולם – בשנת 2020, בעוד כשבע שנים. בנוסף, מחירי המזון ממשיכים להאמיר מעלה מעלה, והם עתידים להתייקר עוד ועוד וממש עוד, מאחר שהדרישה תגדל, שכן הצפי הוא כי בשנת 2050 נגיע ל-10 מיליארד בני אדם, אבל שטחי הקרקע דווקא קטנים ומתייקרים.

 אל מול הנתונים האלה, שמקורם ביוניצ"ף ובאירגון הבריאות העולמי, יש יבשת אחת, האיחוד האירופי, שמתנגדת התנגדות נחרצת לפתרון. אבל הפתרון המעשי וההומניטארי, אומרים אנשי המדע, הוא תוספת מזון באמצעות השבחה טרנסגנית, מזון המבוסס על צמחים שהונדסו גנטית. להתנגדות של האירופים מיתוספת התנגדות שבסיסה אופנתי ומייצג את "רוח התקופה", וזה אומר ירוקים, אקולוגי סטים, חסידי המזון האורגני ואנשי ניו-אייג'. מולם ניצבים המדענים, ובהם מדעני מכון וולקני, אשר מאמינים שהנדסה גנטית תהיה הכלי המרכזי בעולם החקלאות והמזון בעתיד – דווקא בזכות היתרונות הכבירים שלהם, מזון שיהיה בריא יותר, זול יותר ונקי מריסוסים.

ד"ר עמית גל-און, מנהל המחלקה של מחלות צמחים וחקר עשבים ומומחה בינלאומי למחלות וירוסים בצמחים, העובד במכון וולקני, כועס. ובצדק. "אנשים פוחדים ממזון מהונדס גנטית, אבל מרבית המזון שאנחנו אוכלים הוא מזון מהונדס, והוא מבוסס על העברת גנים רבים באמצעות הכלאות, שהן טיפוח גנטי, שנעשו במשך דורות על דורות על ידי מטפחים שקדנים. העגבנייה האדומה, האבטיח בלי גרעינים, הפלפל הצהוב, התפוח הזהוב, התפוז המתוק ומרבית המזון מהצומח שאנחנו אוכלים הוא תולדה של טיפוח באמצעות הכלאות גנטיות, מעשה ידי אדם שלא היו מתרחשות באופן טבעי. מרבית המזון – מהחי והצומח – מבוסס על טיפוח, וכל ההבדל הוא שהנדסה גנטית היא "טיפוח מדייק" של העברת גנים בודדים, המבוססת על החדרת התכונות הרצויות. הטיפוח הקלאסי מבוסס על העברת תכונות רבות ובחירת התכונות הרצויות כמו  יבול, טעם, איכות ויופי, ובאופן דומה בטכנולוגיה הטרנסגנית ניתן להכניס את התכונות הרצויות בתהליך מקוצר ומבוקר. בהנדסה גנטית ניתן להכניס תכונות חדשות, שלא מהצומח, שלא ניתן לעשות בטיפוח הגנטי הקלאסי. ולכן, ההנדסה הגנטית היא טכנולוגיה יחסית חדשה שבאה לסייע לטיפוח הקלאסי במטרה לספק מזון איכותי לאוכלוסיית העולם. מזון מהונדס גנטי מצוי בשוק כבר יותר מעשור, נכון, בישראל עדיין אין מגדלים גידולים טרנסגניים, אבל האוכלוסייה בארץ ובעולם אוכלת מזון שעבר טיפוח מדייק-טרנסגני, כמו סויה ותירס, שמגיעים לארץ מבורסות המזון בעולם.

"יתירה מזאת, הטיפוח הטרנסגני, יכול לחסוך בזמן בשיפור איכות וכמות המזון, ובכך לספק מזון איכותי יותר במחירים נמוכים יותר. חבריי המדענים ואני חוקרים מחלות ומזיקים של צמחים, ואני צופה שבשימוש בטכנולוגיה הטרנסגנית ניתן יהיה להפחית בצורה משמעותית את השימוש בחומרי הדברה מזהמים ורעילים לסביבה, ובמקביל, אפשר יהיה להעלות את היבולים בצורה משמעותית. זה שילוב מנצח, מזון בריא יותר, זול יותר ואיכותי יותר".

תן דוגמה שבה המדע שנכנס לעובי הקורה בצמחי מזון מצליח להוריד את כמות חומרי ההדברה.

"דוגמה קלאסית היא זחל "נובר התירס" וזחלים נוספים, הגורמים נזק רב ליבולי התירס. הזחל חבוי בקלח ומצריך שימוש רב בחומרי הדברה. באמצעות הנדסה גנטית, החדירו לתירס רעלן, הממית את הזחלים ואינו פוגע באדם ובבעלי חיים והוא ידידותי לסביבה. כלומר הרעלן קוטל החרקים הוא תחליף לחומרי הדברה רעילים ומזהמי סביבה. דוגמה נוספת: בגידולים אינטנסיביים, כמו מלפפון עגבנייה ופלפל, תקופת הקטיף נמשכת חודשים רבים, ויש צורך לרסס בחומרי הדברה נגד מחלות ומזיקים בתקופה זו. לחומרי ההדברה יש זמן פירוק של 4-15 ימים ובמשך הזמן הזה החקלאי לא נכנס לקטוף בגלל רעילות חומרי ההדברה. החדרה של עמידויות כנגד מחלות ומזיקים בירקות באמצעות הנדסה גנטית שהיא טיפוח מדייק, מאפשרת לחקלאי קטיפים ברצף בכל תקופת הגידול, ללא סכנה מחומרי ההדברה. קבוצת המחקר שלי בשיתוף עם קבוצת המחקר של ד"ר אהרון זלצר ז"ל במכון וולקני הצליחה להקנות לירקות עמידות כנגד וירוסים, כך שניתן יהיה להוריד בצורה משמעותית את כמות חומרי ההדברה".

 לדברי ד"ר גל-און, צמחים טרנסגניים מאפשרים גם להוזיל את המזון שכן תשומות הגידול של החקלאי יורדות, כמות חומרי ההדברה יורדת משמעותית, היבול גדל תוך וכל זאת תוך שמירה על איכות הסביבה.

ד"ר חיננית קולטאי, חוקרת במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), וממארגני הכנס ויוזמת ואחראית מדעית על מציאת פתרונות לבעיית הרעב העולמית על ידי גישות שונות, ובהן גישות טיפוח קלאסיות מול גישות של הנדסה גנטית, מרגישה בהילות. "אנחנו עומדים בפתחו של משבר רעב עולמי. אנחנו רואים את זה בעליית מחירי המזון ובגידול באוכלוסיית האדם. כדור הארץ שלנו לא יכול לעמוד במשימה – להאכיל את כולם, ולא מדובר רק על עליית מחירי המזון, אלא על ילדים רעבים. יש כל מיני פתרונות שהמדע והחקלאות מצאו, אבל אלה פתרונות חלקיים, וכבר אין בהם משום מענה מקיף לבעיית הרעב. במשך שנים עוסקים בטיפוח ובהשבחה של צמחים וזנים, למשל תירס, שייתן יותר קלחים, או פרה שתיתן יותר חלב, אבל אלה פתרונות מוגבלים מבחינת האפשרויות. כיום אנחנו המדענים בארץ ובעולם רוצים שהתירס יכיל ויטמינים ויסודות מזון נוספים, שבטבע אינו מכיל, ועלינו לעזור לו להכיל אותם, ואת זה אפשר לעשות באמצעות הנדסה גנטית. זה כלי שמאפשר לנו לעשות קפיצת מדרגה ומאפשר לנו להכניס תכונות מועילות לאדם בגידולים שהם בסיס – בוודאי עבור אוכלוסיות בעולם השלישי, שאינן נהנות מהשפע שלנו. בבסיס התהליך עומדת החדרה של גנים לתוך גידולים חקלאיים או לבעלי חיים. אנחנו מודעים שדעת הקהל חוששת, וממש לא בצדק. אין בסיס מדעי ואין בסיס רציונלי לחשש הזה. חשוב לי להסביר כי צמחים טרנסגנים מורכבים רק מיסודות טבעיים, לא מסנתזים פה גנים חדשים, רק טבעיים. למעשה, כל גישה חקלאית משתמשת בחומרי הדברה, שאינם דווקא טבעיים, ובכל מקרה ברגע שאנחנו משנים את המאזן הטבעי לטובת החקלאות. הנדסה גנטית משתמשת רק בחומרים טבעיים. דוגמאות הכי טובות זה מזונות בסיס כמו ה"גולדן רייז", האורז המוזהב, שמביא לשיפור חייה של אוכלוסיה גדולה מאוד, שניזונה רק מאורז ומכניסים להם יסודות מזון, שלאותה אוכלוסיה יש חסר.

"יתירה מזאת, אפשר יהיה לצרוך פחות תרופות, שכן במקום לקחת תרופות ותוספי מזון יקרים, אפשר יהיה לקבל את כל אלה ישירות בגרגיר האורז, ומקורם של אלה הוא טבעי. בעתיד נשפר בצורה כזו את חיי האוכלוסיה באופן שימנע בעיות רפואיות מלכתחילה. אנחנו מדברים לא רק על איכות טובה יותר של מזון, אלא גם על כמות גדולה הרבה יותר. לא רק שנייצר אוצר עם הרבה יותר ויטמינים, אלא שבנוסף נקבל הרבה יותר יבולי אורז מכל שטח גידול, כך שנוכל להאכיל יותר אנשים מאותה פיסת קרקע נדירה. קפיצת מדרגה כזו מחייבת גישות חדשות ומחייבת הנדסה גנטית שבהחלט יכולה וצריכה להיות מבוססת על תכונות טבעיות", היא אומרת. ד"ר קולטאי מזכירה כי כיום חיים 870 מיליון בני אדם רעבים ושליש מהילדים במדינות המתפתחות סובלים מתת תזונה, הגורמת ל-3 מיליון מקרי מוות של ילדים מתחת לגיל חמש. ולגודל הזוועה, המספרים האלה עתידים לגדול ובתוך עשור מספר הרעבים יגיע לפי צפי של יוניצ"ף ל-900 מיליון איש מהם 130 מיליון ילדים רעבים בעולם.

צוותי המחקר של ד"ר גל-און ושל החוקר המנוח ד"ר זלצר הצליחו להחדיר עמידות טרנסגנית לעגבנייה נגד וירוס "צהבון האמיר", שזה עשרות שנים פוגע  בגידול עגבנייה בארץ ובעולם. יצירת עגבנייה ה"מחוסנת" בפני הווירוס מאפשרת הפחתת השימוש בחומרי הדברה כנגד כנימת 'עש החרק', שמעבירה את הווירוס מצמח לצמח. פתרונות דומים של עמידות כנגד וירוסים פיתחו שני החוקרים האלה כנגד וירוסים במלפפונים ובמלונים. כיום במעבדתו של עמית נמשך הפיתוח הטרנסגני, שייתן מענה ידידותי כנגד מחלות ומזיקים שונים בירקות.

 למרות היתרונות, אולי צריך לכבד את החשש של רבים מפני התערבות-יתר גנומית של האדם בצמחים. אולי הנזק בצריכה של מזון כזה יבוא לידי ביטוי אחרי כמה שנים?

ד"ר גל-און: "במשך 15 שנה, מיליארדי אנשים אוכלים מזון טרנסגני ואיןשום אינדיקציה רפואית, אף לא אחת, שמישהו חלה בגלל אכילת מזון טרנסגני מהונדס. לעומת זאת לפני שנה וחצי פורסם שכ-50 אירופים מתו ועוד 4000 חלו – בגלל אכילת מזון אורגני – נבטים אורגניים, שהזדהמו מחיידק אי-קולי. נראה שהחששות של בני אדם בעולם השבע ובעיקר האירופים, מפני מזון טרנסגני אינם רציונאלים. וזה מגיע לאבסורדים, לדוגמה בקניה, אחד ממקורות המזונות החשובים הוא שורש צמח הקסבה. גידול זה נפגע בקניה ממחלת וירוס הקסבה באופן קשה. קבוצת מחקר אמריקאית הצליחה לפתור את הבעיה, באמצעות פיתוח קסבה טרנסגנית "מחוסנת" למחלה. באופן פרדוכסאלי, הממשל בקניה דחה את הפתרון, ואין לזה שום הסבר הגיוני או הסבר שנעוץ ברווחת האדם. נהפוך הוא גידול קסבה טרנסגנית עשוי להציל ילדים מרעב באפריקה".

האירופים השבעים, עמית אומר, מתנגדים לטיפוח הטרנסגני שעשוי להציל את אוכלוסיית העולם השלישי מרעב, למרות שהם עצמם צורכים מזון טרנסגני, שכן רוב הסויה הנמכרת בעולם, כולל באירופה ובישראל, היא טרנסגנית, ואין שום אינדיקציה אחת, שזה פגע בדרך כזו או אחרת במישהו בבני אדם ובעלי חיים. "לאור מצבם הכלכלי העכשווי של מדינות האיחוד האירופי, אני חושב שהם יסתכלו על זה בדרך אחרת. הגישה נגד מזון טרנסגני איננה רציונאלית והיא גם מבוססת על אגו לאומי ועל תחרות מול האמריקנים וזה קשור גם לתרבות הניו-אייג', והמיסטיקה והדת ומושגים מופשטים כמו "טבעי", "בלאדי", "אורגני". המלה "בלאדי" מרגיזה אותי".

למה המלה "בלאדי" מרגיזה אותך?

עמית: "בגלל שכל הגידולים במערב, כולל בישראל, הם בעליל אינם בלאדי! זו מלה שמזייפת, שהרי רוב התוצרת החקלאית עברה השבחת טיפוח גנטי קלאסי. הגידולים המהונדסים יהיו הרבה יותר נקיים מ"גידולי בלאדי", שכן הם יגדלו על הרבה פחות חומרי הדברה, בוודאי פחות מאשר בגידולים אורגניים, שבהם אין שום פיקוח על ריסוסים, ולכן סופו של השכל לנצח, ולכן הפתרון יהיה כמובן מזון טרנסגני בשילוב עם טיפוח קלאסי".

בעבר, עמית מזכיר, בשנות ה-40 של המאה הקודמת, היו גלי התנגדות לזני מכלוא, אבל כולם ירדו מזה כי הבינו שבזכות ההכלאות, העולם הצליח לייצר יותר מזון באיכות טובה יותר ולהאכיל את אוכלוסיית העולם הגדלה. ההתנגדות למזון הטרנסגני, נמשכת יותר מעשור, וזאת בגלל העובדה שהמערב שבע, אבל העולם השלישי המהווה את עיקר אוכלוסיית העולם הגדלה, זקוק למזון ועכשיו.

הדוגמה המובהקת לאבסורד הזה, אומר עמית גל-און, הוא המוצר הטרנסגני, שאמור היה להציל הרבה אנשים ממוות ומחלות כמו עיוורון הוא, ה'גולדן רייס' האורז מוזהב. אוכלוסיית המזרח הרחוק סובלת ממחסור בוויטמין A בסל המזון. כ-400 מיליון אנשים בעולם מבין אוכלי האורז סובלים ממחסור בוויטמין הזה ו-6000 מהם מתים בכל יום ובנוסף 500,000 ילדים הופכים עיוורים – בכל שנה. בזכות הינדוס גנטי אפשר לצרף לאורז גם את הוויטמינים הדרושים, גם חומצות אמינו (שהן בסיס לחלבונים) וגם מינרלים חיוניים כמו ברזל ואבץ. מדענים ממכון המחקר ETH בציריך החדירו בשיטות של הנדסה גנטית לאורז את היכולת לייצר את הוויטמין, ובזכות זה יהיה אפשר להציל מאות אלפי ילדים בעולם ממוות בעולם השלישי ומעיוורון. כיום תזונתם של מאות מיליוני בני אדם בעולם מבוססת בעיקר על אורז שאינו מכיל ויטמין A. זו הסיבה שנדבנים מכל העולם, ובהם גם ביל גייטס, תרמו ותורמים כסף רב זה עשור, אבל החוקרים והחברות המקומיות עוברים שבעת מדורי גיהנום של רגולציה בגלל התנגדויות שונות. כיום יש ניסויי שדה באינדונזיה ובוייטנאם והצפי הוא שבשנת 2014 ישווק האורז עם הוויטמין A כמוצר מורשה למאכל. להערכתו של ד"ר גל-און, מאותו רגע שבו יינצלו חייהם של מאות מיליוני בני אדם ובהם של מיליוני ילדים בעולם השלישי יהיה מהפך בגישה, ואני מקווה שכל אותם "ירוקים ואורגניים" ירדו מהשטויות שלהם – ברגע שכולם יוכחו לדעת שחייהם של מיליוני ילדים יינצלו".

"אל מול המידע הזה אני עומד פעור-פה ולא מצליח להבין למה זה לא "רץ קדימה". יכול להיות שגם חברות הכימיקלים מעורבות בכך, שכן הן מהוות מונופול ענק על שיווק כימיקלים, ויש להן אינטרס שלא להכניס את העמידות הטרנסגנית שתצמצם משמעותית את השימוש בחומרי הדברה וכך יפגעו עסקיהן ?", הוא תוהה.

מה המצב בישראל?

חיננית: "במדינת ישראל חלה תפנית, והרשויות, הן משרד החקלאות והן הכנסת, החליטו לפעול באופן מהיר יחסית ולייצור תשתית רגולטורים לגידול טרנסגני בארץ. יש בישראל פרדוכס, שפוגע בחקלאים פה שכן אתה יכול לייבא ולאכול מזון טרסנגני, אבל אסור לך לגדל. עם זאת, מותר לפתח זנים, שיהיו מבוססים על טכנולוגיה טרנסגנית – גם לצורכי ייצוא לצפון אמריקה. לא הייתה בעיה לבצע ניסויים חקלאים ויש בארץ ועדה לרישוי צמחים מהונדסים, אבל זה לא הגיע עדיין לשלב מסחרי.

מה לגבי החשש שצמח מהונדס גנטית יזלוג לשטחי גידול אחרים, "טבעיים"?

חיננית: "נכון להיום, כל הגידולים הטרנסגנים נמצאים תחת פיקוח ובקרה הדוקים מאוד, גם במדינות עולם שלישי, וכל מי שרוצה לגדל גידול טרנסגני, חייב לקבל מראש אישורים ולעמוד בתנאים מאוד מסוימים. אבל בגידולים חקלאיים רגילים, של חקלאות מטפחת, כמו שאנחנו מורגלים בה מאות בשנים, יש זליגה. קח למשל עגבנייה. אחרי שמטפחים זן, שיש בו עמידות בפני מחלה, זן שפותח וטופח במשך שנים, והוא גדל בשדה של פלוני, ושכנו מגדל עגבנייה שלא טופחה, עגבנייה בלאדי, סביר להניח שהעגבנייה הבלאדי תיתקף במחלה ותמות, בעוד שהעגבנייה מהזן המטופח תמשיך לפרוח ולשגשג, וייתכן שזרעיה של העגבנייה המטופחת ינבטו בשדה של השכן, שעגבניות הבלאדי שלו מתו ממחלה, כך שבכל מקרה הטיעון הזה אינו תקף ואינו רציני והוא מבטא רק חשש שמקורו ערטילאי.

"מעבר לזה, "אזורים שמגדלים בהם גידול טרנסגני לצורכי ניסוי, מפוקחים כל כך ומגודרים ברשת של רגולציות, כך שלדוגמה אסור למגדל של גידול טרנסגני לתת לצמח להגיע לידי פריחה כדי שלא תהיה הפצה טרנסגנית דרך הפריחה, אבל אני מקווה שבעתיד נגיע למצב שבהחלט נרצה להגיע לפריחה".

לדבריה, ארה"ב מובילה את התחום אבל גם מדינות רבות בעולם השלישי, שהרעב אצלן הוא מוחשי במובן העגום ביותר,  מקדמות מהלכים כאלה: "באחד הכנסים המדעיים שנערכו בהודו, אמרו לי מדענים עמיתים מהודו, כי אין להם ברירה. 'אנחנו צריכים להאכיל מיליארדים, ואנחנו לא יכולים להיות אניני דעת, ולפסול את הגישה הטרנסגנית. זה צורך שהולך וגובר". לדבריה, ישראל תמיד הייתה ועודנה פתוחה לחידושי מדעיים והחקלאות כאן מתקדמת מאוד ובמקביל יש בקרה נאותה על כל תהליך על החדרה של הנדסה גנטית, אבל חקלאי ישראל מקפידים שלא לייצר גידולים טרנסגנים של מזון, המיועד לייצוא לאירופה, וזאת מתוך שיקול של כדאיות כלכלית שכן אירופה לא רוכשת (בינתיים) מזון, שהוא טרנסגני.

תחומים נוספים הנגזרים מהמחקר המדעי המתקדם בתחום ההנדוס הגנטי של צמחים הוא אנרגיה, ולדברי מדעני המכון הוולקני, התחום הזה עתיד לקבל זינוק עצום לאחר שהמדע יצליח להפיק יותר אנרגיה מצמחים ומאצות בכך שיגרום להם לייצר הרבה יותר אנרגיה, בצורה ישירה או עקיפה, וגם להביא להפחתה בכריתת העצים בעולם לאחר שהעצה המשמשת לתעשיית הנייר תגיע לניצולת גבוהה יותר.

===============================================================================

המפתח אל העושר

היתרונות הגדולים שיש למזון טרנסגני וההכרח בו, ככל שמתקדמים בזמן, עתידים להפוך את המדענים העוסקים בזה ואת החברות המעסיקות אותם ומשקיעות בפיתוחים האלה, לפרטים ולחברות העשירים ביותר בעולם. ברור לכולם שאנשים ישקיעו קודם כל באוכל ורק אחר כך בגאדג'טים או במכוניות, וזו הסיבה שמידת הפיתוח של כל קבוצת מדענים כזו היא סוד השמור מאוד, ששויו גדול משווי כסף, כי שוויו של הכסף סופי, וכאן שוויו של הפטנט להפיק פי כמה וכמה יותר יבולים על כל יחידת שטח ועל כל יחידת מים, הוא כמעט אינסופי.

היום מגדלים במדינות עולם שלישי תירס, סויה, כותנה ופפאיה כמזונות טרנסגנים, כלומר מפיקים הרבה יותר יבולים מצמח תירס בודד, סויה כותנה ופפאיה. אבל הסוד הגדול והחשוב הוא מה קורה בתחום הדגנים, שזה מה שצורכים רוב בני האדם על פני כוכב הלכת הקטן שלנו וזה אומר חיטה ואורז. קבוצות מחקר פועלות במדינות רבות בעולם וכל קבוצה שומרת קרוב לחזה את מידת ההתפתחות שלה ואת כיוון התפתחות המחקר שלה.

"מה שעוד חשוב מאוד זה ירקות, כמו למשל עגבנייה, מלפפון, בצל ותפוח אדמה, וכאן רב הנסתר על הגלוי", אומר ד"ר עמית גל און, וייתכן שספרי הריגול והמתח החדשים יעסקו בניסיונות לפרוץ למעבדות כדי לגנוב פיסות מידע. "כל חברה שמצליחה, רושמת על זה פטנט, כמו על כל מוצר אחר, כמו תרופה וכמו מוצר תוכנה", הוא מוסיף.

  כאשר מוסיפים לזה תכונות נוספות, מעבר להגדלת כמות היבולים, מעבר לשימוש המועט במים או באדמה מסוימת, כלומר עמידות לעקות שונות, מעבר להוזלה הדרסטית בעלויות הייצור, המזון הטרנסגני, בכל אחד מהגידולים השונים שייצאו לשוק בשנים הקרובות, עתיד גם להגדיל את האיכות עבור הצורך, מי שאוכל את זה, שכן אפשר יהיה להסתפק אולי בפחות מזון אבל עם ערכים קלוריים וערכי בריאות גבוהים הרבה יותר.

===============================================================================

תגובות המתנגדים

 ישראלים רבים מכירים את "מצפה אלומות", חוות בריאות הפועלת במקום, שבו היה קיבוץ אלומות בגליל התחתון, ורבים מגיעים לשם ל"טירונות מזון", שתכליתה לנקות את הגוף ממיני רעלים שהצטברו בו, לטענתם, כתוצאה של צריכה של מזונות לא בריאים. התזונאי הראשי של המקום, יזהר יפה-רז, מרצה על תזונה ומטפל באנשים, חושש מפני מזון טרנסגני: "אנחנו מתפתחים טכנולוגית בהרבה תחומים אבל הרבה פעמים ההתפתחות הגנטית הפיזיולוגית הרגשית והנפשית שלנו הולכת לאחורה, ובמפגש הזה אנחנו לעתים מפסידים. ועם זאת, אם יכניסו יותר ויטמינים ומינרלים ל'גולדן רייז', אני מודע לזה שזה עשוי לעזור במקומות שבהם יש מחסור. אבל לא מספיק לשנות את הטכנולוגיה וצריך לשנות את הרגלי חיים שלו. אם נמשיך ללכת לסופר, ולקנות מזון מעובד, עם חיי מדף ארוכים, לא עשינו כלום. כי חיי מדף ארוכים זה טוב לסוחרים ולשרשרת האספקה אבל זה רע לאדם שאוכל כזה אוכל. למשל, מורידים לאורז את הקליפה ואת הנבט כדי שאפשר יהיה לשמור ולאחסן לזמן ארוך, וזה נכון שבאים פחות חרקים ונמלים, וזה בגלל שאין להם בשביל מה לבוא, ולכן מה שטוב לתעשיית המזון לא בהכרח טוב לאדם הצורך".

"אני לא יוצא נגד מזון טרנסגני, אבל אני מודה שאני חושש מפניו, ואין לי מספיק ידע. החשש שלי הוא מ'המשחק עם הגנים', ואנחנו לא יודעים איך הגוף יגיב לזה ומה תהיה היכולת של הגוף שלנו להשתמש בחיטה או בעגבנייה שהם טרנסגנים. אני רק מעלה השערות בקול רם, וטוב שזה עולה לסדר היום הציבורי".

נחרץ הרבה יותר ממנו הוא ד"ר רמי שניר, שאינו רופא, אלא יועץ תזונה, שאומר שהמזון הטרנסגני בא  לענות על מספר בעיות, חלקן נוצרו כתוצאה מהגידול המאסיבי והפיתוח שנעשה בתעשיית החקלאות ובתעשיית המזון לכיוון של יצור המוני ותיעוש החקלאות ליבולים גבוהים. "אנחנו רואים שהטיפוח והשיטות האגרוטכניות הביאו לכך שאנחנו מקבלים יותר יבולים בכמות אבל פחות באיכות. בנוסף יש הרבה יותר רעלנים שמקורם בחומרי הדברה כי הצמחים פחות עמידים היום ולכן צריך יותר חומרי הדברה".

איך אתה יודע את זה? אתה מכיר מחקר, אפילו אחד, שנעשה במתודה המדעית המקובלת, שמראה שהעגבנייה היום ענייה באיכותה בהשוואה לעגבניה של פעם?

ד"ר שניר: "אין לי כרגע מחקרים תחת היד. אבל זה ידוע לי. אנחנו לוקחים מהקרקע הרבה מינרלים ומחזירים לה מספר קטן של מינרלים. יש עשרות מינרלים שלא מחזירים אותם בחזרה ולכן הקרקעות מידלדלות כדי לענות על צורכי ההאכלה הגדלים והולכים של אוכלוסיית העולם".

נו על זה בדיוק בא לענות המזון הטרנסגני – יותר יבול, באיכות יותר גבוהה, יותר עשיר ופחות חומרי הדברה מאחר שהצמחים יגיעו עם עמידות בילט-אין. יש לך פתרון מעשי אחר?

"אני לא בא לתת פתרון. אבל אני בטוח שהאיכות יורדת. לחקלאות אין שום כוונה להחזיר לקרקע מה שהיא לוקחת. כל הכוונה של החקלאות זה להכניס לקרקע את מה שצריך בשביל היבול הגבוה הבא. כלומר העגבניה ביבול הבא תהיה עגבנייה יותר גדולה יותר תפוחה יותר מלאה במים, אבל הערך התזונתי שלה יהיה יותר נמוך, ולכן עדיף ירק אורגני".

באיזה מובן עדיף אורגני? אתה מכיר מחקר אחד, בודד, שנעשה במתודה מדעית סטנדרטית, שמראה שירק אורגני טוב יותר?

"אני לא מכיר מחקרים, אבל אני יודע שירק אורגני הוא יותר טוב".

ומזון אורגני, בהנחה שהוא נהדר לאותם אחוזים בודדים שיש להם כסף לקנות אותו, הוא פתרון טוב לאוכלוסיית עולם שגדלה והולכת?

"זה לא פתרון גלובלי, כי החקלאות האורגנית היא לא במצב שיכול לספק את צורכי האנושות, אבל לעתים הרעב הזה המדווח הוא מניפולציה פוליטית מאשר בעיה אמיתית. הרי בעולם יש בעיה של אכילת-יתר והשמנה".

מה הקשר? הרעב בעולם השלישי הוא אמיתי, ואין לו קשר לאכילת-היתר של השמנים האמריקנים.

"למרות שאכילת יתר היא באמת במערב, והרעב הוא בעולם השלישי, אבל חלק מהרעב מקורו במחסור בחומרים".

מאחר שאין חוקרים שביצעו ניסוי בשיטה המדעית המקובלת, שהראה שמזון טרנסגני מזיק, אין מי שייצג את העמדה המתנגדת יותר טוב מאשר פרופ' דני רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, הפעיל באופן אישי וגם באופן אקדמי, במחקרים על איכות הסביבה והתחממות גלובלית, והוא ידוע כמתנגד למזון טרנסגני. אני שואל את פרופ' רבינוביץ, שכיהן כיו"ר הוועד המנהל של אירגון "גרינפיס הים התיכון", וכיום משמש חבר הוועד המנהל של גרינפיס אנגליה, מה הפתרון שלו לרעב בעולם?

פרופ' דני רבינוביץ: "הפתרון שלי הוא חצימחונות, כלומר חצי צמחונות. צריכת מזון מן החי גוזלת משאבים בסדרי גודל, שלכדור הארץ פשוט אין אותם. וגם הנדוס המינים נוגע במידה רבה (אם כי לא מוחלטת) לזנים חדשים של תירס, סויה, סורגום ואחרים, המשמשים להאכלת חיות.

" מעבר לצמחונות, שהוא למעשה חזרה אליה, כלומר אכילת סיבים מן הצומח, ולא מן החי, היא פתרון. אם לא נבחר בו בקרוב, ואם לא נשנה את תעשיית המזון בהתאם, הוא ייכפה עלינו בעתיד הלא רחוק", הוא אומר.

על השאלה איך אפשר לכפות על בני אדם צמחונות, חלקית או מלאה, לא קיבלתי תשובה. תשובה גם לא קיבלתי על מקור ההתנגדות למזון טרנסגני, שגם יפתור את הרעב של מיליוני בני אדם בעולם וגם יפתור אותם ממחלות מזעזעות. פעמים רבות, אומרים המדענים במכון וולקני, אצל אינטלקטואלים – מקור ההתנגדות אינו תמיד רציונאלי, אלא נעוץ באיזה אידיאליזם רומנטי מופשט, ולפיו "האוכל של פעם" היה טעים יותר או בריא יותר. הבעיה, שמבחינה עובדתית, זה רק דימוי רומנטי, ואין בו ולו פיסה אחת של אמת.

השחקנית צופית גרנט, חסידה של מזון טבעי כולל מזון לא מבושל, לא מכירה מזון טרנסגני, אבל האינסטינקטים שלה הם נגד. "אני משתדלת שלא לצרוך מזון מעובד, מסוכרזית ועד סוכרים, מנקניקים ועד נקניקיות. אני מעדיפה מזון טבעי ורצוי אורגני. אני יותר בעד טבעונות, אף שאישית אני לא טבעונית. אני לא מבינה במזון מהונדס, אבל אני כן נגד כל מיני רעלים כמו אספרטיים, הממתיק המלאכותי, וכל אותם נטולי קפאין, שהם מעובדים עיבוד-יתר, כך שאני נגד. אני לא מבינה בזה יותר מדיי, אבל ברמה האישית אני מודעת למה שנכון למשפחה שלי ולי, ואני משתדלת להיות הכי קרובה לטבע, וכאן בישראל זה קשה, וחיפוש אחר מזון טבעי ומזון אורגני מצריך הרבה עבודה, אבל זה המעשה הנכון לעשותו".

תגובה אחת על “הנדסה קרבית

  1. ציון חכמי
    פברואר 3, 2013

    יום ראשון 03 פברואר 2013
    דודי גולדמן ידיעות אחרונות
    שלום ,
    רצ"ב מספר שאלות ערוכות בתוך טבלאות בגוף הכתבה.
    אשמח לקבל תשובות.

    ציון חכמי 089943920
    0525114320 0722330711
    153- 8- 9943920: למייל פקס
    0- 8- 9943920: למייל פקס
    zionhaha@netvision.net.il

    https://madanotes.wordpress.com/2012/11/22/%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/

    חקלאות אורגנית
    16/11/2012 דודי גולדמן ידיעות אחרונות
    מוסף עמ' 62
    ד"ר עמית גל און
    'ד"ר חיננית קולטאי
    ד"ר רמי שניר יועץ תזונה

    נחרץ הרבה יותר ממנו הוא ד"ר רמי שניר, שאינו רופא, אלא יועץ תזונה, שאומר שהמזון הטרנסגני בא לענות על מספר בעיות, חלקן נוצרו כתוצאה מהגידול המאסיבי והפיתוח שנעשה בתעשיית החקלאות ובתעשיית המזון לכיוון של יצור המוני ותיעוש החקלאות ליבולים גבוהים. "אנחנו רואים שהטיפוח והשיטות האגרוטכניות הביאו לכך שאנחנו מקבלים יותר יבולים בכמות אבל פחות באיכות. בנוסף יש הרבה יותר רעלנים שמקורם בחומרי הדברה כי הצמחים פחות עמידים היום ולכן צריך יותר חומרי הדברה".

    אל ד"ר רמי שניר,יועץ תזונה
    בחקלאות האורגנית בעזרת אילו חומרים אורגנים מונעים או מדבירים מזיקים ומחלות ?
    כשותית אקרית מזרחית אקרית חלודה כנימות עלה
    ?? ?? ?? ?? בעזרת אילו חומרים אורגנים ,טבעיים מונעים בחקלאות האורגנית
    ?? ?? ?? ?? בעזרת אילו חומרים אורגנים ,טבעיים מדבירים בחקלאות האורגנית

    איך אתה יודע את זה? אתה מכיר מחקר, אפילו אחד, שנעשה במתודה המדעית המקובלת, שמראה שהעגבנייה היום ענייה באיכותה בהשוואה לעגבניה של פעם?
    ד"ר שניר: "אין לי כרגע מחקרים תחת היד. אבל זה ידוע לי.אנחנו לוקחים מהקרקע הרבה מינרלים ומחזירים לה מספר קטן של מינרלים. יש עשרות מינרלים שלא מחזירים אותם בחזרה ולכן הקרקעות מידלדלות כדי לענות על צורכי ההאכלה הגדלים והולכים של אוכלוסיית העולם".
    אל ד"ר רמי שניר,יועץ תזונה
    אנחנו לוקחים מהקרקע הרבה מינרלים ומחזירים לה מספר קטן של מינרלים.
    מאזן ניצול מינרלים בקרקע
    לוקחת מעט ומחזירה יותר לוקחת ומחזירה באופן שווה לוקחת יותר ומחזירה מעט
    שמות המינרלים ? שמות המינרלים ? שמות המינרלים ? החקלאות הרגילה
    שמות המינרלים ? שמות המינרלים ? שמות המינרלים ? החקלאות האורגנית

    נו על זה בדיוק בא לענות המזון הטרנסגני – יותר יבול, באיכות יותר גבוהה, יותר עשיר ופחות חומרי הדברה מאחר שהצמחים יגיעו עם עמידות בילט-אין. יש לך פתרון מעשי אחר?
    "אני לא בא לתת פתרון. אבל אני בטוח שהאיכות יורדת. לחקלאות אין שום כוונה להחזיר לקרקע מה שהיא לוקחת. כל הכוונה של החקלאות זה להכניס לקרקע את מה שצריך בשביל היבול הגבוה הבא. כלומר העגבניה ביבול הבא תהיה עגבנייה יותר גדולה יותר תפוחה יותר מלאה במים, אבל הערך התזונתי שלה יהיה יותר נמוך, ולכן עדיף ירק אורגני".
    אל ד"ר רמי שניר,יועץ תזונה
    אבל הערך התזונתי שלה יהיה יותר נמוך, ולכן עדיף ירק אורגני".
    יתרון הירק האורגני
    יתרון הרכב העגבניה הרגילה יתרון הרכב העגבניה האורגנית הרכב עגבניה
    ?? ?? החקלאות הרגילה
    ?? ?? החקלאות האורגנית

    באיזה מובן עדיף אורגני? אתה מכיר מחקר אחד, בודד, שנעשה במתודה מדעית סטנדרטית, שמראה שירק אורגני טוב יותר?
    "אני לא מכיר מחקרים, אבל אני יודע שירק אורגני הוא יותר טוב".
    ומזון אורגני, בהנחה שהוא נהדר לאותם אחוזים בודדים שיש להם כסף לקנות אותו, הוא פתרון טוב לאוכלוסיית עולם שגדלה והולכת?
    "זה לא פתרון גלובלי, כי החקלאות האורגנית היא לא במצב שיכול לספק את צורכי האנושות, אבל לעתים הרעב הזה המדווח הוא מניפולציה פוליטית מאשר בעיה אמיתית. הרי בעולם יש בעיה של אכילת-יתר והשמנה".
    מה הקשר? הרעב בעולם השלישי הוא אמיתי, ואין לו קשר לאכילת-היתר של השמנים האמריקנים.
    "למרות שאכילת יתר היא באמת במערב, והרעב הוא בעולם השלישי, אבל חלק מהרעב מקורו במחסור בחומרים".
    מאחר שאין חוקרים שביצעו ניסוי בשיטה המדעית המקובלת, שהראה שמזון טרנסגני מזיק, אין מי שייצג את העמדה המתנגדת יותר טוב מאשר פרופ' דני רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, הפעיל באופן אישי וגם באופן אקדמי, במחקרים על איכות הסביבה והתחממות גלובלית, והוא ידוע כמתנגד למזון טרנסגני. אני שואל את פרופ' רבינוביץ, שכיהן כיו"ר הוועד המנהל של אירגון "גרינפיס הים התיכון", וכיום משמש חבר הוועד המנהל של גרינפיס אנגליה, מה הפתרון שלו לרעב בעולם?
    פרופ' דני רבינוביץ: "הפתרון שלי הוא חצימחונות, כלומר חצי צמחונות. צריכת מזון מן החי גוזלת משאבים בסדרי גודל, שלכדור הארץ פשוט אין אותם. וגם הנדוס המינים נוגע במידה רבה (אם כי לא מוחלטת) לזנים חדשים של תירס, סויה, סורגום ואחרים, המשמשים להאכלת חיות.
    " מעבר לצמחונות, שהוא למעשה חזרה אליה, כלומר אכילת סיבים מן הצומח, ולא מן החי, היא פתרון. אם לא נבחר בו בקרוב, ואם לא נשנה את תעשיית המזון בהתאם, הוא ייכפה עלינו בעתיד הלא רחוק", הוא אומר.
    על השאלה איך אפשר לכפות על בני אדם צמחונות, חלקית או מלאה, לא קיבלתי תשובה. תשובה גם לא קיבלתי על מקור ההתנגדות למזון טרנסגני, שגם יפתור את הרעב של מיליוני בני אדם בעולם וגם יפתור אותם ממחלות מזעזעות. פעמים רבות, אומרים המדענים במכון וולקני, אצל אינטלקטואלים – מקור ההתנגדות אינו תמיד רציונאלי, אלא נעוץ באיזה אידיאליזם רומנטי מופשט, ולפיו "האוכל של פעם" היה טעים יותר או בריא יותר. הבעיה, שמבחינה עובדתית, זה רק דימוי רומנטי, ואין בו ולו פיסה אחת של אמת.
    השחקנית צופית גרנט, חסידה של מזון טבעי כולל מזון לא מבושל, לא מכירה מזון טרנסגני, אבל האינסטינקטים שלה הם נגד. "אני משתדלת שלא לצרוך מזון מעובד, מסוכרזית ועד סוכרים, מנקניקים ועד נקניקיות. אני מעדיפה מזון טבעי ורצוי אורגני. אני יותר בעד טבעונות, אף שאישית אני לא טבעונית. אני לא מבינה במזון מהונדס, אבל אני כן נגד כל מיני רעלים כמו אספרטיים, הממתיק המלאכותי, וכל אותם נטולי קפאין, שהם מעובדים עיבוד-יתר, כך שאני נגד. אני לא מבינה בזה יותר מדיי, אבל ברמה האישית אני מודעת למה שנכון למשפחה שלי ולי, ואני משתדלת להיות הכי קרובה לטבע, וכאן בישראל זה קשה, וחיפוש אחר מזון טבעי ומזון אורגני מצריך הרבה עבודה, אבל זה המעשה הנכון לעשותו".
    אל השחקנית צופית גרנט
    בחקלאות האורגנית בעזרת אילו חומרים אורגנים מונעים או מדבירים מזיקים ומחלות ?
    כשותית אקרית מזרחית אקרית חלודה כנימות עלה
    ?? ?? ?? ?? בעזרת אילו חומרים אורגנים ,טבעיים מונעים בחקלאות האורגנית
    ?? ?? ?? ?? בעזרת אילו חומרים אורגנים ,טבעיים מדבירים בחקלאות האורגנית

    Share this:
    · שתף
    ·

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-נובמבר 22, 2012 מאת ב-המחר הנועז ותויגה ב-, .
%d בלוגרים אהבו את זה: